סופרגז פאוור הגדילה הכנסות ל-305.5 מיליון שקל, אך הרווח צנח ל-1.7 מיליון שקל

סופרגז פאוור רשמה ברבעון הראשון של 2026 הכנסות של 305.5 מיליון שקל, לעומת 270.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. למרות העלייה בהכנסות, הרווח התפעולי ירד ל-8.3 מיליון שקל, לעומת 18.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-1.7 מיליון שקל בלבד, לעומת 12.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

הרווח הנקי הכולל של החברה עמד על מיליון שקל, לעומת 10.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA הסתכם ב-26.9 מיליון שקל, לעומת 36.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הגולמי ירד ל-47.5 מיליון שקל, לעומת 49.4 מיליון שקל.

בדוח החברה נכתב כי תוצאות הרבעון תומכות באסטרטגיה להמשך צמיחת פעילות החשמל ולמיקוד משאבי החברה בתחום הגפ"מ. עם זאת, החברה ציינה כי תוצאות מגזר הגז הטבעי הושפעו לרעה, בין היתר בשל עלייה בעלויות רכש הגז הטבעי במשק וירידה בהיקפי הצריכה מצד לקוחות המגזר, על-רקע השלכות מבצע "שאגת הארי".

לפי החברה, בעקבות המבצע הוכרזה שעת חירום במשק הגז הטבעי, והופסקה זמנית אספקת גז טבעי משניים מתוך שלושת מאגרי הגז. הפסקת הפעילות במאגרים פגעה באספקת הגז לתעשיה ולאוטובוסים והשפיעה על היקפי הצריכה והמכירות במגזר. מתקני הקוגנרציה המופעלים בגז טבעי לא פעלו בתקופת הלחימה בשל המחסור באספקה, והחברה העריכה את הפגיעה ברווחיות התפעולית של מגזר הגז הטבעי בכ-3 מיליון שקל.

במקביל, החברה דיווחה על עלייה חדה במחירי האנרגיה העולמיים בתקופה. מחיר חבית נפט מסוג ברנט עלה מרמה של כ-70 דולר לפני הלחימה לכ-100 דולר במהלכה, ולאחר ירידה זמנית לכ-90 דולר עלה שוב לכ-109 דולר על-רקע המתיחות במפרץ הפרסי. החברה ציינה כי עליית מחירי האנרגיה השפיעה ישירות על עלויות הגפ"מ שהיא רוכשת מבתי הזיקוק, ובמיוחד ברבעון הראשון, שבו הביקוש עונתי גבוה והיא נדרשת להשלים חלק מהביקוש באמצעות יבוא.

בחלוקה למגזרים, ההכנסות ממגזר הגפ"מ עלו ל-148.5 מיליון שקל, לעומת 141.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי המגזרי בגפ"מ עמד על 12.1 מיליון שקל, לעומת 13.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה. החברה הסבירה כי ההכנסות עלו בעיקר בשל גידול בכמויות הגפ"מ שנמכרו ללקוחות עסקיים ופרטיים, לצד התאמות במחירי המכירה בעקבות העלייה במחירי האנרגיה.

מגזר הגז הטבעי והקוגנרציה רשם ירידה חדה יותר. הכנסות המגזר ירדו ל-41.6 מיליון שקל, לעומת 53.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. המגזר עבר להפסד תפעולי של 410 אלף שקל, לעומת רווח תפעולי של 3.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה. החברה ייחסה את הירידה בעיקר להשפעות מבצע "שאגת הארי".

מנגד, מגזר הספקת החשמל המשיך לצמוח. הכנסות המגזר עלו ל-115.3 מיליון שקל, לעומת 75 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההפסד התפעולי במגזר צומצם ל-1.4 מיליון שקל, לעומת 1.8 מיליון שקל ברבעון המקביל, והחברה ציינה כי ההוצאות התפעוליות במגזר תואמות את תוכנית הצמיחה של הפעילות.

סופרגז פאוור מכרה את פעילות הגז והקוגנרציה ב-395 מיליון שקל

לאחר תום הרבעון, ב-29 באפריל 2026, חתמה סופרגז פאוור על הסכם מחייב למכירת פעילות הגז הטבעי והקוגנרציה לאלומה קרן תשתיות. במסגרת העסקה תמכור החברה את מלוא הון המניות וזכויות ההלוואות בסופרגז טבעי אחזקות, המרכזת את פעילות שיווק הגז הטבעי והקוגנרציה. התמורה הכוללת נקבעה על 395 מיליון שקל, בתוספת כ-11 מיליון שקל בגין יתרה שלילית של חוב פיננסי נטו ליום 31 במרס 2026. החברה מעריכה כי העסקה תניב רווח הון לפני מס של כ-25 מיליון שקל, כפוף להשלמתה ולמנגנון שנקבע בהסכם.

עוד במהלך הרבעון זכתה שותפות שבה מחזיקה החברה 65% במכרז של רשות החשמל למספקים פרטיים. לפי תנאי הזכייה, השותפות התחייבה לרכוש 55 מגה וואט מחברת נגה לתקופה של ארבע שנים, עד סוף 2029, בסכום כולל של כ-165 מיליון שקל, לא כולל הצמדות.

בנוסף, דירקטוריון החברה אישר במרס רכישת 50% מניין מוצרי צריכה, חברה פרטית העוסקת בייבוא ושיווק מוצרי קמפינג, בית וגינה, לרבות מוצרים צורכי גז. התמורה הבסיסית בעסקה עומדת על 17.5 מיליון שקל, כפוף להתאמות, לצד תמורה מותנית של עד 10 מיליון שקל ותמורה נוספת הנגזרת מגידול ב-EBITDA במשך ארבע שנים. השלמת העסקה כפופה בין היתר לאישור הממונה על התחרות ולאישורי צדדים שלישיים.

במאי חתמה החברה גם על הסכם לרכישת זכויות ההפצה של סוכנות עצמאית המשווקת ומפיצה גפ"מ ללקוחות החברה באזור השרון. השלמת העסקה כפופה לתנאים מתלים, בהם אישור הממונה על התחרות, ולאחר השלמתה תבוצע ההפצה באזור על-ידי החברה בלבד.

בסעיף הנזילות דיווחה החברה כי המזומנים נטו ששימשו לפעילות שוטפת הסתכמו ברבעון ב-24.8 מיליון שקל, לעומת מזומנים שנבעו מפעילות שוטפת בסך 4.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה. החברה ייחסה את המעבר לתזרים שלילי בעיקר לגידול נקודתי בצורכי ההון החוזר במגזר הספקת החשמל. דירקטוריון החברה קבע כי למרות הון חוזר שלילי של כ-107 מיליון שקל, אין בכך כדי להצביע על בעיית נזילות בחברה.