אלביט מערכות דיווחה היום על רבעון ראשון חזק במיוחד, שבו חצה צבר ההזמנות שלה לראשונה את רף 30 מיליארד הדולר והגיע ל-30.2 מיליארד דולר. לצד הצבר, החברה רשמה הכנסות של 2.19 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2026, לעומת 1.9 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של כ-15.5%. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-160.8 מיליון דולר, לעומת 107.1 מיליון דולר ברבעון המקביל, עלייה של כ-50.1%.
התגובה בשוק הייתה חדה: לפי צילום המסך שצורף, מניית אלביט מערכות עלתה הבוקר ב-9.05% לשער של 241,000 אגורות, נכון ל-10:11. ברקע העלייה עומדים גם הדוחות החזקים וגם הדיווח הנוסף של החברה על חוזה גדול באירופה, בהיקף של כ-1.4 מיליארד דולר, עבור תוכניות מודרניזציה צבאיות נרחבות. החוזה החדש צפוי להתבצע במשך חמש שנים.
ברמה התפעולית, הרווח התפעולי לפי GAAP הסתכם ב-205.1 מיליון דולר, לעומת 149.7 מיליון דולר ברבעון המקביל - עלייה של כ-37%. שיעור הרווח התפעולי עלה ל-9.4% מההכנסות, לעומת 7.9% ברבעון המקביל. בנטרול סעיפים חשבונאיים מסוימים, הרווח התפעולי Non-GAAP הגיע ל-222 מיליון דולר, ושיעורו חצה את רף 10% והסתכם ב-10.1% מההכנסות.
גם הרווחיות הגולמית השתפרה: הרווח הגולמי לפי GAAP עמד על 552.1 מיליון דולר, שהם 25.2% מההכנסות, לעומת 454.3 מיליון דולר ו-24% מההכנסות ברבעון המקביל. הרווח הנקי Non-GAAP המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-186.4 מיליון דולר, לעומת 117.2 מיליון דולר ברבעון המקביל - עלייה של כ-59%. הרווח המדולל למניה לפי GAAP עמד על 3.34 דולר, לעומת 2.35 דולר ברבעון המקביל, והרווח המדולל למניה Non-GAAP עמד על 3.87 דולר.
מכליס אמר בדוחות כי החברה פתחה את השנה עם "רבעון חזק בכל המדדים המרכזיים", ובכלל זה צמיחה דו-ספרתית בהכנסות וברווחיות. לדבריו, תזרים המזומנים החופשי נותר חזק, וצבר ההזמנות הגיע לשיא חדש וחצה לראשונה את רף 30 מיליארד הדולר. הוא הוסיף כי אלביט מתמקדת בביצוע הזמנות, מרחיבה את יכולות הייצור, מגדילה את השימוש באוטומציה, רובוטיקה ובינה מלאכותית, ובמקביל מגדילה את ההשקעה במחקר ופיתוח.
החברה ציינה כי העלייה בצבר ההזמנות במהלך הרבעון הגיעה בעיקר מישראל ומאסיה. כ-71% מצבר ההזמנות מיוחס להזמנות מחוץ לישראל, וכ-49% ממנו מיועד לביצוע במהלך יתרת 2026 וב-2027. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון ב-281 מיליון דולר, לעומת 183.6 מיליון דולר ברבעון המקביל, והחברה ייחסה זאת בעיקר לעלייה החדה ברווח הנקי ולגידול בהתחייבויות החוזיות.
לפי חלוקה גאוגרפית, ישראל הייתה שוק ההכנסות הגדול ביותר של אלביט ברבעון, עם הכנסות של 817.9 מיליון דולר, שהיוו 37.4% מההכנסות הכוללות, לעומת 609.1 מיליון דולר ו-32.1% מההכנסות ברבעון המקביל. באירופה הסתכמו ההכנסות ב-512.3 מיליון דולר, בצפון אמריקה ב-433.7 מיליון דולר, ובאסיה פסיפיק ב-341.8 מיליון דולר.
בחלוקה למגזרים, פעילות היבשה הייתה מנוע הצמיחה המרכזי: הכנסות המגזר עלו ב-27%, בעיקר בשל מכירות תחמושת וחימוש בישראל ובאירופה. הכנסות C4I וסייבר עלו ב-17%, בעיקר בשל מכירות מערכות רדיו ומערכות פיקוד ושליטה באירופה. הכנסות ISTAR ולוחמה אלקטרונית עלו גם הן ב-17%, בעיקר בשל מכירות מוגברות של מערכות לייזר רב עוצמה ומערכות לוחמה אלקטרונית אוויריות ויבשתיות. פעילות האוויר והחלל צמחה ב-2%, ופעילות אלביט מערכות אמריקה עלתה ב-5%, בעיקר בשל גידול במכירות מערכות ראיית לילה שקוזז בחלקו מירידה במכירות מכשור רפואי.
לצד הדוחות, אלביט פירטה שורת עסקות ודיווחים מהחודשים האחרונים. באפריל הודיעה החברה על חוזה של כ-750 מיליון דולר, שהם כ-650 מיליון אירו, לאספקת מערכות רקטיות ארטילריות PULS לצבא יוון, במסגרת הסכם בין משרד הביטחון הישראלי למשרד ההגנה היווני. בהמשך הודיעה על כמה חוזים בהיקף מצטבר של כ-200 מיליון דולר לאספקת חימוש אווירי מתקדם למשרד הביטחון הישראלי. במאי הודיעה החברה הבת בארה"ב על הזמנה בהיקף של כ-212 מיליון דולר להמשך ייצור מערכות ראיית לילה דו-עיניות לצבא ארה"ב, עם אספקות עד 2028.
החברה גם דיווחה כי מעלות S&P העלתה את הדירוג ארוך הטווח שלה ל-ilAAA, עם תחזית יציבה, לאגרות החוב מסדרות ב', ג' וד', ואישרה מחדש את הדירוג הקצר ilA-1+. בנוסף, דירקטוריון החברה הכריז על דיבידנד של 1 דולר למניה. היום הקובע לחלוקה יהיה 23 ביוני 2026, והתשלום יתבצע ב-6 ביולי 2026, לאחר ניכוי מס במקור בשיעור של 16.8%.
ברקע התוצאות, אלביט ציינה כי מאז תחילת המלחמה וההסלמה בעימותים במזרח התיכון היא חווה עלייה מהותית ומתמשכת בביקוש למוצרים ולפתרונות שלה מצד משרד הביטחון הישראלי, לעומת רמות הביקוש שקדמו למלחמה. לצד זאת, החברה ציינה כי חלק מפעילותה הושפע משיבושים בשרשרת האספקה ומאילוצים תפעוליים, ובהם עלויות הובלה גבוהות יותר, עיכובים, מחסור ברכיבים ובחומרים, גיוס עובדים למילואים, מגבלות שהוטלו במדינות מסוימות על התקשרויות עם ישראל, וכן התקפות על מתקנים גלובליים של החברה מצד ארגונים אנטי ישראלים. לפי החברה, לאחר הסכמי הפסקת האש שפורטו בדיווח פחתו ההשפעות התפעוליות הללו, אך הן עלולות להתגבר מחדש בהתאם להתפתחויות עתידיות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה