מחאת העריקים החריפה: חייל חולץ, רכבות נעצרו ושוטרים נפצעו

מחאת הפלג הירושלמי נגד מעצרי בני ישיבות שאינם מתייצבים לשירות החריפה (1.6.26) לשורת חסימות ועימותים בירושלים ובמוקדים נוספים ברחבי הארץ. האירוע החריג ביותר התרחש בכניסה לירושלים, כאשר חייל שירד מאוטובוס באזור גשר המיתרים הוקף והותקף בידי המון של מפרי סדר חרדים שחסמו את ציר התנועה הראשי. לוחמי יס"מ ירושלים שזיהו את המתרחש התפרסו במקום, השתמשו באמצעים לפיזור המון וחילצו את החייל למקום מבטחים. לאחר החילוץ המשיך החייל בדרכו.

ההתפרעויות בכניסה לירושלים נמשכו שעות. מפרי הסדר חסמו את ציר התנועה הראשי, סירבו להישמע להוראות השוטרים ותקפו עוברי אורח. כוחות המשטרה ולוחמי מג"ב פעלו לפינוי הציר, תוך שימוש במכת"זית ובפרשי משטרה, ובמקביל חילצו אוטובוסים וכלי רכב שנתקעו בתוך החסימות. במהלך הטיפול בהפרות הסדר נפצעו קל שלושה שוטרים, ומספר מפרי סדר נעצרו בחשד להתפרעות ולתקיפת שוטרים והועברו לחקירה.

כמה מוקדים בירושלים

האירועים בבירה לא התרכזו בנקודה אחת. שוטרי מחוז ירושלים ולוחמי מג"ב פעלו במקביל גם בפסגת זאב, שם התקהלו מפגינים מחוץ לביתו של ראש אגף התנועה במשטרה, ניצב חיים שמואלי. לפי טענת המפגינים, אגף התנועה מעורב באכיפה נגד נהגים חרדים שמזוהים כמי שאינם מתייצבים לשירות. הכוחות פיזרו את ההתקהלות לאחר עימות עם המפגינים.

מוקד נוסף נרשם בציר גולדה-בגין, שם המשיכו מפרי הסדר לשבש את התנועה. כוחות משטרה פעלו גם שם לפינוי הכביש ולהשבת התנועה לסדרה. במקביל נחסמו צירים נוספים בירושלים, ובהם אזור שדרות הרצל-בגין והר חוצבים, סמוך לאגף הטכנולוגיה של משטרת ישראל.

חסימות גם בגנות, נתיבות וצפת

מחוץ לירושלים נרשמו חסימות גם במחלף גנות סמוך לבני ברק, בנתיבות ובצפת. באזור גנות פרצו מפגינים את חסימות המשטרה וירדו לכביש 4, מה שהוביל לשיבושי תנועה כבדים. בהמשך נכנסו מפגינים לשטחי מסילת הרכבת באזור גנות, בניגוד להנחיות ותוך סיכון חייהם, ובעקבות זאת הופסקה זמנית בהנחיית המשטרה תנועת הרכבות בין תחנת תל אביב ההגנה ללוד.

ברכבת ישראל הודיעו כי התנועה תחודש רק לאחר שהמשטרה תשלים את פינוי כלל המפגינים משטח המסילה. ברכבת הדגישו כי המפגינים שפרצו למסילה גרמו לשיבושים קשים בתנועת הרכבות ברחבי הארץ, וכי עובדי הרכבת מסייעים לנוסעים שנתקעו בתחנות ומחלקים בקבוקי מים. באחד המקרים נאלצה רכבת שהייתה בדרכה לירושלים לשוב לתל אביב בעקבות חסימת המסילה.

במהלך ההפגנות נפצע קשה ליד צומת גנות מפגין שנפגע מאופנוע. בירושלים, סמוך לגשר המיתרים, נפצע בינוני צעיר כבן 25. אחרי קרוב לשלוש שעות הודיעו ראשי הפלג הירושלמי על סיום ההפגנות והורו למפגינים להתפזר.

המפכ"ל: "נמצה את הדין"

המפכ"ל דני לוי גינה את האירועים ואמר כי הוא רואה בחומרה רבה כל פגיעה בשוטרים, במתקני משטרה או בבתיהם של משרתי הארגון וקציניו. לדבריו: "מדובר במעשים חמורים הפוגעים לא רק באנשי המשטרה עצמם, אלא גם בשלטון החוק ובביטחון הציבור כולו". לוי הוסיף כי המשטרה תפעל למצות את הדין עם מי שפגעו בשוטרים ובסדר הציבורי.

במשטרה מבהירים כי מעצרי בני הישיבות אינם יוזמה עצמאית של המשטרה, אלא חלק מהטיפול הנדרש בעקבות צווים והנחיות אכיפה הקשורות לאי-התייצבות לשירות. עם זאת, מבחינת הפלג הירושלמי וחלקים בהנהגה החרדית, עצם שיתוף הפעולה של המשטרה עם העברת עצורים לידי המשטרה הצבאית הפך אותה ליעד מרכזי במחאה.

הרשויות החרדיות נגד המשטרה

ברקע ההפגנות החריף פורום הרשויות החרדיות את העימות עם המשטרה. ראש עיריית ביתר עילית ויו"ר הפורום, מאיר רובינשטיין, שיגר מכתב למפכ"ל דני לוי והודיע על הפסקת שיתוף הפעולה העירוני עם המשטרה ועל ביטול ההסכמים הקיימים. לפי המכתב, הרשויות החרדיות מבקשות להפסיק את השיטור הקהילתי, להקפיא מיזמים חברתיים ובהם תוכנית "עיר ללא אלימות", לעצור שיתופי פעולה בתחום הרווחה ולהפסיק הקצאת מבנים עירוניים לתחנות משטרה.

במכתב נטען כי המשטרה "מבצעת צייד של תלמידי ישיבות ברחובות הערים ובכבישים". רובינשטיין הזהיר כי אובדן האמון בין הציבור החרדי למשטרה עלול לפגוע גם בחובת הדיווח למשטרה במקרי סכנה, ולדבריו הדבר עלול להוביל ל"סכנת נפשות כפשוטו". הערים העומדות מאחורי המכתב הן בני ברק, בית שמש, אלעד, ביתר עילית, מודיעין עילית, צפת, רכסים, קריית יערים ועמנואל.

רובינשטיין כתב כי "מדובר בצעד קשה, שאם ייצא לפועל - יהיה קשה מאוד להחזיר את הגלגל אחורנית ולהחזיר את אמון הציבור במשטרה". המכתב פורסם לאחר שלטענת הפורום המשטרה לא פרסמה הודעה רשמית שלפיה תפסיק לעצור לומדי תורה ולהעבירם לטיפול המשטרה הצבאית.

פינדרוס להרצוג: "שתיקתך רועמת"

במקביל, ח"כ יצחק פינדרוס מדגל התורה פנה במכתב לנשיא המדינה יצחק הרצוג וקרא לו להתערב במשבר. פינדרוס ביקש מהרצוג לפעול כפי שפעל בתקופת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, אז קרא לעצירת החקיקה. לדבריו: "קשה להבין את שתיקתך הרועמת לנוכח המשבר החמור הפוקד כיום את מדינת ישראל ברדיפתה את בני הציבור החרדי". הוא טען כי המשבר נוצר בידי בית המשפט העליון והיועצת המשפטית לממשלה, "עליהם הגנת בעוז".

פינדרוס כתב כי עשרות אלפי בני ישיבות מוצאים עצמם תחת סכנת מעצר, הליכים מנהליים ועיצומים כלכליים ייעודיים. לדבריו, "ציבור שלם נתון למרמס ולשיסוי והקרע הולך ומחריף מיום ליום. קרע שאחריתו מי יישורנו". בהמשך החריף את לשונו וכתב כי לומדי התורה מסרו את נפשם על לימוד התורה לאורך הדורות, וכי אם יידרשו לכך בארץ ישראל, "הם יעשו זאת".

פינדרוס אף הזהיר כי ישיבות מיר, פוניבז', חברון, גור ואחרות ימשיכו ללמוד "במערות כבימי היוונים והרומאים, כפי שלמדנו מאבותינו". הניסוח החריף מציב את המאבק החרדי לא רק כוויכוח פוליטי על חוק הגיוס, אלא כמאבק דתי-קיומי על המשך עולם הישיבות.

הרקע: אירועי בית שמש

ההסלמה באה גם לאחר אירוע חריג שאירע אמש בבית שמש, שם פרצו מפגינים חרדים לתחנת משטרה בעקבות מעצרו של מי שהוגדר עריק. כוחות משטרה ומג"ב השתמשו באמצעים לפיזור המון כדי לפנות את המקום. לפי הודעת המשטרה, המתפרעים פרצו למתחם התחנה והציתו צמחייה סמוכה.

שמונה חשודים שנעצרו באירוע שוחררו כעבור שעות, לאחר שהתברר כי אין די ראיות נגדם. השופט ציון סהראי כתב בהחלטתו כי מדובר באירוע מסוכן המלמד על חציית גבול ממשי ומקים עילת מעצר של מסוכנות, אך ציין כי לא ניתן להורות על מעצרם של החשודים רק בשל נוכחותם בסמוך לתחנה, בלי שהוצגה ראיה המלמדת על מעורבותם הישירה.

נכון לשעת פרסום הידיעה, לא נמסרה תגובה רשמית ממשרד הנשיאות למכתבו של פינדרוס. המשטרה לא הודיעה על שינוי בנהלי הטיפול בגברים חרדים שאינם מתייצבים לשירות, וגם לא פרסמה הודעה רשמית בדבר הפסקת המעצרים. בכך נותר העימות פתוח: מצד אחד אכיפה משטרתית שנעשית מכוח מדיניות המדינה והמערכת המשפטית, ומצד שני הנהגה חרדית שמבקשת להפוך את המחאה למאבק ציבורי רחב נגד עצם המעורבות המשטרתית במעצרי בני ישיבות.