אילה חסון: מיארה שלחה לגרוניס מכתב נגד גופמן בטרם נחשפה לתמלילים

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שלחה בחודש מרס מכתב סודי לשופט בדימוס אשר גרוניס, יו"ר הוועדה המייעצת למינויים בכירים, ובו פרסה עמדה קשה נגד מועמדותו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד. כך חשפה (6.6.26) אילה חסון בכאן חדשות, לאחר שבג"ץ אישר את המינוי בניגוד לעמדת היועצת.

לפי החשיפה, המכתב נשלח ב-20 במרס, סומן לאורך עמודיו "סודי" ונשא את הכותרת "אישי למכותב בלבד". נושאו היה "מועמדותו של האלוף גופמן לתפקיד ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים". חסון דיווחה כי המסמך כלל 23 סעיפים ונספחים, ובהם התייחסות לפרשת אורי אלמקייס ולשאלות הנוגעות לטוהר המידות של גופמן.

עיקר החשיפה אינו רק עצם קיומו של המכתב, אלא העיתוי והדרך שבה הועבר. לפי הדיווח, המסמך נשלח לגרוניס לפני שהיועצת המשפטית לממשלה נחשפה לתמלילים ולעדויות שנמסרו בהמשך בפני הוועדה. כבר בשלב מוקדם זה נבנתה במכתב מסגרת שלילית סביב גופמן, כאילו דבק בו פגם ערכי מהותי.

במהלך הדיון בבג"ץ בעתירות נגד המינוי התברר, כי המסמך לא היה ידוע לכל הצדדים. נציג הממשלה הופתע מעצם קיומו של המכתב, ואילו נציג היועצת המשפטית לממשלה הסביר כי חומרים מסוג זה מועברים דרך יו"ר הוועדה. חסון הדגישה כי המסמך לא הונח בפני כל חברי הוועדה, אלא הועבר לגרוניס בלבד.

בכתבה נאמר כי גם שופטי בג"ץ לא עסקו בזמן אמת בתוכנו המלא של המסמך. כאשר עלתה השאלה אם המכתב הוצג לכל חברי הוועדה, נאמר בדיון כי בית המשפט אינו עוסק בניהול הפנימי של הוועדה. רק בדיעבד התברר כי מדובר במסמך מפורט, מסווג ואישי, שהכיל את עמדת היועצת ביחס למועמד.

הטענה: נרטיב שנבנה מראש

חסון הציגה את המסמך כחלק מתמונה רחבה יותר של ניסיון לגבש מראש מסלול ביקורתי נגד גופמן. לדבריה, היועצת המשפטית לממשלה לא הסתפקה בהעברת חומרי רקע או שאלות לבדיקה, אלא כיוונה את גרוניס לעמדה שלפיה יש לבחון את גופמן כמי שנפל פגם בטוהר מידותיו.

לפי הפרסום, היועצת צרפה למכתב גם מסמכים צבאיים, אך הסתמכה בין היתר על פרסום עיתונאי. מדובר במכתב שנשלח עוד לפני שהתקבלה התמונה המלאה, ולכן ייתכן שיש בו כדי ללמד על גיבוש מוקדם של עמדה שלילית כלפי המינוי.

הפרשה המקבילה בשב"כ

החשיפה הנוחית מצטרפת לדיווח נוסף שפורסם אתמול על איש שב"כ לשעבר, המכונה "א'", שנחקר בחשד להדלפת מידע מסווג. לפי תמלילי חקירתו שפורסמו, א' טען כי בהרב-מיארה ביקשה מראש השב"כ לשעבר רונן בר לאסוף חומרים נגד השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר ואף לקדם מהלכים להדחתו מתפקידו.

א' הוא בכיר לשעבר בשב"כ, בדרגה המקבילה לסגן-אלוף, שסיים יותר מ-20 שנות שירות שטח. החקירה בעניינו נפתחה לאחר שנחשד כי העביר מידע מסווג לשר עמיחי שיקלי ולעיתונאים עמית סגל ושירית כהן-אביטן. לפי הדיווח, שני הפרסומים שעמדו במוקד החקירה אושרו בידי הצנזורה הצבאית לפני פרסומם.

בן-גביר הגיב בחריפות וטען כי מדובר ב"לא פחות מרעידת אדמה". לדבריו: "זו לא אכיפת חוק, זו תפיסה מסוכנת שלפיה פקידים יכולים להחליף את רצון הבוחר".

בג"ץ הכריע - הוויכוח נמשך

בג"ץ אישר את מינוי גופמן לראש המוסד בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה. דעת הרוב קבעה כי אין בסיס לפסילת המינוי, אף שהיו קשיים מסוימים שנבחנו בפרשת אלמקייס. בכך נדחתה העמדה שלפיה נפל בגופמן פגם ערכי המצדיק את מניעת כניסתו לתפקיד.

עם זאת, חשיפת חסון מעבירה את המחלוקת לשלב אחר: לא רק האם גופמן ראוי לתפקיד, אלא כיצד גובשה ההתנגדות למינויו, מי נחשף לחומרים בזמן אמת, והאם כל חברי הוועדה קיבלו תמונה מלאה ושווה לפני קבלת ההחלטה.

המסמך הסודי לגרוניס, לצד הטענות שנחשפו בפרשת איש השב"כ, מחזקים את הדיון הציבורי סביב גבולות הכוח של הייעוץ המשפטי לממשלה מול הדרג הנבחר ומול גופי הביטחון. בשלב זה, היועצת המשפטית לממשלה לא הציגה בפומבי את מלוא המסמך, ולכן הפרטים הידועים עליו נשענים על פרסום "כאן חדשות" ועל התמלילים שהוצגו בכתבתה של חסון.