''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
25°
ירושלים 19°
חיפה 25°
באר שבע 23°
אילת 28°
מדורים
שימושי PLUS

שופטי העליון פסקו: השר לוין חייב לשתף פעולה באופן מלא עם הנשיא עמית

בג"ץ קבע פה אחד כי שר המשפטים מחויב לפעול במשותף עם נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית * השר לוין סירב לשתף פעולה בטענה שהנשיא לא מונה כדין * השופטים דחו את הטענות על הסף וקבעו כי מדובר במחדלים מכוונים של השר * הציבור נפגע מעיכוב מינויי הבכירים

יואב יצחק
כ"ב סיון התשפ"ו
[צילום: חיים גולדברג, פלאש 90]
[צילום: חיים גולדברג, פלאש 90] צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

בפסק דין שניתן פה אחד, קבע בית המשפט העליון כי על שר המשפטים, חבר הכנסת יריב לוין, חלה חובה מוחלטת לשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, לצורך הפעלת סמכויותיהם המשותפות על-פי דין.

השופטים עופר גרוסקופף, אלכס שטיין ויחיאל כשר הבהירו כי חובה זו חלה על מינוי נשיאים וסגני נשיאים לבתי המשפט השונים, מינוי שופטים עמיתים, מינוי רשם לבית המשפט העליון ומינוי חברים לוועדות השחרורים (בג"ץ 27381-07-25 זולת - לשוויון ולזכויות אדם נ' ממשלת ישראל). השופטים חייבו את שר המשפטים לשלם לעותרת הוצאות העתירה בסכום של 30 אלף ש"ח.

העתירה הוגשה בעקבות סירובו הגורף של השר לוין לשתף פעולה עם הנשיא עמית, בטענה המרכזית כי השופט לא מונה לתפקידו כדין. השר ביסס את סירובו על כך שהוא עצמו נמנע בכוונת מכוון מלבצע את הפעולות הפורמליות להשלמת המינוי, ובהן חתימה על כתב המינוי ופרסומו ב"רשומות". בשל מחדלים אלה, טען השר כי לבית המשפט העליון אין כיום נשיא לגיטימי שעימו באפשרותו לעבוד.

הניסיונות של שר המשפטים לסיכול המינוי

השופטים דחו את טענות שר המשפטים על הסף והבהירו כי משנבחר השופט עמית כדין בוועדה לבחירת שופטים (יום א', 26.01.25) והצהיר אמונים בפני נשיא המדינה (יום ה', 13.02.25), הוא החל לכהן כנשיא לכל דבר ועניין. בית המשפט השווה את ניסיונות ההתכחשות של השר למצב שבו אדם יטען כי מר יצחק הרצוג אינו נשיא המדינה או שחבר הכנסת בנימין נתניהו אינו ראש הממשלה.

בית המשפט קבע כי הפגמים שהציג השר הם תולדה ישירה של מחדליו שלו, שנועדו לסכל את המינוי ולפגוע בלגיטימיות שלו לאחר שהושלם. השר סירב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, נעדר מהישיבה שבה נבחר הנשיא עמית, החליט שלא להגיע לטקס הצהרת האמונים וסירב לחתום על כתב המינוי או לפרסמו ב"רשומות". נקבע כי השר מנוע מלהשמיע טענות על פגמים שהוא עצמו אחראי להם בניגוד לדין.

תוקף החלטות הוועדה בהיעדרות השר

לגופו של עניין, נקבע כי הטיעונים של שר המשפטים משוללי בסיס משפטי, שכן ישיבת הוועדה לבחירת שופטים שבה נבחר הנשיא עמית, לצד מינוי המשנה לנשיא השופט נעם סולברג ושופטים נוספים, כונסה כדין. הדרישה החוקית לכך שמספר חברי הוועדה לא יפחת משבעה מתייחסת לעצם כינונה כגוף בעל סמכויות, ולא למספר הנוכחים בפועל. ועדה שבה מכהנים תשעה חברים מוסמכת לקבל החלטות בהרכב של שישה חברים ואף פחות, למעט במינוי שופט חדש לעליון.

השופטים הסבירו כי כתב המינוי השיפוטי עליו חותם נשיא המדינה הוא מסמך דקלרטיבי-טקסי בלבד, ואינו טעון חתימת קיום מצד שר המשפטים כדי לקבל תוקף. כמו-כן, נקבע כי פרסום המינוי ב"רשומות" - פעולה שהשר היה מחויב לבצע - אינו מהווה תנאי לכניסת המינוי לתוקף. בית המשפט הדגיש כי הציבור הישראלי הוא הנפגע העיקרי ממצב הדברים הנוכחי, שכן העיכובים הממושכים פוגעים באופן קשה באיכות השירות המשפטי לאזרח וביעילות אכיפת החוק.

פרטי ההליך המשפטי

ערכאה: בית המשפט העליון.
סוג ההליך ומספרו: בג"ץ 27381-07-25.
עותרת: זולת - לשוויון ולזכויות אדם.
משיבה: ממשלת ישראל.
שופטים: עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, יחיאל כשר.

בנימין יצחק יצחק נעם יריב יחיאל עופר אלכס

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה