רוטמן וסעדה ניצחו בוועדה - מח"ש תופרד מהפרקליטות

הוועדה המשותפת לוועדת החוקה ולוועדה לביטחון לאומי אישרה (27.5.26) לקריאה שנייה ושלישית, כפוף לרביזיה, את הצעת החוק להפרדת המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות - אחת מהצעות החוק המרכזיות והנפיצות שמקדמת הקואליציה בתחום מערכת אכיפת החוק.

האישור הגיע לאחר מרתון ממושך של דיונים והצבעות, שבמסגרתו נדחו כ-2,300 הסתייגויות וטענות "נושא חדש" שהגישה האופוזיציה. רגע לפני ההצבעה הסופית הגיש ח"כ גלעד קריב טענת "נושא חדש" נוספת, שעסקה בסיום כהונת הממונה על הכרעה במחלוקות בין מח"ש לגופים אחרים, ורק לאחר הכרעת ועדת הכנסת חזרה הוועדה להצביע על החוק.

לפי ההצעה, שר המשפטים יקים מחדש את מח"ש כמחלקה עצמאית במשרד המשפטים, שתפעל בנפרד מהפרקליטות. החוק צפוי להיכנס לתוקף בתוך שמונה חודשים מפרסומו, עם אפשרות לדחייה נוספת של ארבעה חודשים באישור ועדת החוקה. עם זאת, ועדת האיתור למינוי מנהל מח"ש והממונה על מנגנון התיאום יוקמו מיד לאחר פרסום החוק.

עלות יישום החוק הוערכה בכ-7.6 מיליון שקלים בשנה.

מח"ש תופרד - אך תישאר כפופה להנחיות כלליות

לפי נוסח החוק שאושר, מנהל מח"ש ימונה לתקופת כהונה אחת של שש שנים באמצעות ועדת איתור ייעודית שבה יהיו חברים נציגי משרד המשפטים, נציבות שירות המדינה, שופט בדימוס ועורך דין פלילי. תנאי המינוי יהיה כשירות להתמנות לשופט בית המשפט העליון וניסיון בתחום הפלילי.

החוק מעביר למח"ש שורה של סמכויות פליליות המצויות כיום בידי היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה, ובהן סמכויות לעיכוב הליכים. עם זאת, מח"ש תמשיך להיות כפופה להנחיות הכלליות של היועצת המשפטית לממשלה ושל פרקליט המדינה.

עוד נקבע מנגנון תיאום מיוחד למחלוקות בין מח"ש לבין גופי חקירה ותביעה אחרים. שופט מחוזי או עליון בדימוס יוכל להכריע במחלוקות ואף להעביר טיפול בתיקים בין גופים שונים. בנוסף, אותו ממונה יוסמך לדון בעררים על החלטות מח"ש - סמכות המצויה כיום בידי פרקליט המדינה או היועצת המשפטית לממשלה.

החוק כולל גם הסדרה מיוחדת לחקירת עובדי שירות הביטחון הכללי: חקירה תתאפשר רק באישור משותף של היועצת המשפטית לממשלה ושל ראש מח"ש, ובמקרה של מחלוקת יכריע הממונה על מנגנון התיאום.

עוד נקבע כי כלל עובדי מח"ש יהיו אזרחים, ויקבלו גישה למערכות המודיעין וניהול התיקים של המשטרה בהתאם לכללים שיקבע המפכ"ל ובהסכמת מנהל מח"ש.

בנוסף דרשה הוועדה לעגן בחוק חובת דיווח מפורטת על מספר התלונות והטיפול בהן, הן מצד מח"ש והן מצד יחידת תלונות הציבור ויחידת המשמעת במשטרה.

סעדה: "עבריינים בשירות החוק"

יוזם החוק, ח"כ משה סעדה (ליכוד), הציג את המהלך כ"תיקון משמעותי" למערכת אכיפת החוק ותקף בחריפות את הנהגת מח"ש והפרקליטות. "הבטחנו לציבור שנתקן את המערכת וזה תיקון משמעותי", אמר. "מי ששולט היום במח"ש הם עבריינים בשירות החוק".

סעדה קשר את החוק גם לפרשות הקשורות לראש הממשלה בנימין נתניהו וטען כי נעשו רדיפות נגד גורמים שנחשדו כתומכי נתניהו. לדבריו, "כל הפרקליטות והייעוץ המשפטי לא היה צדיק שאמר שעושים לו עוול". הוא הוסיף: "אני מקווה שבזכות החוק הזה אותם עבריינים ייחקרו ויהיה דין ויהיה דיין".

האופוזיציה מזהירה מ"מח"ש פוליטית"

באופוזיציה תקפו בחריפות את החוק. ח"כ גלעד קריב (העבודה) הזהיר כי בתוך זמן קצר תקום לדבריו "מח"ש פוליטית", שתפגע ביכולת לחקור פוליטיקאים ואנשי שלטון.

"החוק יוביל למציאות איומה שבה חוקרים במשטרה יחשבו אלף פעמים לפני שיפתחו בחקירה נגד פוליטיקאי מושחת", אמר. לטענתו, המהלך יוביל ל"חדירת עבריינים ושחיתות לשלטון".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) טענה כי הקואליציה משתמשת בבעיה אמיתית כדי "לבצר עוד יותר את מעמד הפוליטיקאים". לדבריה, החוק אינו נותן פתרון אמיתי לכשלים הקיימים במח"ש אלא "רק נזק".

היא הוסיפה כי "אם הייתם משקיעים עשירית מהמאמץ שאתם משקיעים בלהוציא עין למערכת המשפטית ולמערכות אכיפת החוק - היינו מצליחים לתת מענה אמיתי לאזרחים".

יושב-ראש הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, בירך על אישור החוק והודה לשר המשפטים יריב לוין ולמנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד. לדבריו, ההחלטה להיצמד להמלצות הוועדה הציבורית לבחינת מח"ש "ניכשה חלק גדול מההתנגדויות".

שלושה חברי כנסת תמכו בהצעה - משה סעדה, עמית הלוי ולימור סון הר מלך - בעוד שחברי הכנסת גלעד קריב וקארין אלהרר התנגדו.