''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
26°
ירושלים 20°
חיפה 26°
באר שבע 24°
אילת 30°
מדורים
שימושי PLUS

סערה בוועדת התקשורת: החוק פוצל למרות אזהרת הייעוץ המשפטי

הוועדה המיוחדת אישרה ברוב של 7 מול 6 את פיצול הצעת חוק התקשורת, כפוף לריביזיה * פרקי החדשות, הפיקוח, האכיפה וחובות הספקים הבינלאומיים יוצאו מהחוק ויקודמו בנפרד * היועצת המשפטית לכנסת הזהירה כי פיצול צריך להיות נושאי ולא פתרון לכך שסעיפים לא מוצו * דיסטל וקרעי דחו את הטענות וטענו לעיכוב לא ענייני מצד הייעוץ המשפטי

עידן יוסף
ט' סיון התשפ"ו
אפיק הזהירה, דיסטל תקפה [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
אפיק הזהירה, דיסטל תקפה [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת] צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק התקשורת אישרה (25.5.26), בתום דיון סוער וברוב דחוק של שבעה תומכים מול שישה מתנגדים, את ההצעה לפצל את חוק התקשורת (שידורים). ההצבעה כפופה לריוויזיה, שתידון במועד אחר, ולכן האישור עדיין אינו סופי. המהלך מעביר את הצעת החוק למסלול מצומצם יותר: חלק מהפרקים יישארו בהצעה הנוכחית לקראת המשך קידומה, ואילו חלקים מהותיים יוצאו ממנה ויקודמו בנפרד.

הפרקים שנותרו בהצעת החוק כוללים, בין היתר, את הקמת הרשות לתקשורת משודרת והמועצה לאסדרת תכני צפייה ושמע, הסדרת ההכנסה השנתית של ספקי תכנים, חובת ההשקעה בהפקות מקומיות, אספקת תוכני תאגיד השידור הישראלי וערוץ הכנסת, סמכויות האסדרה של המועצה, וכן הוראות תחולה ומעבר. מנגד, מההצעה פוצלו פרק ספקי החדשות וההוראות שיחולו עליהם, פרקי הפיקוח והאכיפה, חובות ההשקעה של ספקים בינלאומיים, סעיפים העוסקים בשידורים אסורים וסמכויות אסדרה נוספות, וכן חלק מהתיקונים העקיפים לחוקים נלווים.

הרשות השנייה נשארת - בינתיים

לפי המתווה שאושר, הרשות השנייה תמשיך בשלב זה לפקח על כלל הגופים הנמצאים כיום באחריותה, ולא תקודם בשלב זה סגירתה. סמכויותיה המרכזיות יישמרו, למעט תחום הפקות המקור שיעבור לאחריות הרשות החדשה. בנוסף, הרשות השנייה תוסיף להיות הגורם המאסדר בתחום הרדיו, והגופים המפוקחים ימשיכו לפעול בפיקוחה, לטענת משרד התקשורת, באסדרה מצומצמת ושוויונית יותר.

מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, נימק את הצורך בפיצול בשינוי העמוק בדפוסי הצפייה. לדבריו: "אנחנו במציאות שבה 80% מהקהל צופה בטלוויזיה דרך OTT, ואין רגולציה ופיקוח על הפלטפורמה הזאת. יש בשוק שחקנים קטנים ולא מפוקחים, הצפי הוא שהכמות תגדל, הערכה שלנו שזה ייקח פחות משנתיים ולא תהיה סיבה להחזיק רישיון, כך שעוד שחקנים יהפכו להיות לא מפוקחים. בלי התערבות חקיקתית נהיה בלי הסדרה של התקשורת המשודרת. אם לא יעבור החוק אולי נפספס את הרכבת ונצטרך להציע הסדרה בשוק לא מפוקח וזה יהיה הרבה יותר קשה".

מקדסי הוסיף כי משרד התקשורת מבקש להוציא בשלב זה את פרק החדשות מהחוק, משום שמדובר בנושא גדול ורגיש שלא הושגה בו הסכמה מספקת: "במציאות הממשלתית אי-אפשר להביא את כל החקיקה, אנחנו רוצים לפצל את נושא החדשות, זה נושא גדול וחשוב, אך בגלל שיש חוסר הסכמה בנושא ולא הגענו למיצוי שלו גם פה לא יהיה נכון להגיע להסדרה לא מוסכמת. הרשות השנייה תמשיך לפקח על השחקנים שהיא מפקחת עליהם כיום, אבל חשוב להסדיר את הנושא הזה בקרוב ובהסכמה רחבה כי יבוא יום והוא לא רחוק שלא יהיה כדאי להחזיק ברישיון".

הייעוץ המשפטי: הדיון לא מוצה

חברי הכנסת מהאופוזיציה מחו על הזמן הקצר שהוקצה לטענתם לדיון על הפיצול ועל משמעותו המעשית. עו"ד מצדה מצלאווי דוד, מהייעוץ המשפטי לוועדה, אמרה כי מבחינת הייעוץ המשפטי הדיון לא מוצה, וכי נדרש זמן נוסף לבירור הסעיפים שפוצלו מהחוק: "הדיון מבחינתנו לא מוצה. הייעוץ המשפטי לא התייחס לעניין".

לבקשת חברי הכנסת הגיעה לדיון היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, והציגה עמדה ביקורתית ביחס לאופן קידום הפיצול. אפיק הזכירה כי כבר בתחילת הדרך עמדה על הבעייתיות שבהקמת ועדה מיוחדת במקום דיון בוועדה הקבועה - ועדת הכלכלה - וכי הציעה דרכים להתגבר על קשיים שעלו בחוות דעת היועצת המשפטית לממשלה. לדבריה, אף שהצעת החוק הועברה לבסוף לוועדה המיוחדת, היא מינתה צוות משפטי שלמד במהירות את ההצעה כדי לנסות "לרפא" את החלקים שדרשו תיקון.

אפיק הדגישה כי פיצול חקיקה צריך להתבסס על עיקרון נושאי, ולא לשמש פתרון לכך שהוועדה לא השלימה דיון בחלקים מסוימים: "עיקרון הפיצול צריך להיות עיקרון נושאי, ולא כי לא הגענו לדון בחלקים בהצעת החוק. ההסדר צריך לעמוד בפני עצמו כך שהחוק יעמוד כחוק עצמאי, כי הפיצול למעשה מחזיר אותנו לקריאה ראשונה. הפיצול צריך להתבסס על תבחינים בסיסיים. אני לא מכירה מקרה שמפצלים חלקים רק כי לא הגענו לדון בחלקים מסוימים".

דיסטל: "לתחושתי יש פה מניעים לא ענייניים"

יו"ר הוועדה, ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, דחתה את דברי אפיק ואמרה כי הם אינם תואמים את חווייתה מניהול הדיונים. לדבריה, מאז שהוגשו תיקוני הנוסח נוצר עיכוב ממושך בעבודת הייעוץ המשפטי: "מהרגע שהגשנו תיקוני נוסח, פתאום לוקח לייעוץ המשפטי חודשיים להגיע עם תיקוני נוסח, כשאין אסדרה ופיקוח על שוק התקשורת. לתחושתי יש פה מניעים לא ענייניים".

אפיק השיבה לדברים בנחרצות, ואמרה כי הייעוץ המשפטי פעל לאורך כל הדרך בצורה עניינית ומקצועית: "אנחנו נותנים ייעוץ משפטי ענייני ואובייקטיבי ביותר שנכון עבור כל ועדה בהתחשב בכלל הצדדים. הצוות המשפטי נתן כאן שעות על גבי שעות ולהגיד שהם פעלו במניעים לא ענייניים זה לא נכון. הייעוץ המשפטי ממש לא התנהל באופן שנועד לסכל, לכל אורך הדרך ניסינו להנחות אותך איך להסדיר את ההליך החקיקתי כדי שהחוק יצא לדרך".

