הלכת רמי מור, אשר קבעה בעבר את התנאים לחשיפת גולשים אנונימיים, צומצמה באופן משמעותי על-ידי בתי המשפט בישראל. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, גלעד הס, אמר (יום ג', 02.06.26) בכנס לשכת עורכי הדין כי המערכת המשפטית מצאה דרכים עוקפות להתמודד עם המציאות הטכנולוגית הנוכחית.
השופט הס הסביר בפאנל שעסק בדיני לשון הרע, שאותו הנחה עו"ד רון לוינטל (משרד עורכי דין לוינטל גלעד ושות') כי המגמות השיפוטיות החדשות ריככו את הפסיקה הישנה והפכו אותה בפועל להמלצה בלבד.
לדברי השופט הס, בתי המשפט המחוזיים צמצמו את ההלכה בשורה ארוכה של פסקי דין, בעיקר על-ידי שימוש יעיל בהליכי גילוי מסמכים. המהלכים הללו מאפשרים לנפגעים לחשוף את זהות המפרסמים אם הדבר מספיק חשוב להם, והם מייצרים דרך סלולה להתמודדות עם תכנים פוגעניים. למרות קיומו של המסלול המשפטי הזה, נתוני הגשת התיקים מלמדים כי נפגעים רבים עדיין בוחרים שלא לפעול בערוץ המדובר.
השופט הס התייחס בדבריו גם למודל האחריות של הפלטפורמות הדיגיטליות הפועלות בארץ. לפי שיטת "הודעה והסרה" המבוססת על המודל האמריקני, לרשתות החברתיות יש מרחב תמרון בקבלת ההחלטות. כאשר פונים לחברה ומציגים בפניה התרעה על תוכן פוגעני, היא נדרשת להחליט אם להותיר את הפרסום או למחוק אותו. החלטה שלא להסיר את התוכן משמעותה המשפטית היא שהרשת לוקחת עליו אחריות מלאה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה