ברקת: 92% מהיבואנים כבר משתמשים במסלול האירופי

ועדת הכלכלה החלה (1.6.26) לדון בהרחבת רפורמת הייבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" גם לארה"ב, במהלך שנועד לאפשר ייבוא מוצרים על בסיס עמידה באסדרה הפדרלית האמריקנית - ולא רק בתקינה ישראלית או אירופית. יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, קרא לנציגי הממשלה, היבואנים, התעשיינים והארגונים החברתיים לפעול בתכליתיות כדי להשלים את החקיקה עוד לפני התפזרות הכנסת: "נעשה מאמץ לסיים במהירות".

הדיון עסק מצד אחד במעקב אחר יישום הרפורמה האירופית, שנכנסה לתוקף בינואר 2025, ומצד שני בהכנת תיקון נוסף לחוק התקנים לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק הממשלתית מבקשת ליצור "מסלול אמריקני" חדש, שבו ניתן יהיה לייבא או לייצר מוצרים העומדים בדרישות אסדרה פדרלית בארה"ב, כפוף לתנאים שנקבעו בהצעה. לפי דברי ההסבר להצעת החוק, המסלול האמריקני לא יחול על מוצרי מזון או כלי רכב, בדומה להחרגות שנקבעו במסלולי תקינה אחרים.

ברקת: "תחרות, תחרות ותחרות"

שר הכלכלה והתעשיה, ח"כ ניר ברקת, הציג בדיון נתונים שלדבריו מלמדים כי הרפורמה האירופית כבר משפיעה על המחירים. לדבריו, "מ-1 בינואר 2025 ועד היום נרשמה ירידה של 4.3% במחירי מוצרי החשמל, ירידה של 14% באלקטרוניקה, וצניחה של עד 45% במחירי מדיחי הכלים. 92% מהיבואנים כבר משתמשים ברפורמה ורואים גידול ניכר במספר האנשים שרוצים לייבא".

עם זאת, חשוב לדייק: הנתונים שהוצגו בדיון מלמדים על ירידות מחירים ועל שימוש נרחב במסלול החדש, אך הקביעה שהרפורמה לבדה היא שגרמה לירידות היא טענה של השר והמשרד - ולא ממצא סיבתי עצמאי שהוצג בוועדה. בניסוח עיתונאי נכון, יש לייחס זאת לברקת ולא לקבוע זאת כעובדה מוחלטת.

ברקת תיאר את ההתנגדות שבה נתקל במהלך קידום הרפורמה: "השוק הישראלי ריכוזי מדי, ואנחנו לא פועלים בוואקום - יש כאן מונופולים וקרטלים. הרגשתי שהם מנסים לסכל ולשבש, חלקם שולטים באמצעי תקשורת חזקים מאוד. קיבלתי איומים פוליטיים שזה יעלה לי בפריימריז, אבל לא הסכמתי לוותר. מה שעשינו הוא הוכחה שאפשר להוביל רפורמות שהמטרה שלהן היא תחרות, תחרות ותחרות".

באשר להרחבת המסלול לארה"ב, אמר ברקת כי המהלך נעשה בתיאום עם הממשל האמריקני, וכי הוא עשוי להביא לייבוא נוסף בהיקף של 300-200 מיליון דולר מארה"ב. לדבריו, עצם הרחבת סל האפשרויות של הצרכן הישראלי כבר משפיעה על המתחרים המקומיים: "הסל של ישראל כבר מקרין על המתחרים שמבינים שעליהם להוריד מחירים או לאבד לקוחות".

שמחון: "תזכיר טוב, חוק מצוין"

ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הפרופסור אבי שמחון, שיבח את עבודת ועדת הכלכלה ברפורמה הקודמת ואמר כי מדובר באחד המהלכים המשמעותיים שקידמה הכנסת בשנים האחרונות. "אני 10 שנים בתפקיד, ואני לא חושב שיש הרבה ועדות, אם בכלל, שהעבירו רפורמה כזו. קיבלתם תזכיר חוק טוב והוצאתם חוק מצוין. עשינו מהלך גדול והממשלה מבקשת להרחיב אותו. זה דחוף לנו וחשוב מאוד לאמריקנים מבחינת הנראות".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

גם ח"כ רון כץ תמך בקידום ההצעה ואמר בקצרה: "צריך להעביר את זה". נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, בירך אף הוא על המהלך ואמר כי הוא מורגש בשוק: "צריך לפרגן לשר, למשרד ולוועדה על מהלך מדהים ונדיר שמורגש בכל מקום. לפני שאנחנו אומת הזנק, אנחנו אומת אסדרה - מעצמה אסדרתית. הרפורמה הזו הסירה הרים של אסדרה ואנחנו מרגישים שיש יותר יבואנים וירידת מחירים".

תורג'מן הוסיף בחיוך כי "אם מה שטוב לאירופה ואמריקה טוב לישראל, אז גם הפטור ממע"מ בייבוא אישי צריך להיעלם". ביטן השיב לו בקצרה: "זה לא קשור".

התעשיינים: תחרות כן, אבל לא בלי אכיפה

לצד התמיכה הרחבה במהלך, בדיון נשמעו גם אזהרות. יו"ר איגוד מוצרי בנייה וצריכה בהתאחדות התעשיינים, גיל לידג'י, אמר כי ההתאחדות תומכת ברפורמה האמריקנית, אך הזהיר מפני כשל באכיפה. לדבריו, "30% מהדגימות בשנת 2025 לא עברו את הבדיקה, ונכנסים הרבה מוצרים שלא עומדים בתקינה. כשפותחים את השוק לארה"ב חייבים להגדיל מהותית את תקציב האכיפה".

לידג'י מתח ביקורת חריפה גם על הכוונה להעניק פטור רחב מתקינה למוצרים המיועדים לתשתיות לאומיות, וכינה זאת "מחדל". בנייר עמדה של איגוד מוצרי צריכה ובנייה בהתאחדות התעשיינים נטען כי מתן פטור גורף למוצרים המיועדים להקמה, הפעלה או תחזוקה של תשתית לאומית עלול לפגוע בבטיחות הציבור, בתעשיה המקומית ובחוסן הלאומי, וכי דווקא במיזמי תשתית גדולים יש להקפיד על דרישות מקצועיות ולא להסתפק בדרישות חלופיות כלליות .

גם נציגת המועצה לשלום הילד, ליאור בר ניר, התריעה מפני ליקויים חמורים במוצרי ילדים, ומנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, עו"ד ירון לוינסון, קרא לסגור את פערי האכיפה לפני הרחבת המסלול.

הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, איגור דוסקלוביץ, השיב לטענות ואמר כי שיעור הליקויים הגבוה אינו מלמד בהכרח על שוק פרוץ, אלא דווקא על אכיפה ממוקדת. לדבריו, "נתון הליקויים אינו מעיד על כך שהשוק לא בסדר, אלא על כך שאנחנו מבצעים אכיפה חכמה וממוקדת שמבוססת על עבודה מקדימה ופוגעת בדיוק במוצרים הבעייתיים. אם היינו עושים אכיפה עיוורת, היינו מגיעים ל-15% ליקויים לכל היותר".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

לובי 99: הדרישה לייצור בארה"ב מצמצמת את הרפורמה

סוגיה מרכזית נוספת שעלתה בדיון היא הדרישה שהמוצר יהיה מיוצר בארה"ב או בישראל כדי ליהנות מהמסלול האמריקני. נציגת לובי 99, יעל שכטר, אמרה כי הדרישה הזו עלולה לרוקן את הרפורמה מתוכן, מפני שחברות אמריקניות רבות מייצרות את מוצריהן מחוץ לארה"ב. לדבריה, "הרבה חברות אמריקניות מייצרות מחוץ לארה"ב. אין היגיון לפסול זאת, זה כנראה עניין פוליטי ולא מקצועי". ברקת השיב לה בהומור: "נשלח אותך למשא-ומתן עם טראמפ".

עמדת לובי 99 שהוגשה לוועדה תומכת במטרת הרפורמה, אך מדגישה כי הבעיה אינה רק בתוכן החוק אלא גם ביכולת היבואנים להבין את הדרישות בפועל. בנייר העמדה נטען כי היבואנים, ובמיוחד יבואנים קטנים ומקבילים, מתקשים כיום לזהות בקלות אילו הוראות אירופיות חלות על כל מוצר ומהם המסמכים הדרושים, ולכן נדרשת מערכת מידע ברורה, מרוכזת ונגישה.

נייר עמדה נוסף שהוגש לוועדה מצביע אף הוא על כך שחובת הייצור בארה"ב עלולה לצמצם מאוד את מגוון המוצרים שיוכלו להיכנס במסלול החדש. לפי המסמך, חברות אמריקניות רבות מייצרות ברחבי העולם, ובחלק מהענפים שיעור גבוה מהמוצרים המשווקים בארה"ב כלל אינו מיוצר בה. לכן מוצע לבטל את המגבלה או לפחות לצמצם אותה כך שלא תחסום מוצרים המשווקים כחוק בארה"ב .

האוצר: בלי טיפול בכשרות - המזון יישאר יקר

נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, עמית גולדמן, הגדיר את הרפורמה "מצוינת", אך הוסיף כי באוצר היו רוצים לראות השפעה חזקה יותר על המחירים, בעיקר בתחום המזון. לדבריו, חלק משמעותי מהבעיה נותר בתחום הכשרות: "אנחנו חושבים שחלק משמעותי מזה קשור לחסמים בעולם הכשרות, שנותרו משמעותיים גם אחרי פתרון חסמי האסדרה".

עו"ד שני ברוך עזרי ממשרד הכלכלה הסבירה כי ההצעה הנוכחית מעתיקה בעיקרה את התנאים שנקבעו במסלול האירופי, תוך הפקת לקחים מהיישום עד כה. לדבריה, בשלב הראשון תופיע בחוק רשימה מוגדרת של אסדרות פדרליות אמריקניות, לצד מנגנון שיאפשר להרחיב אותה בהמשך. ראש מערך אסדרה במשרד הכלכלה, ינון אלרועי, הבהיר כי תחומי הבנייה והתכנון נדונים כעת בוועדת המנכ"לים ואינם כלולים בשלב הראשון של החוק.

המאמץ: לסיים לפני הבחירות

בסיכום הדיון הזכיר ביטן כי בעת הדיונים ברפורמה האירופית נשמעה ביקורת על כך שישראל אינה מאמצת גם את המסלול האמריקני, וכעת הוועדה מבקשת להשלים את החוליה הזו. לדבריו, הוועדה תעשה מאמץ לסיים את הכנת החוק במהירות, אך הדבר תלוי גם בנכונות כל הגורמים לצמצם מחלוקות ולהתמקד בעיקר.

הכנסת מנסה להשלים, בלוח זמנים פוליטי צפוף, מהלך שיכול להרחיב את הייבוא וללחוץ על מחירים - אך הצלחתו תקום או תיפול בשני מבחנים: עד כמה המסלול האמריקני יהיה רחב וישים, ועד כמה המדינה תצליח לאכוף את דרישות הבטיחות בלי להחזיר את הביורוקרטיה בדלת האחורית.