המלחמה דחפה ביקוש: ישראל חצתה לראשונה רף של 19 מיליארד דולר

הייצוא הביטחוני של ישראל שבר בשנת 2025 שיא היסטורי וחצה לראשונה את רף 19 מיליארד הדולרים. לפי נתוני משרד הביטחון, התעשיות הביטחוניות חתמו בשנה החולפת על חוזים חדשים בהיקף של 19.2 מיליארד דולר, שהם מעל 53 מיליארד שקל - זינוק של כ-30% לעומת שנת 2024. במבט רחב יותר, הייצוא הביטחוני הישראלי גדל ביותר מפי שניים בתוך חמש שנים, ופי ארבעה בתוך עשור. הנתונים מבוססים על דיווחי חתימת חוזים שמועברים לסיבט על-ידי התעשיות הביטחוניות, כפי שמצוין גם במצגת שצורפה לדוח.

הדוח הוגש לשר הביטחון ישראל כ"ץ על-ידי מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף מיל' אמיר ברעם, וראש אגף הייצוא הביטחוני סיבט, תא"ל מיל' יאיר קולס. במשרד הביטחון מציגים את הנתונים כחלק ממגמה ארוכת שנים, אך גם כתוצאה ישירה של הביקוש העולמי לטכנולוגיות ישראליות לאחר שנות הלחימה האחרונות והפעלת מערכות ישראליות בזירות רבות.

עסקות ענק ומדינה למדינה

אחד הנתונים הבולטים בדוח הוא הזינוק בעסקות GTG - עסקות מדינה למדינה. בשנת 2025 הגיע היקפן לכ-10 מיליארד דולר, יותר ממחצית מכלל הייצוא הביטחוני באותה שנה. במשרד הביטחון רואים בכך לא רק נתון כלכלי, אלא גם כלי מדיני: עסקות מסוג זה מחזקות קשרים בין מערכות ביטחון, מעמיקות תלות הדדית ומייצרות השפעה אסטרטגית ארוכת טווח.

גם מבנה העסקות השתנה. 53% מהיקף ההסכמים בשנת 2025 היו בעסקות שמעל 100 מיליון דולר כל אחת. 13% נוספים היו בעסקות של 50-100 מיליון דולר, 19% בעסקות של 10-50 מיליון דולר, ו-15% בעסקות עד 10 מיליון דולר. המשמעות היא שהשוק נשען יותר ויותר על חוזים גדולים ומורכבים, ולא רק על מכירות נקודתיות של מערכות או רכיבים.

מה העולם קונה מישראל

מערכות טילים, רקטות והגנה אווירית המשיכו להוביל את רשימת תחומי הייצוא, עם 29% מהיקף העסקות. במקום השני נמצאות מערכות תצפית ואופטרוניקה, עם 22% - זינוק משמעותי לעומת 6% בלבד בשנת 2024. אחריהן ניצבות מערכות כלי טיס מאוישים ואוויוניקה עם 11%, ומכ"ם ולוחמה אלקטרונית עם 11%.

תחומים נוספים כללו מערכות פיקוד, שליטה, תקשורת ומחשוב עם 7%, אמצעי ירייה ושיגור עם 6%, כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים עם 4%, לווינות וחלל עם 3%, כלי רכב ורק"ם עם 2%, מערכות מודיעין, מידע וסייבר עם 2%, מערכות ופלטפורמות ימיות עם 2%, ותחמושת וחימושים עם 1%.

הנתון על מערכות תצפית ואופטרוניקה חשוב במיוחד: הוא מלמד שהביקוש אינו מתרכז רק במערכות יירוט או חימוש, אלא גם ביכולת לזהות, לאסוף מידע, לשלוט בשדה הקרב ולסגור מעגלים במהירות. זהו בדיוק התחום שבו ניסיון מבצעי עדכני הופך למקדם מכירות משמעותי.

אירופה ירדה - אסיה ו-MENA התחזקו

בפילוח הגאוגרפי, אירופה נותרה היעד הגדול ביותר לייצוא הביטחוני הישראלי, אך חלקה ירד מ-54% בשנת 2024 ל-36% בשנת 2025. אסיה והאזור הפסיפי עלו מ-23% ל-32%, ואזור MENA - המזרח התיכון וצפון אפריקה - עלה מ-12% ל-15%. צפון אמריקה עלתה ל-13%, ואמריקה הלטינית ואפריקה היוו כל אחת 2%.

הירידה היחסית באירופה אינה מעידה בהכרח על ירידה בהיקף המכירות אליה, אלא על התרחבות משמעותית בשווקים אחרים. במונחים מדיניים, הפיזור הגאוגרפי הזה חשוב למשרד הביטחון: הוא מקטין תלות באזור אחד, מרחיב שיתופי פעולה ומחזק את מעמד ישראל מול מדינות שמגדילות את תקציבי הביטחון שלהן.

המלחמה כמנוע ביקוש

במשרד הביטחון קושרים בין הישגי צה"ל בזירות הלחימה לבין הביקוש הגובר למערכות ישראליות. מאז טבח 7 באוקטובר פועלות התעשיות הביטחוניות במתכונת מוגברת, גם כדי לספק את צורכי צה"ל וגם כדי לעמוד בהתחייבויות ללקוחות מחוץ לישראל. בדוח מצוין כי גם מבצע "עם כלביא" באירן ביוני 2025 תרם לביקוש, בעקבות הניסיון המבצעי שנצבר והוצג לעולם.

שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר כי "בין ההישגים של צה"ל בכלל זירות הלחימה, בין היכולות המופלאות של התעשיות הביטחוניות הישראליות וכמובן ההצלחה של הייצוא הביטחוני בכל רחבי העולם, מחבר קו ברור ומובהק". לדבריו, העובדה שישראל ממשיכה לשבור שיאים גם בשנת לחימה שלישית היא הוכחה להערכה שמקבלת מערכת הביטחון בעולם.

כ"ץ הוסיף כי "הייצוא הביטחוני הוא תמונת המראה של העוצמה הישראלית, של התחכום, של היצירתיות ושל היכולת לחשוב מחוץ לקופסה". עם זאת, הוא הדגיש כי הגידול בייצוא מטיל על ישראל גם מחויבות: להמשיך לספק קודם כל מענה לצורכי צה"ל בזמן מלחמה, לצד המענה לביקוש העולמי.

האתגר: לא רק למכור - גם לייצר מספיק

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, קשר בין הזינוק בייצוא לבין איכות התעשיה הישראלית, הביקושים בעולם והצלחות צה"ל, אך הצביע גם על האתגר הבא: הרחבת קווי הייצור והשקעה במחקר ופיתוח. לדבריו, תקציב בניין הכוח נשען כיום במידה רבה על שותפויות בינלאומיות, אך אין להסתפק בכך.

ברעם אמר כי כחלק ממדיניות תעשייתית ביטחונית נדרשים מהלכים משלימים של השקעות במחקר ופיתוח והרחבת קווי הייצור, כדי להבטיח עצמאות ישראלית בחימושים ובמיירטים חיוניים, לשמר עליונות טכנולוגית ולייצר את "ההפתעות הבאות" של ישראל. זו נקודה מרכזית: השיא בייצוא הוא הישג כלכלי ומדיני, אך הוא גם מחדד את המתח בין שוק עולמי רעב למערכות ישראליות לבין צורכי צה"ל בזמן מלחמה.

ראש סיבט, יאיר קולס, אמר כי הנתונים מספרים "סיפור פשוט": מדינות רבות הגדילו את תקציבי הביטחון וההצטיידות שלהן ומעוניינות בתעשיה הישראלית. לדבריו, סיבט ומשרד הביטחון מובילים מהלך של הרחבת שיתופי פעולה ביטחוניים עם מדינות העולם, כדי להנגיש את יכולות התעשיה וצה"ל לשווקים נוספים.

הייצוא הביטחוני הפך לאחד ממנועי הכוח המרכזיים של ישראל - כלכלית, מדינית וביטחונית - אך השיא החדש מציב גם מבחן מעשי לא פחות חשוב: האם התעשיות יצליחו להמשיך לספק את העולם, בלי לפגוע בצורכי צה"ל ובבניין הכוח של ישראל.