הרשות מזהירה את המפלגות: דליפת פנקס הבוחרים תעלה ביוקר

• פנקס הבוחרים - שימוש לבחירות בלבד
• יישומוני בחירות - באחריות המפלגה
• ספקים חיצוניים - חובה לבדוק, להסדיר ולפקח
• עובדים ומתנדבים - הרשאות מצומצמות והדרכה
• אירוע אבטחה חמור - דיווח מיידי לרשות
• סיום הבחירות - ביעור המידע ועותקיו

הרשות להגנת הפרטיות מחדדת לקראת הבחירות לכנסת ה-26 את גבולות השימוש של מפלגות במידע אישי של בוחרים, ובראשו פנקס הבוחרים. במסמך ההנחיות שפרסמה (26.5.26) הרשות, מודגש כי המעבר לניהול מערכות בחירות באמצעים מקוונים, באמצעות יישומונים, מאגרי מידע וספקים חיצוניים, מגביר את הסיכון לפגיעה בפרטיות, לדליפת מידע ולשימוש במידע שלא למטרה שלשמה נמסר.

המסמך אינו מסתפק בהמלצות כלליות. הרשות מבהירה כי פנקס הבוחרים הוא מאגר מידע רגיש לכל דבר, וכי מפלגה המחזיקה בו נושאת באחריות העיקרית לשמירה עליו. המידע כולל, בין היתר, שם, מספר זהות, מען, שנת לידה ומיקום הצבעה בקלפי - פרטים שמקורם במרשם האוכלוסין ונמסרים למפלגות רק לצורך מערכת הבחירות.

השימוש בפנקס - רק לבחירות

לפי ההנחיות, מפלגה או סיעה רשאית להשתמש במידע מפנקס הבוחרים רק לצורך ההתמודדות בבחירות וליצירת קשר עם הבוחר. שימוש אחר, לרבות העברת המידע לצד שלישי לצרכים שאינם קשורים לבחירות, עלול להיחשב עבירה. הרשות מזכירה כי שימוש אסור במידע מפנקס הבוחרים עלול לגרור ענישה פלילית, ובנסיבות מסוימות גם להיחשב פגיעה בפרטיות.

נקודה מרכזית במסמך היא האיסור להשתמש בפנקסי בוחרים ישנים. מפלגה אינה רשאית להסתמך על פנקסים מבחירות קודמות או מבחירות לרשויות המקומיות, אלא רק על הפנקס העדכני שנמסר לה לצורך הבחירות הנוכחיות. בתום תקופת הבחירות עליה להשיב את המידע או לבער אותו, ולוודא שגם הספקים החיצוניים מחקו את עותקיהם.

היישומון לא פוטר מאחריות

הרשות מקדישה חלק משמעותי מן המסמך לאחריות המפלגות כלפי יישומוני בחירות, חברות טכנולוגיה וספקי מיקור חוץ. לפי המסמך, גם כאשר מפלגה מעבירה את ניהול המידע לגורם חיצוני, האחריות המשפטית אינה עוברת אליו בלבד. המפלגה נחשבת בעלת השליטה במאגר, והספק נחשב מחזיק במידע - אך ההפרות שיבוצעו באמצעותו עלולות לחזור אל המפלגה עצמה.

בפועל, המשמעות היא שמפלגות יידרשו לבדוק מראש את רמת אבטחת המידע של הספקים, לקבל מהם סקר סיכונים או דוח ביקורת, לעגן את ההתקשרות בהסכם כתוב, להגדיר במפורש לאילו מערכות ומידע הם רשאים לגשת, ולפקח עליהם גם תוך כדי תקופת הבחירות. הרשות מדגישה כי דרישה מוקדמת לכל התקשרות תהיה קבלת דוח ביקורת או סקר סיכוני אבטחת מידע מנותן השירות.

עובדים, מתנדבים וסיסמאות

ההנחיות נוגעות גם לשטח האפור של מערכות בחירות: פעילים זמניים, מתנדבים ועובדים ארעיים שמקבלים גישה למידע אישי. לפי הרשות, הרשאות גישה יינתנו רק למי שנדרש לכך לצורך תפקידו, לאחר הליך מיון והדרכה, ותוך תיעוד מלא של בעלי ההרשאות והשינויים שנעשו בהן.

בין הדרישות וההמלצות שמפרט המסמך: שימוש בסיסמאות חזקות, אימות דו-שלבי ככל האפשר, שמירת תיעוד של פעולות צפייה, הורדה ועידכון מידע, מניעת העתקה להתקנים ניידים, אבטחת תקשורת ורשתות, חסימת חיבור ממדינות זרות, עידכון מערכות ותוכנות אבטחה, ומנגנון דיווח מיידי על אירוע אבטחת מידע חמור.

גם בינה מלאכותית בפנים

חידוד חשוב במסמך נוגע לשימוש במערכות בינה מלאכותית. הרשות קובעת כי כל הוראות חוק הגנת הפרטיות חלות גם על איסוף ועיבוד מידע אישי באמצעות מערכות כאלה, לרבות מידע שנוצר בדרך של היסק או הערכה. במילים פשוטות: גם אם המידע על הבוחר אינו נמסר ישירות על ידו אלא נגזר מניתוח התנהגות, פרופיל או נתונים אחרים - הוא עשוי להיחשב מידע אישי המחייב הגנה.

המסמך מתייחס גם לאיסוף שמות של תומכים פוטנציאליים. הרשות קובעת כי ניתן לאסוף מידע כזה, לרבות באמצעות יישומון, אך כאשר המידע מבוסס על פרטים שנמסרו בידי האדם עצמו נדרשת הסכמתו. על המפלגה למסור הודעה כדין ולהבהיר מהן מטרות האיסוף והשימוש במידע.

עיצומים כספיים וסיכון פלילי

הרשות מזכירה כי תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף באוגוסט 2025, מעניק לה סמכויות להטיל עיצומים כספיים בסכומים ניכרים על בעלי שליטה ומחזיקים במאגרי מידע בגין הפרות של החוק ותקנות אבטחת המידע. לצד זאת, חלק מן ההפרות עלולות להגיע גם למישור הפלילי, לרבות הפרת חובת סודיות, שימוש במידע שלא כדין או פגיעה בפרטיות.

המסר למפלגות חד: פנקס הבוחרים אינו כלי תעמולה חופשי, אלא מידע אישי רגיש שנמסר להן בנאמנות מוגבלת. ככל שהבחירות הופכות מקוונות יותר, וככל שמפלגות מסתמכות על מערכות חיצוניות, כך גובר הנטל עליהן להראות שהן יודעות מי נוגע במידע, לשם מה, באיזו הרשאה - ומה קורה לו ביום שאחרי הבחירות.