הממשלה אישרה (2.6.26) את התוכנית המשותפת של משרדי הביטחון והאוצר להעמדתם לדין של מחבלי הנוח'בה, מבצעי טבח 7 באוקטובר. לפי ההחלטה, יוקצו למשרד הביטחון ולצה"ל יותר ממיליארד שקל בשנים 2029-2026, לצורך הקמת התשתיות והפעלת המערך שיאפשר את קידום ההליכים המשפטיים נגד המחבלים.
האישור ניתן שעות לאחר דיון דחוף בוועדת החוקה של הכנסת, שבו נמסר כי התקציב צפוי לעלות לאישור הממשלה וכי ההיערכות המעשית כבר החלה. ראש המנהלת מטעם הרמטכ"ל ליישום החוק, תא"ל (מיל') יאיר ברקת, דיווח לחברי הוועדה כי התהליך להקמת בית המשפט בעטרות כבר הונע מול רשות מקרקעי ישראל, עיריית ירושלים וגורמים נוספים, וכי עם העמדת התקציב ניתן יהיה להיכנס לעבודות פיזיות בקרקע.
על-פי הודעת משרדי הביטחון והאוצר, התקציב ישמש להקמת מתחם בית המשפט, התביעה והמפקדה של צה"ל, וכן למימון כוח אדם, שכר, אחזקה, תחזוקת המבנים, מערכות מחשוב ותקשוב, שירותי שידור, הזנה, רפואה וניוד. מערכת הביטחון הודיעה כי עם אישור הממשלה והעמדת התקציב תחל בכלל ההיערכויות הנדרשות לקידום ההליכים השיפוטיים.
ח"כ יוליה מלינובסקי, מיוזמי החוק, בירכה את הממשלה על אישור התקציב ואמרה כי מדובר בצעד משמעותי למימוש החוק שקידמה יחד עם ח"כ רוטמן. לדבריה, לאחר עיכוב של כמה שבועות והפעלת לחץ על משרדי הממשלה, כל הגורמים קיבלו כעת אור ירוק להתקדם, בתקווה שבקרוב יוגשו כתבי האישום הראשונים.
בדיון בוועדת החוקה אמר ברקת כי "היום ב-15:00 תהיה הצעת מחליטים בממשלה, מסוכמת ומתואמת עם האוצר. הגענו להסכמות אתמול ב-00:30". לדבריו, שני העקרונות המרכזיים מבחינת צה"ל התקיימו: העמדת המשאבים הדרושים למימוש התוכנית, והבטחה שהמהלך לא יתחרה במשאבי צה"ל ולא יפגע בהם.
ברקת הוסיף כי "סיימנו לבנות את הדרישה המבצעית לאיך ייראה בית המשפט - אירוע מאוד מורכב שנעשה עם שב"ס במענה לכל דרישות האבטחה, מערכות המידע והשידור". הוא ציין כי המנהלת נמצאת בתהליך מתקדם מול נציבות שירות המדינה להסדרת השאלת פרקליטים ושופטים, וכי כבר החל תהליך התקשרות עם ספק חיצוני לפיתוח מערכת לנפגעי עבירה ומוקד ייעודי לנפגעים.
לדבריו, אישור התקציב מאפשר התקשרות רב-שנתית, ולכן ניתן יהיה לקדם כמה חלקים של המיזם במקביל ולא להסתפק בביצוע מדורג. "אנחנו מבינים את גודל המשימה וכולם רתומים, כולל שב"ס ומשרד האוצר. מבחינתנו - יש 'פעל'", אמר ברקת.
שב"ס נכנס לתפקיד חדש
צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]נציגת שירות בתי הסוהר, גנ"מ מורן חדד, ראש מחלקת תכנון כלכלי בשב"ס, אמרה בדיון כי הארגון העביר דרישת תקציב מפורטת ונמצא בעבודה אינטנסיבית מול משרד האוצר. לדבריה, מדובר במשימה חדשה עבור שב"ס, שייכנס בפועל לנעלי משמר בתי המשפט בהיבטים הנוגעים לאבטחה, בינוי, היערכות באולמות וניהול הממשק עם נפגעי עבירה.
חדד ציינה כי חלק מהסוגיות כבר סוכמו, אך נותרו פערים נוספים. לדבריה, ההנחה היא שניתן יהיה להגיע להסכמות, אך שב"ס מבקש להיות מעורב כבר בשלב התכנון כדי להבטיח שההיערכות המבצעית תיתן מענה מלא למורכבות האירוע.
אין עדיין תאריך לכתב האישום הראשון
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, אמר כי התקציב "אמור להיסגר היום", וכי הוועדה תמשיך במעקב שוטף אחר יישום החוק. לדבריו, הדיווח הבא יוגש לוועדה בתוך חודש, ואם יהיה צורך תכונס ישיבת פיקוח נוספת עוד קודם לכן. רוטמן הדגיש כי יש לשלב את משרד החוץ בוועדת ההיגוי, בשל ההשלכות הבינלאומיות של ההליך והצורך בהיערכות הסברתית ומשפטית רחבה.
בתשובה לשאלת ח"כ משה סעדה לגבי הצפי להגשת כתב האישום הראשון, אמר רוטמן כי עדיין קיים פער זמן משמעותי בין הגשת כתבי האישום לבין פתיחת המשפטים, בשל הליכים נדרשים כגון מינוי הרכבים וסידורים מקדימים נוספים. "אני מקווה מאוד שבישיבת הפיקוח הראשונה בעוד כחודש, נדע תאריך או צפי לכתב אישום ראשון. עם סגירת התקציב, אנחנו מצפים לבשורות טובות", אמר.
צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]סעדה עצמו טען כי מדובר באחת המשימות הלאומיות החשובות ביותר, וקרא למשרדי הממשלה שלא לאפשר לעיכובים תקציביים או ביורוקרטיים לעכב את פתיחת ההליך. לדבריו, כל עוד המשפט אינו נפתח, "העולם יספר סיפור אחר וייווצר נרטיב אחר".
לדיון הגיעה גם גליה חושן, אמה של הדר שנרצחה במסיבת הנובה. היא דרשה לקבל לוחות זמנים ברורים ואמרה: "אני רוצה שורות תחתונות, תאריך, כי אנחנו כמעט שלוש שנים שהם בבית הכלא ואנחנו תלויים באוויר. ועדת החקירה מזדחלת והחוק של הנוח'בות עוד לא קורה. אני רוצה לדעת מתי אראה שידור ראשון של המשפט. אף אחד מהם לא יכול לצאת מזה נקי".
רוטמן השיב כי הדיון כונס כדי לקדם את התקציב שהיה תקוע, ואמר כי אין הרבה חוקים שבתוך שלושה שבועות מחקיקתם כל הגורמים מתגייסים ליישומם. לדבריו, "לכולנו יש מטרה להגיע ליום פתיחת המשפט בהקדם האפשרי, אך חשוב עוד יותר ליום סיום המשפט, וביצוע גזר הדין".
שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר לאחר אישור הממשלה כי המדינה תפעל להבטיח שכל מי שהשתתף במתקפת הטרור נגד אזרחי ישראל יישא באחריות מלאה למעשיו. לדבריו, "העמדתם לדין היא חובתנו המוסרית והלאומית כלפי הנרצחים, המשפחות השכולות, השורדים, החטופים ובני משפחותיהם וכלפי כל אזרחי ישראל".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי ישראל מעמידה כעת את מלוא התקציב הנדרש כדי לקדם את ההליך. לדבריו, "מדינת ישראל מחויבת לעשות דין וצדק עם מי שהעז לאיים על קיומנו ולטבוח באזרחינו. אנחנו מעמידים כעת את מלוא התקציב כדי לקדם את החובה המוסרית הזו וכדי שכל חושבי רעתנו יידעו מה דינם ומה מצפה להם".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה