הצעת מעוז מתקדמת: הרבנות תקבע מה ייחשב חילול הכותל

ועדת החוקה המשיכה (25.5.26) להכין לקריאה ראשונה את הצעת החוק המבקשת לקבוע בחוק כי "חילול" של מקום קדוש ליהודים יוגדר כהתנהגות הסותרת את הנחיות הרבנות הראשית ופסיקותיה. ההצעה, שיזם ח"כ אבי מעוז (נעם), מעוררת מחלוקת חריפה סביב שאלת הסמכות לקבוע את אופיו של הכותל המערבי ושל מקומות קדושים נוספים, ובעיקר סביב החשש כי היא תרחיב את הכלים הפליליים נגד תפילה שאינה תואמת את הנוהג האורתודוקסי המקובל ברחבת הכותל.

לפי ההצעה, הרבנים הראשיים ייחשבו לנציגי בני הדת היהודית לעניין חובת ההיוועצות של השר לשירותי דת לפני התקנת תקנות ביחס למקומות הקדושים ליהודים. עוד מוצע לעגן בחוק את ההגדרה של עבירת "חילול" במקומות אלו. עם זאת, חשוב להבהיר: עונש של עד שבע שנות מאסר בצד עבירת החילול קבוע כבר כיום בחוק, והדיון הנוכחי עוסק בעיקר בהגדרת המעשה שייחשב חילול ובזהות הגורם שיקבע את גבולות המותר והאסור.

רוטמן: "המופע של נשות הכותל - פרובוקציה מיותרת"

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, מיקד את הדיון בפעילות ארגון נשות הכותל וטען כי עצם קיום תפילתן ברחבת הנשים הוא פעולה מתריסה. לדבריו: "השאלה אם מתווה הכותל נכון היא שאלה אחת, אבל המופע של נשות הכותל, שרואים בכל ראש חודש ברחבת הכותל, הוא פרובוקציה מיותרת לחלוטין". רוטמן שאל מדוע מי שמבקש להתפלל בדרך אחרת אינו עושה זאת בקשת רובינסון, בכותל הקטן או באזורים אחרים בסביבת הכותל.

ח"כ טלי גוטליב החריפה את הקו הזה וטענה כי הדיון כולו נולד בשל התרסות כלפי הדת. לדבריה: "לא היינו נדרשים לחוק הכותל ללא ההתרסות והאצבע בעין". גוטליב הוסיפה כי מבחינתה אין מדובר במאבק על חופש תפילה, אלא בניסיון של יהודים לא-אורתודוקסיים לערער על צביון הכותל: "לא באמת מעניין אתכם להתפלל בכותל. לא תשמעו ממני דעה מכילה, ברפורמיות יש סכנת התבוללות אדירה ונוראית".

מנגד, חברי כנסת מהאופוזיציה הזהירו כי ההצעה עלולה להעמיק את הקרע בין יהודים בישראל ובתפוצות. ח"כ יואב סגלוביץ' אמר כי הכנסת עוסקת ב"אצבע בעין שמייצרת עוד שנאה ופילוג", וקרא לחזור למגילת העצמאות. ח"כ אלעזר שטרן, שהציג עצמו כיהודי ציוני דתי, טען כי החוק "יוצר שנאה וריחוק" ופוגע דווקא במי שמבקשים לשמור על קשר חיובי ליהדות.

ח"כ מיקי לוי ביקש לעצור את קידום החוק ולקיים דיון מחודש בפתרון רחבת ישראל, הרחבה המשותפת שהייתה אמורה לשמש לתפילה מעורבת. לדבריו: "אני אורתודוקס, אבל בבת-המצווה בתי עלתה לתורה, מה רע?". הוא טען כי במקום להעמיק את המחלוקת, יש להסדיר את הרחבה הקיימת ולאפשר שימוש ממשי בה.

הקרב על יהדות התפוצות

אחד מקווי המחלוקת המרכזיים בדיון היה השאלה מי מדבר בשם יהודי התפוצות. אסתר ג'ייקובס, חברת הוועד הפועל בהסתדרות הציונית העולמית, הציגה עמדה התומכת בשמירת אופיו המסורתי של הכותל. לדבריה, היא הייתה שותפה בשנת 2022 למסע בינלאומי לשימור קדושת הכותל בהשתתפות כ-150 אלף יהודים מ-932 ערים ב-56 מדינות. ג'ייקובס אמרה: "העוגן המרכזי של הקשר בין יהדות התפוצות למדינת ישראל הוא המסורת היהודית. איננו מבקשים לכפות את דרך החיים שלנו על-אף אחד אחר. אנו פשוט מבקשים לשמור על קדושת המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, כפי שנשמרה במשך דורות".

מנגד, עו"ד אורלי רז לחובסקי מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה טענה כי ההצעה משדרת מסר הפוך ליהדות התפוצות. לדבריה, בזמן שיהודים ברחבי העולם מתמודדים עם התקפות אנטישמיות, מדינת ישראל אינה מושיטה להם יד אלא "מורידה להם סטירה". היא הזהירה כי החוק עלול ליצור "קרע שלא יימחה" בין ישראל לבין חלקים גדולים ביהדות העולם.

גם הרבה חיה רואן בקר, נציגת התנועה המסורתית (הקונסרבטיבית), הציגה את החוק כיוזמה מפלגת. לדבריה, השאלה האמיתית היא האם מדינת ישראל מבקשת לחבר יהודים למקום הקדוש או להרחיקם ממנו. "החוק הזה הוא סקטוריאלי, בליבכם אתם יודעים את זה", אמרה לחברי הכנסת.

ארגון נשות הכותל: "רוצים לזרוק אותנו למאסר על תפילה יהודית?"

נציגות ארגון נשות הכותל תקפו בחריפות את הצעת החוק. ענת הופמן, יו"ר הארגון, טענה כי הדיון נגוע בצביעות סביב שאלות של קדושה וחילול. היא הזכירה כי בעבר אושרו אירועים מסחריים ברחבת הכותל, ובמקביל נשות הכותל נבדקות בראשי חודשים מחשש שיכניסו ספר תורה. לדבריה: "החוק הזה הוא כפייה דתית ברמה הכי נוראית שיש". הופמן סיפרה כי נעצרה בעבר בשל תפילה בקול רם והתעטפות בטלית, וטענה כי כעת מבקשים להצמיד למעשים דומים סכנת מאסר.

יוכי רפפורט, מנכ"ל ארגון נשות הכותל, אמרה כי מי שמחללים את הכותל אינם נשים המבקשות להתפלל, אלא מי שמפעילים אלימות מילולית ופיזית נגדן. לדבריה: "רוצים לזרוק אותנו למאסר על תפילה יהודית? אם הח"כ המציע רוצה למנוע חילול בכותל, עליו למנוע כניסה של נשים, גברים ונערים שבאים למנוע תפילת נשים".

מן הצד השני, מינה פנטון, יו"ר ארגון נשים לשמירת קדושת הכותל, טענה כי פעילות נשות הכותל הן קבוצה קטנה הגורמת שוב ושוב לעימותים ברחבת הכותל. לדבריה, "התורה, המסורת והקודש הם כיפת הברזל הלאומית שלנו", והיא תיארה את פולחן נשות הכותל כ"קרקס התפילה" וכרמיסת ערכי היהדות המקודשים לעם.

הר-הבית נכנס לדיון

הדיון גלש גם לשאלת הר-הבית. ח"כ יצחק קרויזר אמר כי מי שמבקשים תפילה ללא הפרדה יכולים להצטרף למאבק למען תפילה יהודית בהר-הבית. לדבריו: "הגיע הזמן שהר-הבית יוגדר כמקום קדוש של הרבנות הראשית, ויוכפף לשר לביטחון לאומי".

ארנון סגל, נציג ארגון "בידנו" למען הר-הבית, הזהיר מכיוון אחר: לדבריו, יש להבטיח שהחוק לא ישמש לפגיעה בחופש הפולחן של יהודים בהר-הבית. הוא ביקש להוסיף הבהרה מפורשת שלפיה אין בחוק כדי לפגוע בחופש הפולחן והגישה להר.

המשטרה: אנחנו לא אוכפים את תקנות הכותל

לקראת סוף הדיון עלתה גם שאלת האכיפה. מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק פינדרוס, שאל את נציג המשטרה כיצד מטופלות הפרות חוזרות של התקנות בכותל. נצ"מ יוסף אהרון, קצין אח"מ מחוז ירושלים, השיב כי המשטרה אוכפת עבירות פליליות ושומרת על הסדר הציבורי, אך אינה הגורם שקובע או אוכף את תקנות המקום. לדבריו, הסמכות לניהול המקום נתונה לקרן למורשת הכותל ולרב הכותל.

עו"ד לינוי מני מהמשרד לביטחון לאומי אמרה כי המשטרה פועלת לפי מתווה אכיפה שגובש במשרד המשפטים בשנת 2019. עו"ד יערה למברגר ממשרד המשפטים הבהירה כי הפרת התקנות היא עבירה פלילית שעונשה עד שישה חודשי מאסר, אך הוסיפה כי ההבנה של חברי הכנסת בנוגע לשאלה מהי הפרת תקנות אינה בהכרח תואמת את עמדת משרד המשפטים ואת פסיקת בג"ץ.

למברגר הסבירה כי הכנסת ספר תורה לעזרת הנשים מנוגדת לנוהל שנקבע בידי הממונה, אך עצם האפשרות של נשים להתפלל לפי דרכן אינה מנוגדת לתקנות כפי שפורשו בפסיקת בג"ץ. בכך סימנה משרד המשפטים קו הבחנה חשוב: לא כל תפילה שאינה מקובלת על הנהלת הכותל היא עבירה, וגם לפי הדין הקיים יש צורך בהבחנה בין הפרת נוהל מסוים לבין עצם קיום תפילה בדרך אחרת.

המשמעות: חוק קטן, מחלוקת גדולה

לכאורה, מדובר בתיקון נקודתי לחוק השמירה על המקומות הקדושים. בפועל, הדיון חשף מאבק רחב בהרבה: מי מוסמך לקבוע את גבולות היהדות במרחב הציבורי, עד כמה המדינה רשאית להעניק לרבנות הראשית מעמד מכריע במקומות הקדושים, ומה המחיר של קביעת גבולות אלה בכלים פליליים.

תומכי ההצעה רואים בה ניסיון להגן על קדושת הכותל מפני פרובוקציות ומאבקי זהות. מתנגדיה רואים בה חקיקה המרחיבה כפייה דתית, פוגעת בזרמים שאינם אורתודוקסיים ומחריפה את הקרע עם חלקים מיהדות התפוצות. ועדת החוקה תצטרך כעת להכריע אם ההגנה על קדושת המקום מצדיקה עיגון רחב יותר של סמכות הרבנות הראשית - או שמא דווקא הגדרה כזו תהפוך את הכותל מזירת תפילה לאחד ממוקדי המחלוקת החריפים ביותר ביחסי דת ומדינה בישראל.