ערב שבת מתוח: מעצר חסיד בעלזא הצית עימות חרדי-משטרתי

גל מעצרי בני הישיבות מתרחב למשבר אמון חריף בין הציבור החרדי לבין המשטרה והצבא. שלושה אירועים שהתרחשו בתוך זמן קצר - מעצר חסיד בעלזא בקריית גת, מעצר שלושה תלמידי ישיבה ספרדים בלוד ששוחררו בהמשך, ומעצר שני תלמידי ישיבת "מעלות התורה" המזוהה עם הפלג הירושלמי - הציתו ביקורת פוליטית חריפה, הפגנות בשטח ואזהרות מפני הסלמה ציבורית בשבוע הבא.

האירוע המרכזי התרחש בקריית גת, שם נעצר יעקב הרשקוביץ, חסיד בעלזא, בחשד לעריקות מצה"ל. לפי הדיווחים, הרשקוביץ הגיע לתחנת המשטרה כדי למסור תלונה או עדות, ובמהלך בדיקת פרטיו התברר כי הוא מופיע כעריק. הוא הועבר לידי המשטרה הצבאית ומוחזק במחנה ג'וליס. הדיווחים הראשוניים הציגו אותו כמי שבא להגיש תלונה על שכניו, אולם בהמשך נטען בידי גורמים חרדיים כי היה עד לקטטה, וכי פרטיו נבדקו לצורך גביית עדות. בחסידות בעלזא איימו בהחרפת צעדים בעקבות המעצר, וכי במקביל נעצרו גם שני תלמידי ישיבת "מעלות התורה" בכביש 6.

ההנחיה, החריגה והבדיקה

הנקודה הרגישה בפרשה אינה עצם שאלת העריקות בלבד, אלא נסיבות המעצר. במשטרה קיימת הנחיה שלפיה אזרח חרדי הפונה לקבלת שירות משטרתי - כמגיש תלונה, כעד או כמי שמבקש עזרה - לא יעוכב בשל מעמדו מול הצבא. ההנחיה נועדה למנוע מצב שבו תחנת המשטרה תיתפס בציבור החרדי כ"מלכודת" ולהבטיח שאזרחים לא יימנעו מפנייה למשטרה בעת מצוקה.

בעקבות האירוע הורה מפכ"ל המשטרה דני לוי לבדוק מיידית את נסיבות המעצר. מדובר בבדיקה רגישה: מצד אחד, אם הרשקוביץ אכן היה דרוש לצבא בגין עריקות, השוטרים פעלו לכאורה מול מידע רשמי שהיה בידיהם. מצד שני, אם הגיע לתחנה כאזרח המבקש שירות או מוסר עדות, עצם העברתו לידי המשטרה הצבאית עלולה לערער את ההבנות שהמשטרה עצמה ביקשה לבסס מול הציבור החרדי.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, בירך על הבהרת המפכ"ל: "אני מברך על הבהרת המפכ"ל שלא יעוכבו אזרחים הפונים לקבלת שירות משטרתי. הגישה למשטרה היא זכות בסיסית של כל אזרח - להגיש תלונה או להזעיק עזרה מבלי שזה יהפוך למלכודת של עיכוב או מעצר". בן-גביר הוסיף כי שילוב חרדים בגופי הביטחון אינו יכול להישען על "אכיפה אקראית", אלא על שיח ישיר. לדבריו, "רק בדרך של הידברות הגענו להישגים חסרי תקדים וגייסנו אלפי חרדים למשטרה, לשב"ס ולכבאות".

פרוש מחריף את הטון

ח"כ מאיר פרוש הציג את האירועים כחלק מגל רחב יותר של מעצרים נגד בני ישיבות. לדבריו, "את השבת הקרובה יעשו כ-30 בני תורה מאחורי סורג ובריח בכלא הצבאי, כשכל עוונם הוא רצונם הבלתי מתפשר ללמוד תורה בארץ ישראל ולהישמע להוראות מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א".

פרוש הוסיף: "המספר הזה מטלטל. הוא מלמד על כך שרשויות המשפט, הצבא והמשטרה מטעם המדינה - מדינה בשלטון של יהודים - איבדו את המוסר היהודי שלהם". את דבריו חתם באמירה חריפה במיוחד: "מדובר בחילול השם עצום, ואני מתפלל לה' כי הדבר לא יקטרג, חלילה, על עם ישראל בארץ ישראל".

עמדת פרוש משתלבת בקו תקיף שהוא מוביל בחודשים האחרונים נגד כליאת בני ישיבות. כבר במרס השנה תקף פרוש מקרה שבו, לדבריו, נמנעה מבן ישיבה עצור בכלא הצבאי האפשרות לשמוע קריאת "זכור", וטען כי הצבא אינו ערוך לכליאת תלמידי ישיבות מבחינת צורכי דת.

שלושה מוקדים בתוך שעה

על-פי הסדר שנמסר מגורמים המעורים בפרשה, שלושה אירועים התרחשו בתוך זמן קצר. הראשון הוא מעצר חסיד בעלזא בקריית גת. השני הוא מעצר שלושה תלמידי ישיבה ספרדים בלוד, ששוחררו כעבור זמן קצר. השלישי הוא מעצר שני תלמידי ישיבת "מעלות התורה" מהפלג הירושלמי, שלא שוחררו עד כניסת השבת. סביב שני האחרונים כבר נשמעות הערכות במגזר החרדי כי אם לא ישוחררו במוצאי השבת, צפויות הפגנות חריפות בשבוע הבא.

במקרה של ישיבת "מעלות התורה", הדיווחים מצביעים על כך שהשניים נעצרו כאשר ניסו לעצור טרמפ, וכי אחד מהם הוא בנו של ראש הישיבה. בפלג הירושלמי התריעו מפני "הפגנות סוערות בכל רחבי הארץ" אם העצורים יישארו בכלא הצבאי.

בעלזא מאותתת למשטרה

מעצרו של הרשקוביץ יצר תגובה חריפה במיוחד בחסידות בעלזא. גורם בכיר בחסידות אמר כי אם מפכ"ל המשטרה "הורס במחי יד תהליכים ובניית אמון שנמשכו עשרות שנים", אין לצפות להמשך שיתוף פעולה בין החסידות לבין המשטרה. לדברי אותו גורם, ההתנהלות הנוכחית "פוגעת פגיעה אנושה במערכת היחסים הרגישה שנבנתה לאורך שנים".

המשמעות של איום כזה רחבה מן האירוע המקומי בקריית גת. חסידות בעלזא נחשבת אחת החסידויות הגדולות והמאורגנות בישראל, ובשנים האחרונות התקיימו ערוצי הידברות בינה לבין רשויות המדינה בנושאים שונים. אם אירועי הגיוס יהפכו לעילה לניתוק קשרים או לצמצום שיתוף פעולה אזרחי עם המשטרה, הפגיעה עלולה להיות מורגשת גם בתחומים שאינם קשורים ישירות לחוק הגיוס.

המשטרה בין שתי חזיתות

המשטרה ניצבת כעת בין שתי דרישות סותרות כמעט. מצד אחד, צה"ל והמערכת המשפטית מצפים לסיוע באכיפת צווי מעצר נגד מי שמוגדרים עריקים או משתמטים. מצד שני, ההנהגה החרדית והשר הממונה על המשטרה מזהירים כי אכיפה בתחנות משטרה, או אכיפה אקראית מול צעירים חרדים, תוביל לניתוק אמון ולמחאה רחבה.

כבר באוקטובר 2025 דווח כי הנחיה פנימית במשטרה קבעה שאין לעכב עריקים או משתמטים שנתפסו באקראי, אלא לתאם להם מועד להתייצבות במשטרה הצבאית ולשחררם. הדיווח אז הציב את השאלה העקרונית שנותרה פתוחה גם כעת: האם המשטרה היא זרוע אכיפה של הצבא בסוגיית הגיוס, או גוף אזרחי שאמור לשמור על אמון הציבור ולמנוע הסלמה בשטח.

ברקע הדברים דווח גם על מתיחות פנימית במשטרה סביב היקף המעורבות במעצרי עריקים חרדים. גורמים במשטרה דחו את הטענות למרד ניצבים או לאובדן שליטה, וטענו כי מדובר בחילוקי דעות מקצועיים בתוך ארגון היררכי. לטענתם, לאחר קבלת החלטה פיקודית כולם פועלים על פיה. עם זאת, עצם הצורך להדוף פרסומים כאלה מלמד עד כמה הפכה סוגיית מעצרי החרדים ממחלוקת ציבורית למוקד לחץ גם בתוך המשטרה עצמה.

המתח צפוי להימשך

נכון לשעות שלפני כניסת השבת, הרשקוביץ עדיין מוחזק במחנה ג'וליס, שני תלמידי "מעלות התורה" לא שוחררו, ושלושת תלמידי הישיבה הספרדים בלוד שוחררו. במשטרה ממתינים לממצאי בדיקת המפכ"ל, ובציבור החרדי נערכים לאפשרות של מחאה רחבה אם העצורים יישארו בכלא הצבאי במוצאי השבת.

הפרשה אינה עוד אירוע נקודתי של בדיקת תעודת זהות בתחנת משטרה. היא נוגעת לשאלה עמוקה הרבה יותר: האם ניתן לאכוף את חוקי הגיוס מול ציבור חרדי רחב בלי לשבור את ערוצי האמון המינימליים הדרושים בין הציבור הזה לבין המשטרה. האירועים בקריית גת, בלוד ובכביש 6 מלמדים כי מבחינת הרחוב החרדי, הקו הזה קרוב מאוד להיחצות.