חוק התקשורת מתקדם לשלב ההכרעה, אך הדרך לשם מלווה בעימותים חריפים, בפיצול משמעותי של ההצעה ובהערה מוסדית מצד היועצת המשפטית לכנסת על ניהול סדר היום במליאה.
המליאה אישרה הלילה (2.6.26) את החלטת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק התקשורת לפצל את הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025. בהחלטה תמכו 52 חברי כנסת, מול 45 שהתנגדו. משמעות הפיצול היא שחלק מהנושאים המרכזיים, ובהם ספקי החדשות, פרקי הפיקוח והאכיפה, חובות ההשקעה של ספקים בינלאומיים ושידורים אסורים, יידונו במסלול חקיקה נפרד.
החוק מתקדם - החדשות הוצאו החוצה
על-פי החלטת הוועדה, הפרקים שנותרו בהצעת החוק כוללים בין היתר את הקמת הרשות לתקשורת משודרת ואת המועצה לאסדרת תכני צפייה ושמע, חובת השקעה בהפקות מקומיות, אספקת תכני תאגיד השידור הישראלי וערוץ הכנסת, סמכויות האסדרה של המועצה והוראות התחולה והמעבר.
צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]לעומת זאת, מהצעת החוק פוצלו פרק ספקי החדשות וההוראות שיחולו עליהם, פרקי הפיקוח והאכיפה, חובות ההשקעה של ספקים בינלאומיים, סעיפים העוסקים בשידורים אסורים וסמכויות אסדרה נוספות. כן פוצלו חלק מהתיקונים העקיפים לחוקים נלווים, בהם חוק ערוץ הכנסת, חוק סיווג וסימון שידורים, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וחוק הבחירות.
במקביל צוין כי הרשות השנייה תמשיך לפקח על כלל הגופים המצויים כיום באחריותה, ולא תקודם בשלב זה סגירתה. סמכויותיה המרכזיות יישמרו, למעט תחום הפקות המקור שיעבור לאחריות הרשות החדשה. הרשות השנייה תמשיך לשמש גם כמאסדרת תחום הרדיו, כאשר הגופים המפוקחים ימשיכו לפעול בפיקוחה באסדרה מצומצמת יותר.
היועצת המשפטית: בעתיד לא נאפשר העברה כזו
לצד ההתקדמות הפוליטית, המענה של היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, ליושבי ראש סיעות האופוזיציה מוסיף ממד נוסף למחלוקת. הפנייה עסקה בשיבוץ ההצבעה על פיצול חוק התקשורת בסדר יומה של הכנסת, לאחר שהנושא הועבר מיום אחד ליום שלמחרת לבקשת יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ.
אפיק הבהירה כי עמדתה הקודמת, שלפיה אין להחזיר נושא שהוסר מסדר היום, עומדת בעינה. עם זאת, היא הבחינה בין הסרה מלאה של נושא מסדר היום לבין המקרה הנוכחי, שבו בשל אורך הדיונים במליאה התבקשה העברת נושא פיצול חוק התקשורת למחרת, שעות לפני שהיה אמור לעלות לדיון. לדבריה, במקרה כזה הדבר התאפשר לאחר עידכון מוקדם של מזכירות הכנסת לסיעות. עם זאת, אפיק קבעה כי "לעתיד לא נאפשר גם העברה כאמור בהיעדר הסכמת הסיעות", כדי לשמור על ודאות בסדר היום ככל האפשר.
המשמעות הפוליטית ברורה: ההצבעה על הפיצול אושרה, אך הייעוץ המשפטי מסמן גבול להמשך. האופוזיציה אומנם לא מנעה את ההצבעה, אך הצליחה לעגן הבהרה שלפיה מקרים דומים בעתיד לא יוכלו להתבצע באותו אופן ללא הסכמת הסיעות.
צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]הוועדה סיימה הקראה, אבל הייעוץ המשפטי מסתייג
עוד לפני ההצבעה במליאה, קיימה הוועדה המיוחדת בראשות ח"כ גלית דיסטל אטבריאן יום דיונים נוסף בהכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. בתום הדיון הודיע שר התקשורת שלמה קרעי כי הוועדה סיימה את הקראת סעיפי החוק ואת הנוסח. מנגד, הייעוץ המשפטי לוועדה הבהיר: "צריכים לוודא שהוקראו כל הסעיפים".
הדיון התמקד בין השאר בשני נושאים רגישים: ביטול חובת הבעלות הצולבת וחובת העברה של תוכן מהערוצים לספקי השידור. בעקבות טענות כי הדיון לא מוצה, קבעה יו"ר הוועדה כי יתקיים דיון מהותי נוסף בנושא חובת ההעברה בשלב דיוני ההסתייגויות. השר קרעי הודיע כי יגיש הסתייגות מטעמו עם הצעת פשרה בנושא.
בסעיף הבעלות הצולבת, סעיף 75, מוצע לבטל את החובה לאסור בעלות צולבת בין בעל ערוץ לבין בעל ספק שידור. עם זאת, ההצעה משמרת את האיסור על בעלות צולבת בין עיתון לבין ערוץ או ספק שידור, כך שההפרדה בין עיתונות כתובה לבין שידורים אמורה להישמר.
צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]סגן היועץ המשפטי במשרד התקשורת, זיו גלעדי, הסתייג מהמהלך ואמר: "לדעתי לא נכון ללכת למהלך כזה בשלב הזה, נושא הבעלויות הצולבות הוא חלק מנושא החדשות שהוחלט לפצל ולא לדון בו כרגע. שינוי שיתבצע במבנה הבעלויות יהיה מאוד מורכב לשינוי אם יוחלט אחרת בהמשך".
חובת העברה וצפייה מאוחרת
בדיון בסעיף 74, העוסק בהגדרת ספק או ערוץ בעל חשיבות מסחרית שעליו תחול חובת העברה ללא תשלום, הציג מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, הצעה שלפיה צפייה מאוחרת ללא עלות תחול רק על ספק המחזיק 50% או יותר מנתח הפרסומות בענף. ההצעה מבוססת על ההנחה שלאחר שספקי השידור יורשו לשדר פרסומות, עוגת הפרסום תתחלק אחרת וכלל השחקנים ירדו מתחת לרף זה. אם לא כך יקרה, התקנות ייבחנו מחדש בעוד חמש שנים.
צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]מקדסי הסביר את תקופת המעבר ואמר: "ספק שלא היה מחויב לפני החוק או אחריו, לא יהיה מחויב גם בתקופת המעבר. אנחנו רוצים שהשוק הזה יהיה עם כמה שפחות רגולציה ושכוחות השוק יסדירו את העסקים המסחריים בין הערוצים לפלטפורמות. במקרים של קונפליקט או מחלוקת, סיכמנו עם כלל הגורמים שלא תהיה החשכת מסך לתקופה של שלושה חודשים".
למרות ההסבר, הטענות מצד חברי הכנסת, נציגי ספקי השידור והערוצים, לצד הערות הייעוץ המשפטי, הובילו לקביעה כי הדיון בנושא טרם מוצה. לכן הוא צפוי לשוב לשולחן הוועדה במהלך הנמקת ההסתייגויות.
דיסטל: "מהפכה שקטה"
יו"ר הוועדה, ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הציגה את החוק כמהלך רחב היקף ואמרה במליאה: "זהו חוק מורכב וארוך, ואחד החוקים הכי חשובים שהיו פה בארבע השנים האחרונות. שוק התקשורת בישראל הופך מהפכה שקטה שהאזרחים לא מכירים. הכבלים והלווין הפכו לטכנולוגיות ישנות, כל רשתות התקשורת עוברות לתשתיות אינטרנט ואין אסדרה על כך. החוק הזה משנה את פני התקשורת בישראל מן הקצה אל הקצה".
לדבריה, "מה שעמד לנגד עיננו זה חופש הביטוי, פלורליזם של דעות שלא היו במשך 80 שנה ופתאום יש להן ייצוג. החוק הזה יוביל למהפך תקשורתי ויגרום להוזלה משמעותית בהרבה תחומים לצרכן שיושב בבית. החוק הזה יעלה בשבוע הבא ויאושר, וישראל תיכנס לעידן תקשורתי חדש של פלורליזם, שוויון, אפס צנזורה, אפס התערבות ממשלתית בתכנים והוזלות משמעותיות לצרכנים".
שר התקשורת שלמה קרעי אמר לפני ההצבעה כי נוסח הצעת החוק הועבר לייעוץ המשפטי לצורך הגשת הסתייגויות. לדבריו, בשבוע הבא יתקיימו דיונים בהסתייגויות, ולאחר מכן תצביע הוועדה. קרעי הוסיף: "יש כאן בשורה גדולה, ויש כאן הוכחה ניצחת שאנחנו בימין לא ממצמצים ולא מפחדים מאותם בריונים בגלימות המשפט שניסו לשים אבני נגף בחוק הזה".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה