האו"ם הכניס את ישראל לרשימת האלימות המינית - גופי ביטחון ברשימה השחורה

מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, כלל לראשונה את כוחות הביטחון הישראלים ב"רשימה השחורה" של גורמים האחראים לדפוסים של אלימות מינית באזורי סכסוך. ההחלטה מופיעה בדוח השנתי של האו"ם בנושא אלימות מינית הקשורה לסכסוכים מזוינים, המתייחס לשנת 2025. באותו פרק נותר גם חמאס ברשימה, שנה שנייה ברציפות.

הדוח, שהוגש למועצת הביטחון של האו"ם, מציג שורה ארוכה של האשמות נגד גופי הביטחון הישראלים ובהם צה"ל, שירות בתי הסוהר והימ"מ. במקביל הוא מותח ביקורת חריפה גם על חמאס, שלפי האו"ם לא הכיר בפשעי המין שיוחסו למחבליו במתקפת 7 באוקטובר ולא נקט צעדים כלשהם להעמדת חשודים לדין.

הטענות נגד ישראל

לפי הדוח, בשנת 2025 המשיך האו"ם לתעד "דפוסים של אלימות מינית נגד פלשתינים העצורים בישראל ובשטח הפלשתיני הכבוש". הארגון טוען כי אימת מקרים של אלימות מינית הקשורה לסכסוך, לרבות כצורת עינויים, נגד 14 גברים, שבע נשים, תשעה נערים ונערה אחת מרצועת עזה ומיהודה ושומרון. 13 מהמקרים התרחשו בשנת 2025 ו-18 נוספים בשנים 2023 ו-2024.

בדוח נטען כי ההפרות כללו אונס, אונס באמצעות חפצים, אונס קבוצתי, ניסיונות אונס, פגיעה גופנית באיברי מין, ירי מכוון לעבר איברי מין, מגע בשדיים ובאיברי המין, חיפושי גוף וחללי גוף פנימיים ללא הצדקה ביטחונית נראית לעין, עירום כפוי ואיומים באונס. לפי האו"ם, תשעה מהקורבנות נפגעו במעשי אונס או אונס קבוצתי, בחלק מהמקרים באופן חוזר ונשנה.

עוד נטען כי חלק מהאירועים תועדו בצילומים ובסרטונים, לרבות מקרה אחד של אונס. לפי הדוח, חמישה מהקורבנות הגברים סבלו מדימום רקטלי חמור או מנפיחות קשה שנמשכה ימים ואף שבועות, ובחלק מהמקרים לא קיבלו טיפול רפואי.

האו"ם מייחס את המעשים לכוחות ביטחון ישראלים ובהם צה"ל, שירות בתי הסוהר, יחידת כת"ר של שב"ס והימ"מ. לפי הדוח, האירועים התרחשו במתקנים שונים ובהם שדה תימן, מתקן המעצר בעציון, מחנה מג'נונה, בתי הסוהר מגידו, עופר, רמלה, השרון, שטה, נפחא ודמון, וכן בתחנת המשטרה בגוש-עציון. הארגון טוען כי אירועים נוספים התרחשו במחסומים ובמהלך פעולות צבאיות ביהודה ושומרון.

שדה תימן במוקד הביקורת

הדוח מתייחס בהרחבה גם לפרשת שדה תימן. לפי האו"ם, חמישה חיילי מילואים מיחידה 100 הועמדו לדין בגין תקיפה חמורה שאירעה ביולי 2024. הארגון טוען כי למרות קיומם של סרטונים, מסמכים רפואיים ותיאור מפורט של האירוע, כתב האישום לא כלל עבירות מין או אונס.

עוד מצוין כי במרס 2026 בוטלו כל האישומים נגד החשודים. בדוח נכתב כי "התפתחויות אלו עלולות לחזק אקלים של חסינות מעונש שעשוי לאפשר ביצוע אלימות מינית הקשורה לסכסוך".

הטענות נגד חמאס

לצד הביקורת על ישראל, חמאס נותר ברשימה השחורה שנה שנייה ברציפות. האו"ם מציין כי לאחר שחרורם של יותר מ-50 חטופים ישראלים במהלך שתי עסקות בשנת 2025, ששוחררו העלו טענות פומביות על אלימות מינית שחוו בשבי.

לפי הדוח, חטופה ששוחררה בינואר 2025 דיווחה על כמה מקרי אלימות מינית. שתי חטופות נוספות ששוחררו עוד בשנת 2023 העלו טענות דומות במרס 2025. בנוסף, שלושה חטופים גברים ששוחררו באוקטובר 2025 דיווחו גם הם על אלימות מינית. האו"ם מדגיש כי לא הצליח לאמת באופן עצמאי את הטענות הללו בשל מה שהגדיר כהמשך מניעת גישה מצד ישראל לגופים מוסמכים של הארגון.

במקביל קובע הדוח כי מאז הכללתו ברשימה הקודמת, חמאס לא הכיר באף אירוע של אלימות מינית, לא נטל אחריות, לא נקט צעדים למניעת התופעה ולא פעל להעמדת חשודים לדין.

התגובה הישראלית

שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, תקף בחריפות את ההחלטה. לדבריו: "האו"ם הכניס את ישראל לרשימה השחורה של אלימות מינית באזורי סכסוך לצד ארגוני הטרור הכי אכזריים בעולם - חמאס ודאעש. מדובר בהחלטה פוליטית, מנותקת מהעובדות ומהמציאות".

דנון הוסיף כי ישראל העבירה לאו"ם ראיות, מסמכים ותשובות מפורטות לכל טענה, ואף הזמינה את נציגי הארגון לבחון את הדברים מקרוב. לדבריו, האו"ם בחר להתעלם מהמידע שהוצג בפניו.

דרישות האו"ם

בסיכום הפרק דורש גוטרש מממשלת ישראל להפסיק לאלתר כל מעשה של אלימות מינית, לאמץ התחייבויות מוגדרות בזמן למניעת התופעה, להבטיח יחס הולם לעצירים פלשתינים ולאפשר גישה בלתי מוגבלת לגופי האו"ם לצורך חקירה וניטור.

במקביל קורא המזכ"ל לחמאס לנקוט צעדים ממשיים לטיפול בפשעי המין שיוחסו לאנשיו, לקיים הליכים משפטיים נגד האחראים ולהעביר לאו"ם מידע על צעדים שננקטו מאז מתקפת 7 באוקטובר.