שר החוץ האירני, עבאס עראקצ'י, הזהיר (1.6.26) כי הפסקת האש בין אירן לארצות הברית אינה מוגבלת לזירה אחת בלבד, אלא חלה לדבריו "על כל החזיתות, כולל לבנון". בציוץ שפרסם כתב עראקצ'י כי "הפרה בחזית אחת היא הפרה של הפסקת האש בכל החזיתות", והטיל על ארה"ב וישראל את האחריות "להשלכות של כל הפרה".
זמן קצר לאחר מכן החריפה טהרן את המסר. סוכנות הידיעות האירנית תסנים, המזוהה עם הקו הנצי של המשטר, דיווחה כי בעקבות המשך הפעילות הישראלית בלבנון מפסיק צוות המשא-ומתן האירני את "השיחות והחלפת הטיוטות באמצעות מתווך". לפי הדיווח, באירן טוענים כי לבנון הייתה חלק מתנאי הפסקת האש, וכי המשך התקיפות בה פירושו שהפסקת האש הופרה בכל החזיתות. גם דיווחים בינלאומיים ציינו כי אירן הודיעה על השעיית המגעים העקיפים עם ארה"ב, תוך דרישה לעצירת הפעולות הישראליות בעזה ובלבנון.
טהרן מציבה תנאים חדשים
לפי תסנים, בכירים אירניים וחברי צוות המשא-ומתן הדגישו כי לא יתקיימו שיחות כל עוד לא תיענה דרישת אירן ו"חזית ההתנגדות" להפסקה מיידית של הפעולות הישראליות בעזה ובלבנון, ולנסיגה מלאה של ישראל מן האזורים שבהם היא פועלת בלבנון. בנוסח האירני הוצגו הפעולות הישראליות כ"תוקפניות וברבריות", אך זהו כמובן ניסוח תעמולתי של המשטר בטהרן ולא קביעה עובדתית ניטרלית.
הדיווח משנה את מוקד הידיעה: לא מדובר עוד רק באיום מדיני של עראקצ'י או בניסיון לקבע משוואה חדשה בין לבנון להפסקת האש, אלא בהודעה אירנית על עצירת ערוץ השיחות עצמו. עם זאת, יש לנהוג בזהירות: תסנים אינה הודעה רשמית של משרד החוץ האירני, אך היא משמשת פעמים רבות כלי להעברת מסרים של גורמי כוח בטהרן, בעיקר כאשר המשטר מבקש להפעיל לחץ בלי ליטול אחריות דיפלומטית מלאה.
איום ימי: הורמוז ובאב אל-מנדב
החלק החריף ביותר בדיווח נוגע למעברים הימיים. לפי תסנים, אירן ו"חזית ההתנגדות" קיבלו החלטה לקדם חסימה מלאה של מצר הורמוז ולהפעיל חזיתות נוספות, ובהן מצר באב אל-מנדב שבאזור תימן, במטרה "להעניש את הציונים ואת תומכיהם". דיווחים כלכליים בעולם כבר קשרו בין האיום על מצר הורמוז לבין עלייה במחירי הנפט, על-רקע החשש מפגיעה בנתיבי הסחר והאנרגיה.
מדובר באיום בעל משמעות רחבה בהרבה מן הזירה הלבנונית. מצר הורמוז הוא אחד מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם, ובאב אל-מנדב הוא ציר מפתח בין ים סוף לאוקיינוס ההודי. לכן עצם העלאת האפשרות לחסימתם נועדה לא רק לאיים על ישראל, אלא להכניס למשוואה את ארה"ב, מדינות המפרץ, אירופה ושוקי האנרגיה. מבחינת טהרן, זהו ניסיון להפוך את המערכה בלבנון למשבר בינלאומי בעל מחיר כלכלי מידי.
החות'ים מאותתים מדרום
במקביל, עיתון "אל-אח'באר" הלבנוני דיווח כי החות'ים בתימן עשויים להצטרף למערכה אם ישראל תרחיב את הלחימה בלבנון. לפי הדיווח, תנועת אנצאראללה ממתינה לבקשה מצד חיזבאללה כדי להיכנס לעימות ישיר יותר עם ישראל.
בהצהרה שיוחסה לגורמים חות'יים נאמר כי על-רקע "האיומים המתמשכים של ישראל להרחיב את המלחמה נגד לבנון", נמשך התיאום הצבאי בין התנועה לבין חיזבאללה וגורמים נוספים בציר האירני. לפי ההצהרה, צנעא מוכנה, אם ישראל "תעשה טעות חדשה", להצית את החזית הדרומית. בשלב זה מדובר באיום ובאיתות מדיני-צבאי, אך צירופו לדיווח האירני על באב אל-מנדב מעניק לו משקל כבד יותר.
ישראל ממשיכה בתקיפות
בצד הישראלי נמשכת הפעילות נגד חיזבאללה. צה"ל הודיע כי חיסל שלושה מחבלי חיזבאללה שפעלו לשיגור רחפני נפץ לעבר הכוחות בדרום לבנון. במקביל, דובר צה"ל בערבית פרסם הודעת פינוי לתושבים בכמה יישובים וכפרים בלבנון, ובהם חומין אל-פוקה, בנעפול, ערבצאלים, רומין, עזה, ארקי וג'בעע.
הודעות הפינוי מלמדות כי ישראל אינה מסתפקת בפעילות נקודתית נגד חוליות ירי, אלא נערכת לתקיפות רחבות יותר באזורים שבהם מזוהים נכסי חיזבאללה. מבחינת ישראל, הפעילות נועדה לסכל יכולות ירי, רחפני נפץ ותשתיות טרור סמוך לגבול; מבחינת אירן וחיזבאללה, היא מוצגת כהפרה של ההבנות וכהרחבת המלחמה בלבנון.
המשוואה האירנית מתחדדת
הקו שמציגה אירן ברור: לבנון אינה זירה נפרדת אלא חלק בלתי נפרד ממערכת ההבנות מול ארה"ב. עראקצ'י ניסח זאת כאזהרה מדינית, ותסנים כבר מציגה את הדברים כצעד מעשי: הפסקת השיחות כל עוד ישראל ממשיכה לפעול בלבנון ובעזה. המשמעות היא ניסיון להפוך כל פעולה ישראלית נגד חיזבאללה לסוגיה אמריקנית-אירנית, ולא רק לעימות ישראלי-חיזבאללאי.
גם יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, העומד בראש תנועת אמל, קשר בין המגעים האמריקניים-אירניים לבין דרום לבנון. בדברים שפורסמו בשמו אמר ברי כי ההסתמכות על עמדת אירן ועל לחציה להביא להפסקת אש בדרום לבנון היא "הסעיף השני בכל הסכם שהיא עושה עם האמריקנים". לדבריו, טהרן התחייבה בפני הלבנונים שלא תיכנס להסכם שבו לבנון אינה סעיף מרכזי, גם במחיר ויתור על ההסכם כולו.
מבחן האמינות של טהרן
הדיווח החדש של תסנים מצמצם את הפער שנוצר קודם לכן בין הרטוריקה האירנית לבין המציאות בשטח. עד כה אפשר היה לטעון כי טהרן מאיימת, אך אינה שוברת את הכלים. כעת היא מאותתת על עצירת השיחות, איום במצר הורמוז והפעלת באב אל-מנדב. השאלה שנותרה פתוחה היא אם מדובר בהחלטה שכבר מתורגמת לפעולה, או במהלך לחץ שנועד לכפות על וושינגטון לרסן את ישראל.
עבור ישראל, המשמעות המיידית היא שהזירה הלבנונית מקבלת שכבת סיכון נוספת. כל תקיפה בביירות, בדרום לבנון או בבקעא עשויה לשמש את טהרן כעילה להחרפת העימות בזירות נוספות. עבור ארה"ב, זהו מבחן כפול: האם להמשיך לאפשר לישראל חופש פעולה נגד חיזבאללה, וכיצד למנוע מאירן להפוך את לבנון, הורמוז ובאב אל-מנדב למנופי לחץ אזוריים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה