בוארון מקדם: נשיא העליון לא ירוויח יותר מראש הממשלה

ועדת הכנסת אישרה (1.6.26) לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון, המבקשת לשנות מן היסוד את אופן קביעת שכרם של נושאי המשרה הבכירים ברשויות השלטון. ההצעה אושרה ברוב של שמונה תומכים מול שני מתנגדים, וכפוף לריבזיה. לפי ההצעה, הסמכות לקביעת השכר וחלק מהתשלומים הנלווים של נשיא המדינה, ראש הממשלה, השרים, חברי הכנסת, השופטים, הדיינים והקאדים תועבר מידי ועדות הכנסת והכספים לוועדה ציבורית בלתי תלויה בת שלושה חברים. ועדות הכנסת והכספים ימשיכו לעסוק בתנאי העבודה הנלווים בלבד.

בראש הוועדה יעמוד איש סגל אקדמי בכיר בתחום המדיניות הציבורית שימונה בידי נשיא המדינה. לצידו יכהנו שופט בדימוס של בית המשפט העליון או המחוזי שימונה בידי נשיא בית המשפט העליון, ודיין בדימוס שימונה בידי נשיא בית הדין הרבני הגדול. על-פי המנגנון המוצע, הוועדה הציבורית תקבע את שכר נשיא המדינה, ושכר יתר נושאי המשרה ייגזר ממנו בשיעורים קבועים ואחידים.

שכר הנשיא כנקודת הייחוס

לפי טבלת השכר המוצעת, שכרם של ראש הממשלה, יו"ר הכנסת ונשיא בית המשפט העליון יעמוד על 95% משכר הנשיא. שכר המשנה לנשיא בית המשפט העליון וראש האופוזיציה יעמוד על 90%, בעוד ששכרם של שר, שופט בית המשפט העליון והרב הראשי לישראל יעמוד על 85% משכר הנשיא. סגן שר, יו"ר הקואליציה, יושבי ראש ועדות הכנסת, דיין בבית הדין הרבני הגדול וראש אב בית דין אזורי יקבלו 80%, ואילו שכרם של חברי הכנסת, נשיא בית הדין האזורי לעבודה ונשיא בית משפט מחוזי יעמוד על 75% משכר הנשיא.

בוארון טען כי מטרת המהלך היא ליצור איזון בין שלוש הרשויות ולהוציא מידי חברי הכנסת את הסמכות לקבוע את שכרם שלהם. "לקחנו את האלמנטים הבסיסיים ביותר של השכר והוצאנו אותם מידי חברי הכנסת. חברי הכנסת לא יקבעו לעצמם את השכר ואת תנאי העבודה, ומי שיקבע זו תהיה ועדה ציבורית שתמונה לפי החוק הזה", אמר. לדבריו, "מטרת החוק היא רק לקבוע את האיזונים בין הרשויות. לא נפגע בשכר השופטים המכהנים וזה יהיה כתוב בחוק. לא יכול להיות שנשיא בית המשפט העליון ירוויח יותר מנשיא המדינה וראש הממשלה. זה גורם לרשות אחת לעמוד מעל רשות אחרת וזאת פגיעה באיזון בין הרשויות". עוד הודיע כי לקראת המשך הליך החקיקה יימחקו מההצעה התיקונים לחוק יסוד: השפיטה, והדיון יתמקד בחוק הרגיל בלבד.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

השופטים מזהירים מפגיעה בעצמאותם

נציגי מערכת המשפט הביעו בדיון התנגדות חריפה להצעת החוק. יו"ר נציגות השופטים, השופט הבכיר ירון לוי, אמר כי מדובר בשינוי של כללי יסוד שנועדו להבטיח את עצמאות הרשות השופטת. "מבחינתנו מדובר בהצעה המשנה את כללי היסוד שנועדו להבטיח את העצמאות של הרשות השופטת. אני לא רוצה לחשוש שתוצאות ההחלטות שלי ישפיעו על התנאים שלי", אמר. לוי גם מתח ביקורת על טבלת השכר המוצעת וטען כי היא פוגעת במעמדם של שופטי השלום. "500 שופטי השלום הם הליבה של המערכת, ואתם נותנים להם תחושה שהם סוג ב'", אמר.

גם הנהלת בתי המשפט הזהירה מפני השלכות ארוכות טווח של המהלך. עו"ד חנית אברהם בכר אמרה כי "ההצעה כמו שהיא היום פוגעת בשכר השופטים והיא תהיה בכייה לדורות ותפגע במערכת. אין לקשור ולהשוות בין שכר השופטים לחברי הכנסת. ההצעה מתעלמת ממאפיינים ייחודיים בין שופטים לנבחרי ציבור". בתגובה השיב בוארון כי הוא מבין את החששות, אך הדגיש שכל מטרת החקיקה היא להפקיד את קביעת השכר בידי גורם בלתי תלוי שיחול באופן שווה על שלוש הרשויות.

היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד ארבל אסטרחן, ציינה כי הנוסח שאושר לקריאה ראשונה מחייב הכנה ובירור מעמיקים לקראת הקריאה השנייה והשלישית. בתוך כך התריעה הנהלת בתי המשפט גם מפני השלכות הוראות המעבר שנכללו בהצעה. לפי הנוסח, רוב נושאי המשרה המכהנים כיום לא ייפגעו בשכרם או בזכויותיהם, אולם עו"ד מורן פרוינד מהנהלת בתי המשפט אמרה כי מעבר של שתי דרגות בטבלה עלול להביא לפגיעה בשכר.

נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, דן נימני, העריך כי העלות התקציבית של ההצעה תעמוד על כ-13 מיליון שקל בשנה. לדבריו, העלות נובעת בין היתר מהגדלת דמי ההבראה, מהפרשות לקרנות השתלמות ומתוספות שכר לחלק מנושאי המשרה. בשל כך הוגדרה ההצעה כהצעת חוק תקציבית, ומאחר שהממשלה לא נתנה את הסכמתה לעלות התקציבית, יידרש רוב של לפחות 50 חברי כנסת במליאת הכנסת לצורך אישורה בקריאות הבאות.