המל"ל תומך בהגבלות חדשות על הנפת הדגל הפלשתיני

הוויכוח סביב הנפת דגלי הרשות הפלשתינית במוסדות ציבוריים ובאירועים הנתמכים בידי המדינה עלה מחדש לדיון טעון בוועדת החוקה של הכנסת, במסגרת המשך הכנתה לקריאה ראשונה של הצעת חוק המבקשת להרחיב משמעותית את האיסור הפלילי בתחום.

הצעת החוק, שיזם ח"כ נסים ואטורי, קובעת כי גם התקהלות שבמהלכה מונפים בפומבי דגלי מדינות אויב או דגלי הרשות הפלשתינית בגופים המתוקצבים או הנתמכים בידי המדינה, תיחשב "התקהלות אסורה".

בדיון התברר כי עבודת מטה בנושא מתנהלת בחודשים האחרונים במטה לביטחון לאומי. ראש חטיבת המיעוטים במל"ל, ורד פולק, אמרה כי למרות שהמענה שהתקבל ממשרדי הממשלה היה "חסר וחלקי", גובשה עמדה שלפיה במקרים מסוימים תיאסר הנפת דגל של "כל ישות שתומכת בטרור ו/או משלמת כספים בזיקה לטרור" במוסדות המתוקצבים בידי המדינה.

ממלאת-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ לימור סון הר מלך, טענה כי דגל אש"ף "מזוהה עם מי שפעלו נגד ישראל להשמדתה", והוסיפה כי יש לבחון אם הכלים הקיימים כיום מספיקים. לדבריה, "הדגל הזה צריך להיות מחוץ לחוק ממש כמו דגל החמאס".

מנגד, ח"כ עופר כסיף תקף בחריפות את ההצעה וטען כי מדובר בניסיון למחוק את הזהות הלאומית הפלשתינית. הוא אמר כי "העם הפלשתיני קיים ויקים מדינתו לצד ישראל", והזהיר מפני "דה-לגיטימציה לשיח ולהסכמים".

המחלוקת המשפטית

הייעוץ המשפטי לוועדה ומשרד המשפטים הציגו שורה של קשיים משפטיים בהצעה. עו"ד אפרת חקאק מהייעוץ המשפטי לוועדה אמרה כי הצעת החוק "מערבבת תחומים" בין איסור פלילי על הנפת דגל, פיזור הפגנות והכוונת התנהגות בגופים מתוקצבים. לדבריה, אם המטרה היא להסדיר התנהלות במוסדות ציבוריים - קיימים גם כלים מינהליים ואזרחיים שאינם פליליים.

עוד ציינה כי כבר כיום קיימים שני מסלולי אכיפה: חוק המאבק בטרור, כאשר יש הזדהות עם ארגון טרור, ופקודת המשטרה במקרים של חשש להפרת שלום הציבור. היא הדגישה כי "לא כל הנפת דגל נתפסת כמעודדת טרור", וכי יש מקרים שבהם מדובר בביטוי פוליטי לגיטימי.

גם במשרד המשפטים הזהירו מפני הרחבת האחריות הפלילית. עו"ד לילך וגנר אמרה כי ההצעה יוצרת מצב שבו אדם יישא באחריות פלילית בשל השתתפות בהתקהלות שבה אדם אחר הניף דגל, והוסיפה כי הקריטריונים להגדרת "מדינת אויב" או "מדינה תומכת טרור" אינם ברורים כיום בחקיקה.

עו"ד ניר וינטראוב ממשרד המשפטים התריע כי ההצעה עלולה להוביל להפללת משתתפים בהפגנות גם ללא יסוד נפשי או כוונה להזדהות עם טרור, בניגוד לחוק המאבק בטרור הקיים כיום.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

המשטרה תומכת, ארגונים חלוקים

נציגי המשטרה הודיעו בדיון כי המשטרה תומכת בהצעת החוק. רפ"ק משה אלפנדרי מהייעוץ המשפטי למשטרה אמר כי אירועים כאלה "מייצרים הפרות סדר ומסכנים חיי אדם", אך הוסיף כי יש צורך בהגדרות ברורות יותר לגבי סוגי הדגלים והגופים שעליהם יחול החוק.

במקביל, הוגשו לוועדה גם עמדות חיצוניות סותרות. תנועת אומ"ץ הזהירה כי הצעת החוק "חסרת תכלית" ועלולה לפגוע ביחסי ישראל עם גורמים שונים, וציינה כי הרשות הפלשתינית מקיימת קשרים שוטפים עם מדינת ישראל.

מנגד, ארגון "בצלמו" תמך בחוק וטען כי דגלי הרש"פ "אינם ביטויים פוליטיים תמימים", אלא סמלים המזוהים עם מאבק נגד קיומה של ישראל.

אל הדיון הציבורי הצטרף גם מכון "זולת", שפרסם מסמך עמדה הקורא דווקא לבטל את סעיף 82 לפקודת המשטרה, המאפשר כיום להגביל הנפת דגלים מחשש להפרת שלום הציבור. במסמך נטען כי מדובר בסעיף "אנכרוניסטי" מתקופת המנדט הבריטי, המשמש בפועל בעיקר נגד הנפת דגלי פלשתין.

במכון טענו כי לאורך השנים בג"ץ והיועצים המשפטיים צמצמו מאוד את האכיפה בנושא, וכי כבר כיום קיימים בחוק הישראלי כלים לטיפול בהסתה לטרור ובהזדהות עם ארגוני טרור - ללא צורך בהרחבת האיסור הפלילי על עצם הנפת הדגל.