קבר בחיים יעלה לך יותר? משרד הדתות מציג נוסחה חדשה

המשרד לשירותי דת מבקש לעדכן את תעריפי רכישת חלקות הקבר בחיים, לראשונה זה יותר משני עשורים. טיוטת צו שפורסמה להערות הציבור מלווה בעבודת מטה מקיפה שביצע המשרד בשיתוף פורום חברות הקדישא בארץ, ובמרכזה הטענה כי מנגנון התמחור הקיים אינו משקף עוד את המציאות הכלכלית והתכנונית של ענף הקבורה.

לפי נייר העמדה שצורף לטיוטה, התעריפים הנהוגים כיום מבוססים על נוסחה שנקבעה בשנת 2001. מאז עודכנו המחירים בהתאם למדד המחירים לצרכן, אך במשרד לשירותי דת טוענים כי חלה שחיקה משמעותית בערכם הריאלי מול הזינוק בעלויות הבנייה, הפיתוח והתשתיות.

לפי נתוני המשרד, מדד המחירים לצרכן עלה מאז שנת 2001 בכ-52%, בעוד שמדד תשומות הבנייה למגורים עלה בכמעט 95% ומדד תשומות הסלילה והגישור בכ-147%. לטענת המשרד, פער זה יצר מצב שבו מחירי הקברים שניתן למכור בחיים אינם משקפים עוד את העלויות הנדרשות לפיתוח בתי עלמין חדשים.

המעבר לקבורה רוויה מייקר את הפיתוח

במשרד לשירותי דת מצביעים על שינוי דרמטי שעבר תחום הקבורה בישראל בשני העשורים האחרונים. בעוד שבעבר רוב הקבורה התבצעה בקבורת שדה מסורתית, כיום מקודמת מדיניות לאומית של קבורה רוויה במטרה להתמודד עם המחסור בקרקעות.

הדבר כולל הקמת מבני קבורה רבי-קומות, קבורת סנהדרין וקבורת מכפלה. שיטות אלו מנצלות את הקרקע בצורה יעילה יותר, אך מחייבות השקעות גבוהות בהרבה בבטון, תשתיות, מערכות בטיחות, נגישות, ניקוז, חשמל ותחזוקה שוטפת.

במשרד מעריכים כי פיתוח בתי עלמין מודרניים כרוך בהשקעות של מאות מיליוני שקלים. לטענתם, ללא מנגנון מימון מתאים עלולה להיפגע היכולת להמשיך לפתח בתי עלמין חדשים ולספק עתודות קבורה לשנים הבאות.

מי מממן את בתי העלמין

אחת הטענות המרכזיות בנייר העמדה היא שהמדינה אינה מממנת באופן ישיר את פיתוח בתי העלמין. דמי הקבורה שמשלם הביטוח הלאומי נועדו לכסות את פעולת הקבורה עצמה - הובלת הנפטר, חפירת הקבר, טהרה ותכריכים - אך אינם מיועדים למימון רכישת קרקעות או הקמת תשתיות קבורה.

במשרד לשירותי דת מסבירים כי אחד ממקורות המימון המרכזיים לפיתוח בתי העלמין הוא מכירת חלקות קבר בחיים. לדבריהם, ההכנסות אינן מיועדות למשכורות או לפעילות השוטפת של חברות הקדישא, אלא לקרנות פיתוח ייעודיות המשמשות לרכישת קרקעות, הקמת בתי עלמין חדשים ותחזוקתם לאורך שנים.

עוד מדגיש המשרד כי רכישת חלקת קבר בחיים היא בחירה בלבד. כל אזרח ישראלי זכאי לקבורה ללא תשלום בעת פטירתו, והעידכון המוצע נוגע רק למי שבוחר לרכוש מראש מקום קבורה מסוים.

נוסחה חדשה במקום מודל בן 25 שנה

ההצעה מבקשת להחליף את מנגנון החישוב הישן בנוסחה אחידה שתתבסס על מכלול העלויות הכרוכות בפיתוח בתי עלמין. בין היתר יילקחו בחשבון עלויות קרקע ופיתוח, הוצאות תחזוקה ארוכות טווח, עלויות מימון, הוצאות תפעול וההנחות שחברות הקדישא מחויבות להעניק לפי החוק.

במקביל, יובאו בחשבון גם מקורות הכנסה נוספים של גופי הקבורה, ובהם מכירת חלקות מיוחדות, חלקות בבתי עלמין סגורים וחלקות לתושבי חוץ. במשרד טוענים כי מטרת המודל היא למנוע מצב שבו הציבור משלם מעבר לעלות הנדרשת בפועל.

לדברי המשרד, המודל החדש אמור ליצור שיטה אחידה ושקופה לכלל גופי הקבורה, לצמצם פערים בין אזורים שונים ולאפשר פיקוח הדוק יותר על התעריפים.

הוויכוח הציבורי רק מתחיל

טיוטת הצו פורסמה כעת להערות הציבור, ולאחר השלמת הליך השימוע צפויה להגיע לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

מאחורי הדיון הטכני מסתתרת שאלה ציבורית רחבה יותר: מי אמור לממן את פיתוח בתי העלמין בעידן של מחסור גובר בקרקעות ועלייה בעלויות הבנייה. במשרד לשירותי דת סבורים כי ללא עידכון מנגנון התמחור יהיה קשה להמשיך לפתח מקומות קבורה חדשים בקצב הנדרש, בעוד שמבקרי המהלך עשויים לטעון כי העלאת תעריפים תכביד על משפחות המבקשות להסדיר מראש את מקום קבורתן.

הדיון צפוי להימשך, אך כבר כעת ברור שהמחלוקת סביב מחירי הקבורה אינה עוסקת רק בבתי עלמין - אלא גם בשאלת חלוקת הנטל בין המדינה, גופי הקבורה והציבור.