הנציב נגד הקאדי: פתגם על כלבה פגע בעורכת דין

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, קיבל תלונה נגד קאדי בבית הדין השרעי, לאחר שקבע כי בהחלטה שיפוטית שכתב נעשה שימוש בפתגם פוגעני כלפי עורכת דין שהופיעה בפניו. ההחלטה שפורסמה עוסקת בגבול שבין עצמאות הביטוי של היושב בדין לבין החובה לנסח ביקורת בלשון עניינית, מכבדת ולא משפילה. ההחלטה התקבלה כבר ב-20 בינואר, אך רק כעת פורסמה.

התלונה: פתגם על כלבה בהחלטה שיפוטית

המתלוננת, עורכת דין במקצועה, טענה כי הקאדי כלל בהחלטתו פתגם בערבית שמשמעותו "בראקש הביאה את האסון על עצמה". לפי המתואר בהחלטת הנציב, הפתגם עוסק בכלבה שגרמה במעשיה לחשיפת בני שבטה בפני אויבים, דבר שהוביל להשמדתם ולרציחתה שלה.

לטענת עורכת הדין, השימוש בפתגם היה משפיל ומאיים. היא ראתה בו השוואה מבזה לבעל חיים ורמיזה לכך שהיא עצמה תיפגע או תביא על עצמה צרה. עוד נטען כי הקאדי הוסיף משפט שלפיו גישתה מביאה אסון על בעליה.

תגובת הקאדי: הכוונה הייתה אחרת

הקאדי טען בתגובתו כי המתלוננת מעניקה לדבריו משמעות שאינה מתאימה להקשר. לדבריו, הוא לא ביקש לאיים עליה ולא להשפיל אותה, אלא לרמוז כי התנהלותה הבלתי נאותה, לשיטתו, עלולה להביא לכך שיפסול את עצמו מלדון בתיקים שבהם היא מופיעה.

עוד טען כי משמעות הפתגם מבחינתו היא שמי שזומם נגד אחרים פוגע בראש ובראשונה בעצמו. כלומר, לדבריו, מדובר היה בהערה על דרך התנהלות דיונית, ולא באיום אישי.

עמדת הנציב: גם ביקורת צריכה גבול

קולה קבע כי קאדי, כמו שופט, רשאי להעיר בהחלטה שיפוטית על התנהלות עורך דין המופיע בפניו, כל עוד הביקורת עניינית ואינה פוגענית. עם זאת, הוא הדגיש כי עצמאות הביטוי של היושב בדין אינה רישיון להשתלחות.

לדברי הנציב, אין בליבו ספק שהקאדי לא התכוון להפחיד את המתלוננת או לגרום לה לחוש איום של פגיעה או אלימות. אף על-פי כן, הוא קבע כי הקאדי "הרחיק לכת בלשונו מן הראוי ליושב בדין".

הנקודה הרגישה: עורכת דין ואמירה על כלבה

הנציב נתן משקל מיוחד לעובדה שהפתגם עוסק בכלבה, וכי המתלוננת היא עורכת דין אישה. לדבריו, גם אם הקאדי התכוון רק להעיר לה על התנהלותה, מובנת תחושת העלבון, הפגיעה והחשש שחשה.

קולה הדגיש כי הקושי מתחדד משום שהקאדי בחר דווקא בפתגם זה, ואף לא טרח להסביר בהחלטתו את משמעותו ואת הקשרו לעניין שבפניו. בכך, למעשה, הותיר את הביטוי טעון ופוגעני, ללא הבהרה משפטית או עניינית שתצמצם את הפגיעה.

המטפורה מותרת - הפגיעה אסורה

בהחלטתו הזכיר קולה כי אין איסור עקרוני על שימוש בדימויים או במטפורות בהחלטות שיפוטיות. שופטים וקאדים רשאים לכתוב בלשון עשירה, ואף למתוח ביקורת כאשר הדבר נדרש. אבל שימוש כזה חייב להיעשות בזהירות ובתבונה.

הנציב הפנה בעניין זה להחלטות קודמות של הנציבות, שבהן נקבע כי גם כאשר היושב בדין מבקש לבקר התנהלות של בעל דין או עורך דין, עליו לבחור נוסח שאינו פוגעני, אינו מיותר ואינו יוצר תחושת השפלה.

התוצאה: התלונה מוצדקת

בסופו של דבר קבע קולה כי התלונה מוצדקת. ההחלטה אינה שוללת את סמכותו של קאדי להעיר לעורכי דין על התנהלותם, אך היא מציבה גבול ברור: הערה שיפוטית אינה יכולה להתגלגל לדימוי משפיל, בוודאי כאשר מדובר בביטוי שעלול להתפרש כאישי, מגדרי או מאיים.

השורה התחתונה רחבה מן המקרה המסוים: ליושב בדין יש כוח עצום במילותיו. כאשר ביקורת נכתבת בהחלטה שיפוטית, היא אינה הערת אגב חולפת - היא הופכת למסמך רשמי. לכן דווקא מי שיושב בדין חייב לזכור כי גם מטפורה אחת, אם נבחרה ברשלנות, עלולה לפגוע יותר מן ההכרעה עצמה.