הנשיא הרצוג הקפיא את הטיפול בבקשת החנינה של נתניהו

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, הקפיא את הטיפול בבקשת החנינה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. כך פורסם (יום א', 24.5.26) בכאן 11 על-ידי העיתונאית תמר אלמוג. על-פי הפרסום, הקפאת הטיפול בבקשת החנינה נעשתה לאחר שנתניהו התעלם באופן מוחלט מהזמנת הרצוג להתחיל שיח בניסיון להגיע להסכמות בנושא.

לפני כחודש הזמין הרצוג את נתניהו לקיים שיח בנושא בקשת החנינה, בתמיכת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. אך נתניהו התעלם מהפניה ונמנע מלהשיב בחיוב או בשלילה לפניית הנשיא.

"הליך זה נועד לבחון אפשרות לקידום הבנות והסכמות, והוא מהווה שלב מקדים בלבד בטרם יקיים הנשיא דיון בבקשת החנינה עצמה. הצדדים התבקשו להגיע בהקדם, בלב חפץ ובכוונה טובה וראויה. לצדדים הובהר כי אין בהיענות להזמנה הסכמה או אישור מטעמם לכל דבר ועניין המצוי במחלוקת ביניהם בבית המשפט", ציין הרצוג בהודעה שפרסם בנושא לפני כחודש.

עדותו של נתניהו במשפטו, שנמשכת זמן רב מן המתוכנן בשל הדחיות החוזרות ונשנות שנעשות בה על-פי בקשותיו של נתניהו, צפויה להסתיים בקרוב. מן הרגע שבו היא תסתיים - צפויה להתייתר בקשת החנינה.

סמכות החנינה של הנשיא מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה: לנשיא יש סמכות "לחון עבריינים ולהקל בעונשים על-ידי הפחתתם או המרתם". לכן, באופן רגיל, חנינה באה אחרי הרשעה או לפחות אחרי שההליך המשפטי הבשיל לכדי תשתית עובדתית ברורה. חנינה לפני הרשעה קיימת לפי תקדים קו 300, אבל היא נחשבת מהלך נדיר מאוד, כמעין "שסתום ביטחון", שמופעל רק בנסיבות חריגות במיוחד.

במקרה של נתניהו, הבקשה אינה בקשת חנינה קלאסית אחרי הרשעה, אלא בקשה לעצור הליך פלילי חי. הנימוק המרכזי שעולה ממנה הוא אינטרס ציבורי: שהמשפט, ובעיקר עצם הצורך של ראש ממשלה מכהן להעיד ולהיחקר במשך ימים רבים, פוגע ביכולתו לנהל את המדינה. כלומר, הבקשה נשענת במידה רבה על העומס המיוחד של שלב העדות. במסמך משפטי שניתח את הבקשה נכתב כי משתמע ממנה שהמשפט גוזל את זמנו של נתניהו, וסיום הדיונים יאפשר לו להפנות את תשומת ליבו לניהול המדינה.

לכן, אם עדותו תסתיים, הטיעון הזה נחלש מאוד. אחרי סיום עדות הנאשם, ההליך עדיין יכול להימשך - סיכומים, הכרעת דין, אולי עונש וערעורים - אבל כבר לא מדובר באותו נטל חריג של התייצבות מתמשכת על דוכן העדים וחקירה נגדית. במצב כזה קשה יותר לטעון שיש צורך במהלך נשיאותי קיצוני כדי למנוע פגיעה מיידית בתפקוד ראש הממשלה.