העימות בין יו"ר הוועדה לבין הייעוץ המשפטי חשף שוב את המחלוקת העמוקה סביב קצב קידום החוק. מצד אחד, משרד התקשורת ויו"ר הוועדה טוענים כי שוק השידורים משתנה במהירות וכי עיכוב החקיקה יותיר תחום רחב של צפייה דיגיטלית ללא פיקוח. מצד שני, הייעוץ המשפטי וחברי האופוזיציה טוענים כי דווקא בשל רגישות החוק, המשפיע על שוק התקשורת, חופש הביטוי, החדשות והבעלות על גופי שידור, נדרש הליך קפדני יותר ולא פיצול שנעשה בלחץ זמן.

קרעי: "אם אי-אפשר בלי אכיפה - איך הסכמתם לכך בתחילה?"

שר התקשורת, ח"כ שלמה קרעי, תקף את עמדת הייעוץ המשפטי וטען כי היא השתנתה בשל סירוב הוועדה לעצור את הדיונים. לדבריו: "היועמ"שית אמרה שפרק האכיפה יכול להישאר בחוץ כי המועצה תידרש לזה רק בעוד תקופת זמן. אם אי-אפשר בלי האכיפה, איך בתחילת הדרך הסכמת לזה? ביקשת כמה פעמים שנעצור את דיוני הוועדה ואנחנו סירבנו ובגלל זה שיניתם את עמדתכם כלפי הצעת החוק".

קרעי מבקש להציג את הפיצול כפתרון מעשי: העברת חלק מההסדרים שכבר בשלים, והשארת הנושאים המורכבים יותר להמשך חקיקה נפרדת. מנגד, הביקורת המשפטית והפרלמנטרית מתמקדת בשאלה האם לאחר הוצאת פרקי החדשות, האכיפה, הפיקוח וחלק מהתיקונים העקיפים, נותרת הצעת חוק שלמה ועומדת בפני עצמה - או שמדובר בחוק שנשאר עם חורים מבניים.

[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת] (נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)

מה נשאר בחוק ומה יוצא ממנו

החלק שנותר בחוק עוסק בליבת המבנה המוסדי והכלכלי של האסדרה החדשה: הקמת הרשות והמועצה, קביעת הכנסות ספקי התכנים, חובות השקעה בהפקות מקומיות, אספקת תוכני התאגיד וערוץ הכנסת וסמכויות אסדרה בסיסיות. בכך מבקש משרד התקשורת ליצור תשתית ראשונית שתוכל לחול גם על ספקים הפועלים במרחב הדיגיטלי ואינם מחזיקים כיום ברישיון מסורתי.

לעומת זאת, החלקים שפוצלו הם דווקא מהרגישים ביותר ציבורית ומשפטית: חדשות, פיקוח, אכיפה, ספקים בינלאומיים ושידורים אסורים. משמעות הדבר היא שהחוק המקודם כעת לא יסדיר בשלב זה את מלוא השאלות הנוגעות לתכני חדשות, לסמכויות אכיפה מלאות ולחובות שיוטלו על שחקנים בינלאומיים. אלה יידונו, אם וכאשר, במסלול חקיקה נפרד.

האישור בוועדה הוא הישג משמעותי לשר קרעי וליו"ר הוועדה דיסטל, אך הוא אינו מסיים את הקרב על החוק. הריוויזיה עדיין תלויה ועומדת, והביקורת המשפטית על אופן הפיצול עשויה ללוות את המשך ההליך. מעבר לכך, הפיצול מותיר בחוץ כמה מהנושאים הנפיצים ביותר - ובראשם פרק החדשות וסמכויות האכיפה - ולכן החוק שיקודם כעת יהיה מצומצם יותר, אך גם חשוף לטענה שהוא אינו מטפל במכלול השוק שאותו ביקש להסדיר מלכתחילה.

בג"צ קול העם חופש הביטוי הרשות השנייה שלמה גלית

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה