פיצול היועמ"ש אושר מחדש - ויעלה למליאה כבר השבוע

ועדת החוקה, חוק ומשפט אישרה (25.5.26) מחדש לקריאה ראשונה את הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, לאחר דיון נוסף שנועד להשלים את הבירור התקציבי סביב ההצעה. בכך נענתה הוועדה להמלצת הייעוץ המשפטי לפתוח את הרביזיה מן הדיון הקודם, אך דחתה את דרישת חברי האופוזיציה לקבל חוות דעת חלופית לעמדת משרד האוצר. יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, הודיע כי החוק יונח עוד היום על שולחן מליאת הכנסת, וכי לאחר חובת ההנחה ניתן יהיה להצביע עליו במליאה החל ביום רביעי.

הדיון התקיים בעקבות המהומה שהתעוררה בישיבה הקודמת, רגע לפני ההצבעה לקריאה ראשונה, כאשר חברי האופוזיציה טענו כי לא ניתן להצביע על ההצעה בלי דיון מסודר בעלותה התקציבית. לטענתם, עמדת האוצר שנמסרה בשלב הקריאה הטרומית כבר אינה מספקת, משום שהנוסח השתנה מאז. הפעם הציגה נציגת אגף התקציבים את עמדת האוצר, אך דבריה רק החריפו את העימות סביב רצינות עבודת המטה שקדמה להצבעה.

האוצר: לא ניתן לקבוע שמדובר בהצעה תקציבית

עו"ד אביגיל פלג מאגף התקציבים באוצר אמרה כי לפי הנוסח הקיים אין בסיס לקביעה שמדובר בהצעת חוק תקציבית. לדבריה: "בהצ"ח אין פעילות חדשה אלא פיצול פנים ארגוני, שעל אף המורכבויות שעלו בדיונים, לא מחייב כשלעצמו שתהיה לכך עלות. הנוסח השתנה מאז שעלה לוועדת השרים, אך זה לא משנה את ההערכה התקציבית. לא ניתן לקבוע שזו הצ"ח תקציבית". בהמשך הבהירה: "אני לא אומרת שאין עלות תקציבית, הטענה היא שלפי הנוסח הקיים, שלא ברור איך ייושם, לא ניתן לקבוע שמדובר בהצ"ח תקציבית".

פלג הודתה כי ראתה את הנוסח האחרון של ההצעה רק זמן קצר לפני שהופיעה בוועדה: "ראינו את הצ"ח בנוסח האחרון רגע לפני שעליתי לזום, כי בוועדת השרים בפניה עמדתי, עמדתנו הייתה שאין השלכה תקציבית". לדבריה, ניתן יהיה למסור הערכה מדויקת יותר לקראת הקריאות השנייה והשלישית, ככל שפרטי היישום יתבהרו. לגבי מכתבו של ח"כ יואב סגלוביץ' בנושא העלות, אמרה כי באוצר הניחו שהמענה יינתן בעל פה במסגרת הדיון בוועדה.

ח"כ יואב סגלוביץ' תקף בחריפות את עמדת האוצר ואמר: "נשאלת כעובדת ציבור על חוק שהשתנה דרמטית, דפדפת לרגע ואמרת שכלום לא השתנה ואין עלות תקציבית. זה זלזול בכנסת, וחוסר הבנה מוחלט של מה שקורה פה". לדבריו, אם החוק אמור לפעול באמת, "יש תוספת אמיתית של תקנים שנדרשת". הוא הוסיף: "זה לא תקין, אני לא מקבל את חוות הדעת ומבקש שתעבירו אותה בכתב".

צילום: [צילום: דוברות הכנסת]

האופוזיציה: אי-אפשר לפצל תפקיד בלי עלות

ח"כ מיכאל ביטון הקשה על נציגת האוצר ואמר כי עצם חלוקת תפקיד אחד לשני בעלי תפקידים אמורה להגדיל את ההוצאה: "אם לוקחים תפקיד ומחלקים לשניים ולכל אחד יש מטה, אז מגדילים הוצאה. איך ייתכן שאין כל עלות? מה עלות השכר הכוללת של היועמ"ש ושירותי המשרד, ראש המטה ולשכה?".

ח"כ קארין אלהרר ביקשה להבין כיצד התקבלה עמדת האוצר ושאלה את פלג: "מתי ראית את הצ"ח לפני שעלית לזום בישיבת ההצבעה, מתי המנכ"ל ראה את הצ"ח ומתי ישבתם עם משרד המשפטים? איך בדרך כלל נעשית הקמת יחידות חדשות ועם מי מתקיים השיח?".

ח"כ גלעד קריב טען כי עמדת האוצר נראית כ"סימון וי" ולא כחוות דעת מקצועית מפורטת. לדבריו: "תפקידו להגיש לוועדה את ההערכה המפורטת של העלות התקציבית. שר האוצר ישב פה יממה לפני ההצבעה ודיבר על הכל חוץ מעלות תקציבית". קריב הוסיף כי סעיף 39 לחוק יסודות התקציב מחייב פירוט של מקורות המימון, ולכן לשיטתו "יש פה אי-עמידה בתנאי התקנון ובחוק יסודות התקציב".

קריב דרש לבחון בין היתר את העלות של הקמת זרוע "מגן האינטרס הציבורי" ואת ההשלכות האפשריות של פיצול העבודה במחוזות. לדבריו: "יוצרים זרוע חדשה של מגן האינטרס הציבורי, מערכת חדשה, ואבקש חוות דעת בנוגע לעלות הקמתה. בנוסף - האם הפיצול במחוזות מחייב תוספת תקנים. לאור תשובת האוצר, נבקש לקבל חוות דעת מחודשת מהאוצר ומהממ"מ בהתאם לתקנון".

ח"כ עופר כסיף הרחיב את הביקורת אל יחסי הכנסת והממשלה וטען: "חולשת הכנסת מול הממשלה באה לידי ביטוי בחולשת הוועדות מול הממשלה, במיוחד בכנסת הזו. ראשי הוועדות, לפחות רובם, נאמנים לממשלה ולא לכנסת".

רוטמן: לא נוצר אפילו תקן נוסף

רוטמן דחה את טענות האופוזיציה וטען כי הנוסח הנוכחי אינו מקים מערכות חדשות באופן שמחייב קביעה כי מדובר בהצעת חוק תקציבית. לדבריו, "כל אחד מהמנגנונים שמופיע בנוסח, הופיע גם בנוסח לקריאה הטרומית". בהמשך הסביר כי בשונה מהצעות אחרות שעלו במהלך הדיונים, הנוסח שאושר אינו יוצר מערכת כפולה: "אם היינו מקבלים את הצעת הסניגוריה היינו מייצרים מערכת כפולה, אבל פה העברנו תפקידי הפרקליט לתובע הכללי, ונעסוק בהוראות המעבר לקריאות 2-3, וייתכן שכאן יהיו משמעויות תקציביות והאוצר כפי שעשה בעבר, יוכל לשנות את הערכתו בהתאם".

לדברי רוטמן, "גם הממונה על האינטרס הציבורי הוא אחד מהמשנים. לא נוצר אפילו תקן נוסף סביב הפיצול כי מי שעמד בראש הפרקליטות הופך להיות התובע הכללי. כל הסמכויות של פרקליט המדינה עוברות למשנה". הוא הוסיף כי ניתן אף לטעון שהחוק יביא לחיסכון: "אני יכול לטעון שמדינת ישראל שילמה הון תועפות על ייצוג חיצוני לממשלה, כך שהצ"ח תפחית באופן דרסטי את הצורך בייצוג כפול ותוזיל את ההוצאה הקיימת במיליוני שקלים. ההערכה של שנינו לגיטימיות, והאוצר לא צריך להכריע בין שתיהן בייחוד לא לקריאה ראשונה".

סגלוביץ' דחה את ההסבר ואמר: "הכנסת מפעילה פה את כוחה בהצ"ח פרטית כדי לקדם חלום רטוב של שר המשפטים. אני לא מקבל את תשובת האוצר למכתבי. אי-אפשר לעבוד ככה". רוטמן השיב: "שר המשפטים התנגד להצ"ח מלכתחילה, אך השתכנע לתמוך". לאחר מכן שב סגלוביץ' ותקף את הליך הבדיקה התקציבית: "לא נתתם שום תשובה בעל פה, למעט לומר שאתם לא יודעים. עם מי ישבתם? התייעצתם? התהליך מטריד אותי מאוד. במכתבי פירטתי את נושא מיקור החוץ, בניית משרדים ועוד".

הייעוץ המשפטי: רצוי היה לתת הערכה מדויקת יותר

עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה, הסביר כי עצם פתיחת הרביזיה נועדה להשלים את החסר שנוצר בדיון הקודם: "בעקבות הבקשה והתחושה שהדיון התקציבי לא היה ממצה בהכנת הצ"ח לקריאה ראשונה, אני שמח שהיו"ר קיבל המלצתנו לפתוח את הרביזיה ולהשלים את הנושא".

בליי פירט את המסגרת המשפטית של דיון בעלות תקציבית. לדבריו, כאשר הצעת חוק אינה זוכה לתמיכת הממשלה ועלותה עולה על כ-7 מיליון שקל, נדרש רוב של 50 חברי כנסת במליאה. במקרה כזה, הוועדה קובעת את העלות לפי הערכת שר האוצר או מי שהוסמך לכך, ובמקרים מסוימים לפי הערכה אחרת. הוא הבהיר כי נציג שר האוצר צריך להציג את העלות, וכי חברי הכנסת רשאים להציע הערכה אחרת שעל הוועדה להצביע עליה.

לדברי בליי, בדברי ההסבר לקריאה הראשונה כבר קיימת התייחסות לעלות התקציבית, אך ייתכנו שינויים בהמשך: "דברים יכולים להשתנות לקריאות 2-3 כמו שקרה לא פעם. הנציגה מאגף התקציבים לא טענה שאין עלות תקציבית, אלא שלפי מה שעומד בפניה כרגע ההערכה לא מחייבת שתעבור את רף ה-7 מיליון שקל. כל עוד אין הערכה אחרת, אנחנו מחויבים להערכה של משרד האוצר, אך רצוי היה לתת הערכה מדויקת יותר".

רוטמן סיכם כי גם אם בעתיד תוצג עלות גבוהה יותר, אין בכך כדי להפוך את ההצעה להצעת חוק תקציבית, מאחר שהממשלה תומכת בה: "הדיון מאוד חשוב, אבל גם אם הצ"ח הייתה בעלות תקציבית גבוהה יותר, היא לא הייתה הופכת להצ"ח תקציבית שכן הממשלה תומכת בה. נצביע על כך".

החוק יונח במליאה - והקרב עובר לשלב הבא

לאחר דחיית דרישת האופוזיציה לחוות דעת חלופית ואישור ההצעה מחדש, הודיע רוטמן כי החוק יונח על שולחן המליאה עוד היום: "החוק יונח על שולחן המליאה היום. יש לו חובת הנחה ולכן ניתן יהיה להצביע עליו החל מיום רביעי. ככל שהכנסת תמלא ימיה אני מקווה להעבירו בקריאות שנייה ושלישית".

קריב תקף את עצם המשך קידום החוק בתקופה הנוכחית ואמר: "העובדה שאחרי 3.5 שנים של הפיכה משטרית ושנתיים וחצי של מלחמה, הקואליציה ביהירות וזחיחות ממשיכה את ההפיכה מלמדת שלא הבנתם שום דבר ממה שקרה בחברה הישראלית, וגס לבכם באסונות שעברו עליה". לדבריו, אם החוק יעבור, "זה יהיה החוק הראשון שיבוטל בידי קואליציית השינוי". קריב הוסיף כי מדובר ב"חקיקה שמשאירה את אזרחי ישראל חשופים לכוח שלטוני בלתי מוגבל ולשחיתות שלטונית".

האישור המחודש בוועדה אינו סוף הדרך, אך הוא מסיר את המכשול הדיוני שנוצר סביב שאלת העלות התקציבית ומעביר את המאבק אל מליאת הכנסת. תומכי החוק מציגים אותו כמהלך ארגוני ומשטרי שנועד להפריד סמכויות ולהשיב אחריות לממשלה; מתנגדיו רואים בו שינוי עמוק במעמד הייעוץ המשפטי וביחסי הכוח בין הממשלה, הכנסת ושומרי הסף. כעת תיבחן השאלה אם הקואליציה תצליח להשלים את הקריאה הראשונה כבר השבוע, ואם ההצעה תמשיך להתקדם גם לקריאות השנייה והשלישית.