קרן העושר של ישראל סיימה את שנת 2025 בתשואה גבוהה במיוחד, אך הדיון בכנסת חשף גם את הצד הפחות חגיגי של הנתונים: ההפקדות לקרן ירדו לעומת השנים הקודמות, והדיווח על חלק מאפיקי ההשקעה עדיין אינו מפורט דיו כדי לאפשר בקרה ציבורית מלאה.
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, בראשות ח"כ ניסים ואטורי, דנה (26.5.26) בדוחות הכספיים של הקרן לשנת 2025. מן הדוחות עולה כי נכסי הקרן עמדו בסוף השנה על 2.8 מיליארד דולר, לאחר תשואה דולרית נומינלית של 18.4%. התשואה הריאלית עמדה על 15.4%, והתשואה השנתית הממוצעת מאז הקמת הקרן הגיעה ל-13.6%. לפי הדוח השנתי, עיקר התשואה בשנת 2025 נבע מהשקעות במניות, וגם אגרות החוב תרמו תרומה חיובית לתוצאה הכוללת.

שנה חזקה בשווקים - וגידול של יותר מ-710 מיליון דולר
אורי מרילוס, נציג המחלקה לניהול כספי הקרן בבנק ישראל, אמר בדיון: "הייתה לנו עוד שנה מצוינת ומקווה שנמשיך כך. בסוף 2025 נכסי הקרן עמדו על 2.8 מיליארד דולר. תשואת הקרן בשנת 2025 עמדה על 18.4%. מאז הקמתה רשמה הקרן תשואה ממוצעת של 13.6% לשנה".
לדבריו, בשנת 2025 גדלו נכסי הקרן ביותר מ-710 מיליון דולר. הגידול נבע משילוב של רווחי השקעה והפקדות חדשות. מרילוס ציין כי כ-70% מכספי הקרן מושקעים במניות, והיתר בנכסי חוב ובמזומן: "חשוב לפזר את הסיכון ולא לשים את כל הביצים בסל אחד". גם מצגת הקרן לוועדה מציינת כי הגידול בנכסי הקרן נבע הן מרווחי ההשקעה והן מהפקדות חדשות

אביטל סגל מאגף חשבות בבנק ישראל הציגה את הדוחות הכספיים, שלפיהם הרווח הכולל לשנת 2025 עמד על 411 מיליון דולר. בדוחות הכספיים נרשמו רווחי שערוך השקעות לשווי הוגן בסך 380 מיליון דולר, הכנסות ריבית של 8 מיליון דולר והפרשי שער של 23 מיליון דולר
הכסף נכנס - אבל פחות מבעבר
לצד התשואה הגבוהה, הדיון העלה שאלה מרכזית יותר למדיניות הציבורית: לא רק כמה הקרן מרוויחה, אלא כמה כסף חדש נכנס אליה מהכנסות המדינה ממשאבי הטבע. אריאל פז סוויצקי, מנהל מחקר בלובי 99, אמר כי סך ההפקדות בשנת 2025 עמד על 350.7 מיליון דולר בלבד. לדבריו, בשנת 2024 ההפקדות עמדו על 417 מיליון דולר, ובשנת 2023 על 744 מיליון דולר.
פז סוויצקי אמר כי מדובר במגמת ירידה, ואף בפער מול תחזיות קודמות. הוא הוסיף כי הקרן עצמה פועלת בשקיפות, אולם רשות המיסים צריכה לספק הסברים לפער בין התחזיות לבין הגבייה בפועל. זו נקודה מהותית: תשואה חד-שנתית גבוהה בשווקים יכולה להיראות מרשימה, אך מטרת הקרן היא צבירה בין-דורית ארוכת טווח, והיקף ההפקדות השוטף הוא אחד המדדים המרכזיים לעוצמתה העתידית.

הקרן מתרחבת להשקעות מורכבות יותר
בדוח השנתי נכתב כי שנת 2025 סימנה שלב נוסף בביסוס הקרן כקרן עושר מודרנית בעלת אופק השקעה בין-דורי. הקרן הרחיבה את סל ההשקעות שלה לנכסים פרטיים, העמיקה את העבודה עם מנהלים חיצוניים פעילים וקידמה תשתיות ניהול, בקרה וניתוח הנדרשות לניהול תיק השקעות מורכב יותר.
לפי הדוח, הקרן נועדה להשקיע את הכנסות המדינה ממשאבי הטבע לטובת הדורות הבאים, באופק השקעה של 40-50 שנה. בהתאם לייעודה, נכסי הקרן מושקעים מחוץ לישראל ובמטבע חוץ, כדי לצמצם תלות בתנודות ובאירועים מקומיים. בשנת 2025 שווי נכסי הקרן הגיע לכ-2.8 מיליארד דולר, בין השאר בזכות תשואה גבוהה והפקדות חדשות של כ-350 מיליון דולר
נציגת פירמת EY, מיכל חבצלת, המבקרת של הקרן, אישרה בדיון כי הדוח משקף באופן נאות את מצבה הכספי של הקרן.
שקיפות הדיווח עדיין אינה מלאה
מרכז המחקר והמידע של הכנסת הצביע במסמך שהוכן לקראת הדיון על כמה נקודות לשיפור בדיווח. בין היתר נכתב כי חלק מן התרשימים מציגים נתון כולל ללא פירוט מדויק, דבר המקשה על השוואה בין השנים. המרכז הציע להציג תרשימים עם נתונים מפורטים או לצרף קובץ נתונים שיאפשר השוואות מדויקות. עוד צוין כי השקיפות כיום היא כללית לפי מכשירים כספיים, ענפים ומדינות, ויש מקום לבחון בעתיד שקיפות מפורטת יותר לפי השקעות פרטניות ולפי מדינות
סוגיה נוספת שעלתה במסמך נוגעת לדמי הניהול. בשנת 2025 עמדו דמי הניהול של הקרן על כ-0.097% משווי הנכסים, לעומת כ-0.04% בקרן העושר של נורבגיה וכ-0.198% בקרן בניו-זילנד. עם זאת, במסמך הודגש כי השוואה בין קרנות עושר ריבוניות מורכבת, בין השאר בשל הבדלים בגודל הקרנות ובמודלי ההפעלה שלהן. עוד צוין כי בקרן הישראלית אין פירוט של דמי הניהול המשולמים למנהלים חיצוניים, בשונה מן הקרנות בנורבגיה ובניו-זילנד
ממלאת-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ לימור סון הר-מלך, סיכמה את הדיון ואמרה: "ראינו היום עד כמה עבודתם המסורה של מוסדות הקרן הניבה פירות משמעותיים לכלל אזרחי ישראל. הקרן היא גוף מקצועי שמתפתח ויודע להגיב להזדמנויות בשוק תוך שמירה על האינטרס ארוך הטווח של אזרחי ישראל".

תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה