ריבית בנק ישראל ירדה ל-3.75% למרות אי-הוודאות הביטחונית

• הריבית החדשה - 3.75%
• גובה ההפחתה - 0.25 נקודת אחוז
• האינפלציה השנתית - 1.9%
• התחזקות השקל מול הדולר - 8.3%
• התכווצות התוצר ברביע הראשון - 3.3% במונחים שנתיים
• ירידת מחירי הדירות בשנה - 1.2%
• משכנתאות חדשות באפריל - כ-9.5 מיליארד שקל
• הגירעון המצטבר - 3.8% תוצר

הוועדה הכספית של בנק ישראל החליטה (25.5.26) להוריד את הריבית ב-0.25 נקודת אחוז, לרמה של 3.75%, בצעד שמסמן הקלה זהירה במדיניות לאחר תקופה ממושכת של ריבית גבוהה. ההחלטה התקבלה על-רקע ירידה בסביבת עליית המחירים, התחזקות חדה של השקל והתכווצות בפעילות המשקית בעקבות מבצע "שאגת הארי" - אך גם באזהרה מפורשת: אי-הוודאות הביטחונית-מדינית בישראל ובעולם עודנה גבוהה, והיא עלולה לשנות במהירות את תמונת המחירים והפעילות.

בנק ישראל מציג בהחלטתו איזון עדין: מצד אחד, האינפלציה השנתית עומדת על 1.9%, סמוך למרכז יעד יציבות המחירים; מצד שני, בעולם נרשמה עלייה חדה בסביבת האינפלציה מאז החלטת הריבית הקודמת, ובישראל עדיין קיימים סיכונים הנובעים מהמצב הביטחוני, ממחירי האנרגיה, ממגבלות היצע העבודה ומההתפתחויות התקציביות. לכן, אף שהריבית ירדה, הבנק אינו מאותת על פתיחת מהלך מהיר ורציף של הפחתות נוספות. להפך: הוא מדגיש כי תוואי הריבית ייקבע לפי התפתחות האינפלציה, הפעילות במשק, אי-הוודאות הביטחונית-מדינית והמדיניות התקציבית.

ההקלה מגיעה מהשקל ומהאינפלציה

הנתון המרכזי שתמך בהחלטה הוא התבססות האינפלציה בתוך תחום היעד. מדד המחירים לצרכן עלה במרץ ב-0.4% ובאפריל ב-1.2%, אך בראייה שנתית קצב עליית המחירים עמד על 1.9%. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי באפריל עמד על 1.5%, נתון שמחזק את ההערכה כי הלחצים המקומיים התמתנו. גם ציפיות החזאים והשווקים לאינפלציה לשנה קדימה ולשנים הבאות נמצאות בסביבת מרכז היעד.

גורם נוסף שסייע להחלטה הוא התחזקות השקל. מאז החלטת הריבית הקודמת יוסף השקל ב-8.3% מול הדולר, ב-7.2% מול האירו וב-7.4% במונחים של סל המטבעות. התחזקות המטבע המקומי עשויה להוזיל יבוא ולמתן חלק מלחצי המחירים, ולכן היא פועלת בכיוון שמאפשר לבנק ישראל להוריד ריבית בזהירות. עם זאת, בבנק מדגישים כי הסיכון לעלייה מחודשת באינפלציה לא נעלם, במיוחד אם תחול החרפה ביטחונית או עלייה במחירי האנרגיה.

המשק התכווץ - אך פחות מהחשש

מאחורי הורדת הריבית עומדת גם חולשה בפעילות הריאלית. נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של 2026 משקפים את השפעת מבצע "שאגת הארי": התוצר התכווץ בקצב שנתי של 3.3%, והתוצר העסקי ירד ב-3.1%. לפי בנק ישראל, ההתכווצות הייתה מתונה יותר מהתחזיות הקודמות ומההשפעה שנרשמה במבצע "עם כלביא", אך רמת התוצר עדיין נמוכה בכ-4.5% מהמגמה ארוכת הטווח.

הירידה בתוצר הובלה בעיקר מירידה בצריכה הפרטית ובצריכה הציבורית ללא יבוא ביטחוני. הצריכה הפרטית ירדה ב-4.7%, והצריכה הציבורית ירדה ב-5.7%. לצד זאת נרשם גידול ביבוא האזרחי וביצוא, ובנק ישראל מציין כי מדדים שוטפים כבר מצביעים על התאוששות מסוימת לאחר המבצע. ההוצאות בכרטיסי אשראי, שירדו במהלך המבצע, התאוששו והן מצויות מעט מעל קו המגמה ארוך הטווח.

שוק העבודה עדיין נושא את מחיר המילואים

שוק העבודה הוא אחת הנקודות הרגישות בהחלטה. בבנק ישראל מציינים כי מבצע "שאגת הארי" השפיע עליו מאוד, וכי מגבלת היצע העבודה עדיין משמעותית. שיעור הנעדרים זמנית מעבודה בשל שירות מילואים עלה בחדות במרץ, ובאפריל ירד קלות ל-1.2%. שיעור האבטלה הרחבה ירד מ-15.9% במרץ ל-5.9% באפריל, אך הירידה הזאת אינה מבטלת את העובדה שהמשק עדיין מתמודד עם מחסור בכוח עבודה ועם שיבושים בענפים מסוימים.

במקביל, שיעור התעסוקה עמד באפריל על 60.2% ושיעור ההשתתפות על 62%. שיעור המשרות הפנויות עלה מעט ל-4%, לאחר ירידה ניכרת במרץ. השכר במגזר העסקי המשיך לעלות בקצב גבוה לפני המבצע - 4.6% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד - אך נתוני מרץ הושפעו משינוי בהרכב העובדים ולכן יש לקרוא אותם בזהירות.

שוק הדיור מתקרר, אך המשכנתאות עדיין גבוהות

בשוק הדיור מתקבלת תמונה מעורבת. בחודשים פברואר-מרץ עלו מחירי הדירות ב-0.3%, אך במונחים שנתיים הם ירדו ב-1.2%. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן התמתן, ועמד באפריל על קצב שנתי של 3.3%. שירותי הדיור בבעלות הדיירים - כלומר שכר דירה בחוזים חדשים ומתחדשים - עלו בקצב שנתי של 2.9%, ובחוזים שבהם הייתה תחלופת שוכר נרשמה ירידה בקצב העלייה ל-3.6%.

עם זאת, פעילות המשכנתאות אינה חלשה: באפריל הועמדו משכנתאות חדשות בהיקף של כ-9.5 מיליארד שקל, בניכוי עונתיות. לפי נתוני הלמ"ס שמציג בנק ישראל, מלאי הדירות החדשות למכירה במרס 2026 נותר גבוה ועמד על כ-85 אלף דירות. המשמעות לציבור כפולה: מצד אחד, הורדת הריבית עשויה להקל בהדרגה על נוטלי משכנתאות ועל משקי בית ממונפים; מצד שני, רמת הריבית עדיין גבוהה יחסית, וההקלה החודשית לא תהיה דרמטית ברוב ההחזרים.

התקציב והעולם מגבילים את מרחב הפעולה

בנק ישראל מצביע גם על תמונה תקציבית מורכבת. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים, מאי 2025 עד אפריל 2026, ירד ל-3.8% תוצר, בעיקר בשל רמה נמוכה של הוצאות הממשלה בתקופת התקציב ההמשכי ברביע הראשון. עם זאת, קיימת אי-ודאות בנוגע להגדלת תקציב הביטחון, ולצידה אפשרות לעלייה ביעד הגירעון. זהו גורם שמגביל את יכולת הבנק להוריד ריבית במהירות, משום שהרחבה תקציבית עלולה לחזק ביקושים וללחוץ שוב על המחירים.

בעולם, סביבת המחירים פחות נוחה לישראל. לפי בנק ישראל, האינפלציה העולמית עלתה בחדות, אף שבישראל היא נותרה יציבה יותר. הבנקים המרכזיים העיקריים במדינות המפותחות הותירו בהחלטות האחרונות את הריבית ללא שינוי, ותוואי הריבית המתומחר בשווקים עלה מאז תחילת העימות עם אירן. במילים פשוטות: ישראל הורידה ריבית, אך היא עושה זאת נגד רקע עולמי שאינו בהכרח תומך בהמשך הקלה מהירה.

החלטת בנק ישראל היא הורדת ריבית זהירה, לא הכרזה על חזרה לשגרה כלכלית מלאה: המחירים התמתנו והשקל התחזק, אך המלחמה, התקציב, שוק העבודה והאינפלציה בעולם ממשיכים להכתיב לבנק קצב איטי ומדוד.