השופט שטיין מציע דיני הוכחה ישנים לבלימת זיופי בינה מלאכותית

מהפכת הבינה המלאכותית מאיימת באופן ישיר על מהימנות ההליך השיפוטי בישראל ומחייבת היערכות דחופה. כך אמר שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין (יום ב', 01.06.26), בפאנל בנושא "אתגרים בזיהוי ראיות 'פייק' שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית" במסגרת הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת. המשתתפים דנו בהשלכות המהפכה הטכנולוגית על עולם המשפט, בקשיים שבאימות ראיות דיגיטליות ובכלים העומדים לרשות המערכת להתמודדות עם זיופים מתקדמים.

השופט שטיין הציע לחזור לעקרונות משפטיים מסורתיים כדי להתמודד עם התופעה המתרחבת והמסוכנת והבהיר: "כדי למנוע את הערעור שיוצרת הבינה המלאכותית, אולי צריך פתרונות מהדין הישן. חזרתם של דיני הוכחה פורמליים, כגון אימות על-ידי בעל ידיעה אישית, כלל ראיה ודרישת המקור". לדבריו, הצבת דרישות קשיחות של אימות תמנע את קריסת המהימנות של הראיות המוגשות לבתי המשפט.

סכנת הזיות והטיות במערכות המשטרתיות

ראש היחידה להזדהות דיגיטלית ויישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי, עו"ד נעמה בן צבי, חשפה נתונים מדאיגים על הרשתות החברתיות וציינה: "אחת הבעיות ברשתות החברתיות זה שיש תנאי שימוש, ומי שמשתמש בבינה מלאכותית, אז יש אפשרות לסמן את זה ולדווח על זה. הבעיה שזה לא תמיד קורה וכל הסקרים מראים ש-90% מהתוכן שאנחנו רואים זה תוכן מלאכותי, אם זה בוטים, דיפ פייק, דיסאינפורמציה ועוד". בן צבי הוסיפה כי "הרשתות החברתיות עובדות כרגע בשיטה של הודעה והסרה. מי שטוען שזה דיפ פייק צריך לשכנע את הרשת החברתית שזה דיפ פייק כדי שהיא תסיר את זה. בנוסף יש כאן מודל עסקי, כי תוכן של דיפ פייק גם מעודד טראפיק".

מנהל מחלקת תיקי בית משפט עליון בסניגוריה הציבורית הארצית, עו"ד יגאל בלפור, התריע מפני מקרים פשוטים של זיוף התכתבויות וואטסאפ מצד מתלוננים ואמר: "דיפ פייק הוא שלב מתקדם של הבעיה, אבל אותי מטרידים גם מקרים פשוטים יותר, למשל מתלוננת שמזייפת התכתבות בוואטסאפ ומגיעה למשטרה עם ראיות סרק. הייתי מצפה שהמשטרה תדע לבלום מקרים כאלה". בלפור הביע חשש עמוק מהשימוש הגובר של המשטרה עצמה בכלי בינה מלאכותית והזהיר: "לכלי AI יש טעויות, הזיות וסכנות, והם עלולים להוביל להרשעה של חפים מפשע או אפילו להודאות שווא". הוא סיכם כי מערכות רבות פועלות כ"קופסה שחורה" אלגוריתמית חסרת שקיפות: "יש גם בעיות של הטיה ואפליה. בישראל כבר נעשה שימוש במערכת בנתב"ג שסימנה באמצעות AI אנשים החשודים בעבירות סמים, ועלו טענות שהיא מפלה ומסמנת אנשים על בסיס נטייה מינית. אחת הבעיות הגדולות היא שרבות מהמערכות פועלות כ'קופסה שחורה', המערכת מפתחת אלגוריתם משלה, ואי אפשר לדעת כיצד בדיוק היא הגיעה למסקנות שלה".