''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
26°
ירושלים 21°
חיפה 26°
באר שבע 24°
אילת 30°
מדורים
שימושי PLUS

דיון בתוך שבוע: נוהל חדש להגנת ילדים בגירושין בבית הדין הרבני

דיון דחוף בתוך שבעה ימים או החלטה בתוך 72 שעות * פיקוח אישי של ראשי בתי הדין על תיקים חריגים * קנסות, הפחתת מזונות ואף העברת משמורת נגד הורה מנכר * הרב דוד יוסף: "למגר או לצמצם את הפגיעה בנפשם הרכה של ילדים"

עידן יוסף
כ' סיון התשפ"ו
מקשיחים קו נגד ניכור הורי [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
מקשיחים קו נגד ניכור הורי [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90] צילום: אוליבר פיטוסי/פלאש 90

עיקרי הנוהל

  • דיון דחוף - בתוך 7 ימים
  • החלטה ללא דיון - בתוך 72 שעות
  • פיקוח על חריגות - אחת לחצי שנה
  • כלי אכיפה - קנסות, הגבלות והליכי בזיון
  • צעדים אפשריים - הפחתת מזונות, העברת משמורת ומימון טיפולים
  • תחילת הנוהל - מיידית לאחר פרסומו ברשומות ובאתר בתי הדין הרבניים.

בתי הדין הרבניים מקשיחים את הטיפול במקרים של ניכור הורי ובבקשות דחופות הנוגעות למוגנות ילדים. נוהל חדש שעליו חתם נשיא בית הדין הרבני הגדול, הראשון לציון הרב דוד יוסף, קובע לוחות זמנים מחייבים לדיון בבקשות דחופות, לצד שורת צעדי אכיפה שנועדו להתמודד עם פגיעה בקשר בין ילד לבין אחד מהוריו.

לפי הנוהל, בקשה דחופה לסעד זמני להבטחת קשר או למניעת פגיעה במוגנות ילד תידון בתוך שבעה ימים לכל היותר, או שתוכרע בתוך 72 שעות על בסיס החומר הכתוב. חריגה מלוחות הזמנים תתאפשר רק מטעמים מיוחדים שיירשמו בהחלטה מנומקת.

לוחות זמנים מחייבים

הנוהל מבוסס על ההנחה כי לזמן יש השפעה מכרעת על מצבו הרגשי של הילד במצבי נתק וסכסוך. בהתאם לכך, מחויבים בתי הדין לקדם במהירות את כל שלבי ההליך, לרבות קבלת תגובות, תצהירים, חוות דעת ודוחות מקצועיים.

חריגה מלוחות הזמנים תתאפשר רק במקרים מיוחדים שינומקו בהחלטה. בנוסף, ראשי בתי הדין האזוריים יחויבו לפקח על יישום ההוראות ולהעביר אחת לשישה חודשים דיווח מפורט על כל תיק שחרג מהמתווה שנקבע.

ניכור הורי כפגיעה בילד

הנוהל מגדיר את הניכור ההורי כפגיעה העלולה להסב נזק משמעותי לנפשו של הקטין ומטיל על בתי הדין חובה לפעול בנחישות כאשר מתגלה ניסיון לפגוע בקשר בין ילד להורה.

לצורך כך נקבעו שורה של צעדי אכיפה, ובהם הפעלת הליכי הוצאה לפועל, הליכי בזיון בית המשפט והטלת הגבלות שונות על הורה שאינו מקיים החלטות שיפוטיות.

עוד נקבע כי ניתן יהיה להטיל קנסות והוצאות כספיות לטובת אוצר המדינה או לטובת ההורה הנפגע. במקרים המתאימים יוכלו בתי הדין אף לשקול הפחתה או פטור מתשלום מזונות כאשר ייקבע כי מתקיימת סרבנות קשר שמקורה בהתנהלות מנכרת.

אפשרות להעברת משמורת

הנוהל קובע כי במקרים חמורים ומתמשכים ניתן יהיה לבחון צעדים מרחיקי לכת יותר. בין היתר, תישקל העברת הקטין להורה האחר או השמה זמנית במסגרת טיפולית מתאימה, במטרה לשקם את הקשר שנפגע.

עוד נקבע כי כאשר נדרש טיפול מקצועי ייעודי לצורך חידוש הקשר, ניתן יהיה לחייב את ההורה שנמצא אחראי לניכור במימון מלא של הטיפולים, לרבות טיפולים פרטיים.

במקביל, מנחה הנוהל את בית הדין הרבני הגדול לצמצם ככל האפשר עיכוב ביצוע של החלטות שנועדו לייצב או לחדש קשר בין הורה לילדו, מתוך תפיסה כי כל עיכוב עלול להעמיק את הנזק.

הרב דוד יוסף הסביר את מטרת המהלך: "הצעות אלו באות למגר או לצמצם את הפגיעה בנפשם הרכה של ילדים החווים לצערנו ניכור הורי, ובהשלכות הקשות העתידיות לכך על אותם ילדים, אשר אין להם מושיע, ואלינו פניהם נשואות".

עם זאת, בנוהל נקבע במפורש כי אין בו כדי להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים, לגרוע מסמכות בתי המשפט לענייני משפחה או לחייב מתן החלטות דחופות בלא דיון במעמד הצדדים.

הנוהל צפוי להתפרסם ברשומות ובאתר בתי הדין הרבניים ולהיכנס לתוקף לאלתר.

דוד

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה