היועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבג"ץ לבטל מינוי גופמן לראש מוסד

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה תגובה חריפה לבית המשפט העליון ובה דרישה להוצאת צו על תנאי המורה על ביטול החלטת ראש הממשלה למנות את אלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד, בשל פגם חמור בטוהר המידות ואי גילוי אמת מצד המועמד בעת הליך בירור ביטחוני רגיש. שילוב הראיות והצהרות הצדדים בטקסט השוטף במסגרת עתירות שהוגשו לערכאה (בג"ץ 23426-04-26, בג"ץ 39686-04-26) מבוסס על חומר חקירה מקיף של מחלקת ביטחון מידע (מחב"ם) משנת 2022, פרוטוקולים של ועדת המינויים הבכירה וכן תצהיר מפורט של ראש חטיבת ההפעלה באמ"ן לשעבר, תת-אלוף ג', שהוגש לשופטים הדנים בתיק.

תגובת המדינה המשלימה בחתימת בכירי מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה (יום ה', 28.05.26), מבהירה כי התשתית הראייתית שהתגבשה אינה מאפשרת להגן על החלטת הממשלה. התגובה הוגשה באיחור ניכר על-אף צו מפורש של בית המשפט העליון. לפי עמדת התביעה, החלטת רוב חברי הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים לקתה בחסר עמוק, תוך תעדוף עדויות מאוחרות על פני ראיות חפציות ומסמכים מובהקים שנכתבו בזמן אמת. מסמכים אלו, אשר נחשפו בעקבות הוראת בית המשפט, מוכיחים כי אלוף רומן גופמן ידע על הפעלת רשת השפעה באוגדה 210 שבראשותו, אך בחר להסתיר את קיומה מראש חטיבת ההפעלה.

ערוץ ההשפעה הפיקטיבי באוגדה 210 והפעלת האזרח

הרקע העובדתי לפרשה החל עוד בראשית שנת 2022, כאשר אלוף רומן גופמן כיהן כמפקד אוגדה 210. על-פי ממצאי חקירת מחב"ם, המועמד אישר לפקודו, רב סרן צ', לשמש כגורם מפעיל מול אזרחים ישראלים המנהלים פלטפורמות חברתיות, וזאת לצורך פעילות השפעה מודיעינית ותודעתית נגד הביאוי בחזית הסורית. אישור זה ניתן תוך עקיפת גורמי המקצוע המוסמכים באמ"ן ובמערך המבצעים המיוחדים, ותוך חריגה מוחלטת מן הפקודות המחייבות בצבא. במסגרת זו, החל רב סרן צ' להפעיל באופן הדוק את האזרח אורי אלמקייס, שניהל ערוץ "חדשות העולם" ברשת הטלגרם.

במהלך הפעלתו של אלמקייס על-ידי הקצין באוגדה, הועברו לבלוגר האזרחי תכנים שונים, קישורים לפרסומים מאושרים ומידע המיועד לתפוצה רחבה ברשתות החברתיות. מטרת הפעילות, כפי שהוגדרה באופן פנימי באוגדה, הייתה לייצר אפיקי השפעה תודעתיים, אולם רב סרן צ' חרג מהתנאים והעביר לאלמקייס גם מידע מסווג הנוגע לתקיפות מתוכננות של הצבא במדינת אויב. הקשר בין השניים התנהל בתדירות גבוהה ורציפה, כאשר המפעיל הצבאי מעודד את האזרח להמשיך בפרסומיו ואף מבקש ממנו לאסוף מידע מקיף על פעילי טרור, מספרי טלפון וחשבונות פומביים במדינות שכנות.

צילום: גופמן. זוכה לאמון מצד נתניהו [צילום: לע"מ/קובי גדעון]

החקירה הביטחונית הרגישה וההכחשה הגורפת של גופמן

במהלך חודש אפריל 2022 זיהו גורמי ביטחון המידע דליפה חמורה של ידיעות סודיות ביותר בערוץ הטלגרם "חדשות העולם". בעקבות הגילוי, נפתחה חקירה פלילית-ביטחונית משותפת של שירות הביטחון הכללי, משטרת ישראל ומצ"ח, בהובלת השב"כ. במסגרת הליכי הבירור המוקדמים, ביקשו חוקרי הפרשה לוודא האם קיים קשר ממוסד כלשהו בין רשויות המבצעים של הצבא לבין ערוץ הטלגרם האמור, כדי לשלול אפשרות שמדובר במבצע הונאה או השפעה מורשה של המדינה.

לשם בירור זה, קיים ראש חטיבת ההפעלה באמ"ן, תת-אלוף ג', שיחה דחופה וישירה עם מפקד אוגדה 210 דאז, רומן גופמן (יום א', 15.05.22). תת-אלוף ג' הבהיר לגופמן באופן מפורש כי נערכת חקירה חסויה ורגישה ביותר בנוגע לערוץ טלגרם ספציפי העוסק באקטואליה ביטחונית, ושאל אותו ישירות האם ידוע לו על קשר כלשהו, ישיר או עקיף, של גורם באוגדה לערוץ זה. אלוף רומן גופמן השיב בשלילה מוחלטת, טען כי אינו מכיר את הערוץ ואף הוסיף כי תחום ההשפעה באוגדה מנוהל אך ורק על בסיס חומרים גלויים ומאושרים. הוא נמנע לחלוטין מלהפנות את ראש חטיבת ההפעלה לרב סרן צ' או לציין את האישור שנתן חודשים ספורים קודם לכן.

השלכות מצג השווא: מעצר ממושך וקריסת כתב האישום

כתוצאה ישירה מתשובתו של רומן גופמן, סברו גורמי החקירה בשב"כ ובמשטרה כי אין כל קשר בין הבלוגר לצבא. בהסתמך על תשתית מוטעית זו, נערך מכתב רשמי של ראש מחב"ם שקבע כי הפרסומים לא נעשו מטעם המדינה או במסגרת מאמצי השפעה מאושרים. האזרח אורי אלמקייס נעצר בפורמט ביטחוני מחמיר ושהה במעצר ימים ארוכים מאחורי בריח וגרוס במשך 44 ימים רצופים, כאשר מיוחסות לו עבירות ביטחוניות חמורות של מסירת ידיעות סודיות לפי חוק העונשין. נגדו אף הוגש כתב אישום חמור בחודש יוני 2022.

רק בשנת 2023, לאחר שסנגוריו של הנאשם העלו טענות מפורטות בדבר קשר הדוק עם קצין אוגדה 210, נאלצו רשויות המדינה לערוך בדיקה מחודשת. בחקירת מחב"ם שנפתחה תחת תיאום הפרקליטות, הודה רב סרן צ' כי פעל באישורו ובברכת הדרך של מפקד האוגדה גופמן. התמונה העובדתית שנחשפה בדיעבד הוכיחה כי אלמקייס פעל כזרוע ביצועית של האוגדה, וכי שלטונות הצבא הערימו קשיים והטעו את גורמי התביעה. בעקבות חשיפת המסמכים האותנטיים וההודאה בקיומו של ערוץ ההפעלה העוקף, נאלצה פרקליטות המדינה לחזור בה לחלוטין מכתב האישום וההליך הפלילי נגד האזרח בוטל במרס 2023.

צילום: הדיון בעליון: ברק-ארז, שטיין, גרוסקופף [צילום: הנהלת בית המשפט]

פגיעה אנושה בטוהר המידות ובחקר האמת

עמדת היועצת המשפטית לממשלה, המגובה בתצהירו של תת-אלוף ג' ובמזכרי מחב"ם, קובעת כי התנהלותו של אלוף רומן גופמן מהווה פגם נורמטיבי חמור ביותר בתחום טוהר המידות. אין מדובר בכשל חד-פעמי או ברשלנות גרידא, אלא בהימנעות מכוונת ומתמשכת ממסירת מידע חיוני לגורמי הפיקוח והחקירה של הצבא והמדינה. גופמן ידע כי פקודו מנהל קשר הדוק עם הבלוגר, ידע כי נפתחה חקירה פלילית ביטחונית רגישה, ובחר להציג מצג שווא שגרם למעצר שווא של אזרח ולשיבוש הליכי הבדיקה הרשמיים.

היועצת המשפטית לממשלה דוחה מכל וכל את קביעות רוב חברי ועדת המינויים הבכירה, אשר ניסו להמעיט מחומרת המעשים וטענו כי השיחה בין המועמד לראש חטיבת ההפעלה הייתה "כללית" או "לא איכותית". מסמכי התיעוד שנכתבו בזמן אמת על-ידי עוזרו של תת-אלוף ג' מוכיחים כי השאלה הייתה ממוקדת, חדה ותחומה. הניסיון של ועדת המינויים לבסס את החלטתה על גרסאות כבושות ומשתנות שהציג גופמן שנים לאחר האירוע, תוך התעלמות ממזכרים כתובים ומחתימות רשמיות מאותה התקופה, לוקה בחוסר סבירות קיצוני ואינו יכול לעמוד במבחן הביקורת השיפוטית.

גרסאות המועמד והתפתחותן בפני הוועדה

במסגרת השימוע שנערך לו, הציג אלוף רומן גופמן שרשרת של גרסאות סותרות ומתפתחות אשר החלישו עוד יותר את מהימנותו. בתחילה טען בפני הוועדה כי כלל לא זכר את שיחת הטלפון עם תת-אלוף ג', ולאחר מכן שינה את קו ההגנה וטען כי השיחה נערכה "כלאחר יד" וכי תשובתו השלילית הייתה נכונה מבחינה משפטית מאחר שהאוגדה לא ניהלה "הפעלה רשמית" של הבלוגר. בשלב מאוחר יותר בעדותו, טען גופמן כי בעת השיחה שכח לחלוטין את האישור שנתן לרב סרן צ', טענה העומדת בסתירה מוחלטת לעובדה שבאותם ימים ממש עסק בפרשה ואף קיבל דיווחים על מעצרו של האזרח.

זאת ועוד, מחקירת מחב"ם עולה כי גופמן יצר קשר טלפוני יזום עם ראש תחום חקירות במחב"ם במהלך חודש אוגוסט 2022, במטרה להגן על פקודו רב סרן צ' ולבקש שלא ייפגע מהחקירה, תוך שהוא מאשר כי הפעילות נעשתה בידיעתו. התיעוד הרשמי של שיחה זו מוכיח כי המועמד היה מודע היטב לפרטי ההפעלה הבלתי חוקית, אך בחר להסתיר זאת מהדרג הפיקודי הממונה עליו באמ"ן בעת החקירה הסמויה. התנהלות זו, הכוללת דיווחים כוזבים והסתרת מידע מודעת, פוסלת אותו מלכהן בתפקיד הרגיש של ראש המוסד, המחייב אמינות מוחלטת וציות מלא לחוק.

פרטי ההליך המשפטי

ערכאה: בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מספרי הליכים: בג"ץ 23426-04-26, בג"ץ 39686-04-26

עותרים בבג"ץ 23426-04-26: 1. אורי אלמקייס; 2. התנועה לטוהר המידות

באי-כוח עותרים בבג"ץ 23426-04-26: עורכת הדין אורית חיון, עורך הדין מיכאל כוכבי, עורך הדין עומר מקייס, עורכת הדין אביה אלף, עורך הדין בועז ארז

עותרים בבג"ץ 39686-04-26: 1. התנועה למען איכות השלטון בישראל; 2. פורום חומת מגן לישראל

באי-כוח עותרים בבג"ץ 39686-04-26: עורך הדין ד"ר אליעד שרגא, עורך הדין תומר נאור

משיבים 1-2: 1. ראש ממשלת ישראל; 2. ממשלת ישראל
בא-כוח משיבים 1-2: עורך הדין ד"ר הראל ארנון

משיבה 3: הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים

משיבה 4: היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה
באי-כוח משיבה 4: עורך הדין ענר הלמן, עורך הדין דניאל מארקס, עורך הדין עמרי אפשטיין

משיב 5: האלוף רומן גופמן
באי-כוח משיב 5: עורך הדין אייל דרורי, עורך הדין יענקלה כרם, עורך הדין אוהד שלום