פצועי המלחמה במרכז המלצות הדוח: רשות חדשה ואיש קשר לכל פצוע

ועדת מור יוסף ממליצה להפוך את אגף השיקום במשרד הביטחון לרשות ייעודית ועצמאית, להצמיד איש קשר אישי לכל פצוע מערכת הביטחון, להרחיב את המענים לפצועי הגוף והנפש ולקצר את הדרך המנהלית לקבלת זכויות. ההמלצות הוגשו (7.6.26) לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ', על-רקע גידול חריג במספר פצועי צה"ל ומערכת הביטחון מאז 7 באוקטובר.

לפי הנתונים שהוצגו לשרים, אגף השיקום מטפל כיום בכ-87 אלף פצועי ופצועות מערכת הביטחון מכל מערכות ישראל. כ-25 אלף מהם הם פצועי המלחמה הנוכחית, וכ-31 אלף מכלל המטופלים מתמודדים עם פגיעות נפשיות ופוסט-טראומה. במשרד הביטחון מעריכים כי עד שנת 2028 יגיע מספר המטופלים באגף השיקום לכ-100 אלף, מהם כ-50 אלף מתמודדים עם פגיעות נפשיות. במצגת הוועדה הוצג כי תקציב אגף השיקום עמד על 5.2 מיליארד שקל ב-7 באוקטובר, הגיע ל-10 מיליארד שקל בשנת 2026, וכי המלצות הוועדה כרוכות בתוספת שנתית של שני מיליארד שקל ועוד 500 מיליון שקל חד-פעמיים ליישומן

הוועדה הציבורית, בראשות הפרופסור שלמה מור יוסף, מונתה בידי שרי הביטחון והאוצר כדי לבחון את התאמת מערך השיקום למציאות החדשה שנוצרה במלחמה. בוועדה השתתפו, בין היתר, סמנכ"לית וראש אגף השיקום לימור לוריא, יו"ר ארגון נכי צה"ל עו"ד עידן קלימן, נציגי משרדי הביטחון והאוצר, נציגת צה"ל, אנשי רפואה, אנשי שירות ציבורי ומומחים בתחום בריאות הנפש.

הליווי האישי עובר למרכז

אחת ההמלצות המרכזיות היא הצמדת איש קשר אישי וייעודי לכל פצוע. תפקידו יהיה ללוות את הפצוע בתהליך השיקום, לסייע במיצוי זכויות, לקיים קשר יזום ולשמש כתובת קבועה מול אגף השיקום. לפי ההמלצה, הליווי יינתן עד חמש שנים, ובמקרים של פצועי נפש ופצועים קשים במיוחד יינתן ליווי צמוד וקבוע יותר.

במקביל, הוועדה ממליצה לשנות את תפקיד העובדים הסוציאליים באגף: פחות טיפול שוטף בהליכים מנהליים ויותר התמקדות בתוכנית שיקום, ליווי רגשי, שילוב בלימודים ובתעסוקה ותמיכה בזמן משבר. לשם כך ממליצה הוועדה על תוספת משמעותית של כוח אדם מקצועי.

ההמלצות כוללות גם הרחבה של השירותים המקוונים באגף, החלפת מערכות המחשוב הישנות, הרחבת השירות העצמי מרחוק ושימוש בכלים תומכי החלטה מבוססי בינה מלאכותית לצורך קיצור הליכים. עם זאת, ההמלצה אינה מבקשת להחליף שיקול דעת רפואי או מקצועי, אלא לסייע בצמצום עומסים ובאיסוף מסמכים.

יותר טיפול נפשי, פחות המתנה

חלק ניכר מהמלצות הוועדה נוגע למתמודדי נפש ולפצועים המתמודדים עם פוסט-טראומה. הוועדה ממליצה להרחיב טיפולים משלימים, להקים מחלקה פסיכיאטרית ארצית ייעודית לפצועי צה"ל, להקים "בית מאזן" למקרים של פגיעה נפשית לצד התמכרויות, וליצור מענה נפרד לנשים פצועות במקרים שבהם הדבר נדרש.

הוועדה ממליצה גם להקים יחידת מטה ייעודית לנושא הנפש, לחזק את המניעה בצה"ל ובגופי הביטחון, ולהשלים את יישום רפורמת "נפש אחת". למעשה, המסר המקצועי העולה מההמלצות הוא שהמערכת אינה יכולה להסתפק עוד בטיפול נקודתי לאחר ההכרה בנכות; עליה להיערך למערך רחב, מתמשך ורב-תחומי של שיקום.

במקביל, הוועדה ממליצה להרחיב מענים גם לפצועים פיזיים, לרבות טיפולים משלימים והטבות שלא ניתנו להם עד כה. בין האוכלוסיות הייחודיות שזכו להתייחסות: פגועי ראש קשים, קטועי גפיים, חיילים בודדים, נשים פצועות, ילדים פצועים ופצועים המתגוררים בחו"ל.

רשות עצמאית במקום אגף

המלצה מבנית מרכזית היא הפיכת אגף השיקום לרשות לאומית ייעודית בתוך משרד הביטחון. הרשות אמורה לקבל עצמאות ניהולית רחבה יותר, גמישות תקציבית וסמכויות שיאפשרו לה לפעול מהר יותר מול הפצועים, מול משרדי הממשלה ומול גופים ציבוריים אחרים.

לפי הוועדה, הצלחת המהלך תלויה בכמה תנאים: הקמת צוות יישום, גיבוש תוכנית חירום לקליטת 25 אלף פצועי המלחמה, תוספת כוח אדם, מערכת מחשוב חדשה ותקציב מגודר. במילים אחרות, מדובר בהמלצות שאינן יכולות להישאר ברמת הצהרה בלבד; הן מחייבות החלטות ממשלה, תיקוני חקיקה, תקצוב ויישום ממושך.

הוועדה ממליצה גם לשנות את "שער הכניסה" לאגף השיקום: הרחבת השימוש בוועדות רפואיות על סמך מסמכים, כך שפצועים לא יידרשו להתייצב בכל מקרה בפני ועדה; איסוף מסמכים באמצעות חברות ייעודיות; הקמת מרכזים לאבחון נפשי ולהערכת חומרת הנכות; שילוב פסיכולוגים קליניים מנוסים בוועדות הרפואיות, כפוף לתיקון חקיקה; ושילוב נציג צה"ל כמשקיף.

בחירה בין אגף השיקום לקופת החולים

המלצה נוספת נוגעת לטיפול הרפואי. הוועדה מציעה לאפשר לכל פצוע לבחור ביחס לכל טיפול אם לקבל אותו באמצעות אגף השיקום או דרך קופת החולים שבה הוא חבר, במימון מלא ובליווי האגף. המטרה היא לאפשר טיפול נגיש יותר לפצועים שמערכת קופות החולים קרובה וזמינה להם יותר, בלי לוותר על אחריות אגף השיקום.

במקביל, הוועדה ממליצה לחזק את מערך הרפואה בתוך אגף השיקום, למקד את עבודת הרופאים בתכלול מקרים מורכבים, לחזק התמחות בשיקום ולשפר את תנאי העסקתם. זהו סעיף חשוב במיוחד, משום שהוא מבקש להתמודד לא רק עם המחסור בשירות, אלא גם עם איכות הרצף הטיפולי.

בתחום התעסוקה ממליצה הוועדה על תמריצים לפצועים הנמצאים במעגל העבודה, תמריצים למעסיקים של פצועי צה"ל, מסלולי ליווי אישיים ומסלול מהיר בשירות התעסוקה ובגופי התעסוקה במדינה. לצד זאת מוצע לתת מענה גם למי שאינם יכולים לעבוד, באמצעות מסגרות שיקומיות מתאימות.

גם המשפחות בתוך השיקום

הוועדה מרחיבה את תפיסת השיקום גם לבני המשפחות. בין ההמלצות: טיפולים נפשיים לבני משפחה, הדרכות, תמיכה כלכלית בתקופות אשפוז והחלמה, חונכות לילדים, סיוע בצהרונים, קייטנות ומעונות, ותשלום ישיר למשפחות במקרים המתאימים.

המשמעות היא הכרה בכך שפציעה קשה, ובמיוחד פגיעה נפשית או פגיעת ראש, אינה אירוע אישי בלבד. היא משנה את חיי הבית כולו, ולעתים מטילה על בני המשפחה תפקיד טיפולי, כלכלי ונפשי כבד לאורך שנים.

שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר כי מדינת ישראל ניצבת בפני אתגר שיקומי חסר תקדים, וכי בכוונתו לפעול לקידום מהיר של ההמלצות. לדבריו: "המציאות הזו מחייבת אותנו לבצע שינוי עמוק, להרחיב את המענים, לקצר הליכים ולהעמיד את הפצוע במרכז".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי מדובר בחוב מוסרי ולאומי למי שנפצעו בגוף או בנפש למען ביטחון ישראל. לדבריו, עבודת הוועדה מבטאת שינוי רחב באופן שבו המדינה עוטפת את פצועי צה"ל ואת בני משפחותיהם.