חוק התקשורת מסתבך: האופוזיציה טוענת להטבה לערוץ 14

דיון נוסף (24.5.26) בהצעת חוק התקשורת הפך לעימות חריף סביב אופן קידום החוק, נוסח חדש שהופץ סמוך לדיון והטענות כי שינוי שנעשה בפרק "ספק תכנים בעל חשיבות מסחרית" משנה בפועל את מפת החובות שתוטל על הערוצים. במרכז הדיון עמדה טענת חברי האופוזיציה כי השינויים אינם "תיקוני נוסח", אלא הסדרים מהותיים חדשים שיש לדון בהם מחדש לפני המשך קידום החוק לקריאה שנייה ושלישית.

[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת] (נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)

יו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק התקשורת, ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, פתחה את הישיבה בהבהרה כי הוועדה נמצאת בשלב תיקוני נוסח וכי הדיונים המהותיים כבר התקיימו. לדבריה, פתיחת דיון רחב בכל תיקון תשאיר את הוועדה עד שעות הלילה המאוחרות, כפי שאירע בדיונים קודמים. היא הדגישה כי אם תיקוני הנוסח ייקראו כסדרם, ניתן יהיה לסיים את יום הדיונים בשעה סבירה. עם זאת, כבר בתחילת הדיון הודיעה כי סעיפים מסוימים הנוגעים לחובת העברת תכנים לא יידונו באותו שלב, לאחר שהגורמים שנפגשו עם מנכ"ל משרד התקשורת לא הגיעו להסכמות.

האופוזיציה: "זה לא תיקוני נוסח - זה חוק חדש"

ח"כ איתן גינזבורג תקף את עצם ההגדרה של הדיון כ"תיקוני נוסח", וטען כי בוועדות הכנסת אין הליך נפרד כזה במובן שמוצג בוועדה. לדבריו, הצעת החוק עדיין אינה בשלה, ובכל שבוע מועבר לחברי הכנסת "עוגדן חדש" של נוסח. הוא טען כי נוסח שנשלח סמוך לדיון כלל הסדרים חדשים שלא נדונו, וכי אין מדובר בהקראה טכנית אלא בשינוי מהותי המחייב דיון לגופו.

גינזבורג טען כי הסעיף שעסק ב"ספק תכנים בעל חשיבות מסחרית" השתנה באופן דרמטי לאחר דיון קודם שבו נשמעו עמדות הערוצים. לדבריו, לאחר שהסעיף נדון במשך חודשים, הופיע לפתע נוסח חדש שמחיל את ההסדר רק על שני ערוצים מרכזיים ומחריג בפועל את הערוץ הבא ברף ההכנסות. "לא שוקלים פה חקיקה בקילוגרמים", אמר, וטען כי הכנסת צריכה לדון במהות החוק ולא "למלא מכסה" של סעיפים.

ח"כ שלי טל מירון החריפה את הטענות וטענה כי הנוסח החדש הועבר בשעה מאוחרת מדי מכדי שניתן יהיה לבחון אותו ברצינות. לדבריה, לאחר דיון ממושך שבו הערוצים והפלטפורמות לא הגיעו להסכמות, התקיימה פגישה עם מנכ"ל משרד התקשורת, ובה לטענתה הושגה הסכמה על מנגנון בוררות חיצונית. אלא שלדבריה, לאחר ראיון של שר התקשורת שלמה קרעי בערוץ 14, הופץ נוסח חדש שבו נקבע רף של 600 מיליון שקל: מעליו יועברו התכנים ללא תמורה, ומתחתיו יתקבל תשלום מהמפעילים. מירון טענה כי ההסדר החדש מיטיב עם ערוץ 14, וקראה שלא להציג אותו כתיקון טכני.

קרעי: "אני הבאתי את החוק - ואנחנו יודעים לחוקק"

שר התקשורת שלמה קרעי דחה את הטענות בחריפות. לדבריו, הצעת החוק היא הצעה ממשלתית שהוא הביא, והכנסת מקיימת בהליך החקיקה דיונים ממושכים ויסודיים. קרעי טען כי אין כמעט עמוד בחוק שלא סומן בשינויים בעקבות הערות שעלו בדיוני הוועדה, וכי הטענה שמנסים "להגניב" שינויים אינה נכונה.

באשר לרף ההכנסות, קרעי הסביר כי לאחר שלא צלח המשא-ומתן בין הפלטפורמות לערוצים, ובהמשך לבקשת יו"ר הוועדה לנסות להגיע להסכמות, הוחלט לקבוע רף המבוסס על ההגדרה של "ספק תכנים גדול". לדבריו, במהלך הדיונים הועלו הצעות לרף של 400 או 500 מיליון שקל, אך נקבע כי מדובר ברף של מאות מיליוני שקלים המיועד לשחקן שיכול לנצל כוח שוק. הוא הוסיף כי מי שאינו מרוצה מההסדר יוכל להגיש תיקוני נוסח.

הוא הסביר כי המצב היום הוא שרק ערוצים 12 ו-13 מחויבים בהעברה של תכנים, אך לא הערוצים הזעירים בהם ערוץ 14. בחוק הזה אנחנו הולכים צעד נוסף ומאפשרים למועצה בהתייעצות עם רשות התחרות לקבוע בעצמה את הרף של ספק תכנים בעל חשיבות מסחרית והוא כוח שוק גדול שעלול לנצל תכניו לרעה. לדבריו, הרף יכול להיות כזה שלא יכלול אף ערוץ.

קרעי גם תקף את הייעוץ המשפטי לממשלה וטען כי גורמי הייעוץ המשפטי במשרד התקשורת אינם יושבים עם המשרד על החוק בשל הנחיות מלמעלה. לדבריו, החוק מוכיח כי ניתן לקדם חקיקה גם בלי הסיוע שהמשרד היה אמור לקבל. עם זאת, הוא הבדיל בין טענותיו כלפי הייעוץ המשפטי לממשלה לבין הייעוץ המשפטי של הכנסת, שלדבריו עושה את עבודתו, גם אם לעיתים קיימות מחלוקות עמו.

דיסטל: "זו אחת החקיקות היסודיות שהיו בכנסת"

דיסטל דחתה את טענות האופוזיציה בדבר הליך חפוז. לדבריה, מדובר באחת החקיקות היסודיות ביותר שנדונו בכנסת, וכל סעיף נדון במשך שעות ארוכות בהשתתפות גורמי מקצוע, נציגי חברה אזרחית וחברי אופוזיציה. היא אמרה כי המתווה שהובא לפיצול החוק אינו זהה למתווה המקורי, אך לדבריה רובו גובש בייעוץ עם היועצת המשפטית לכנסת.

יו"ר הוועדה טענה כי משרד התקשורת, השר והמנכ"ל עובדים בתנאים קשים, וכי חלק מגורמי הייעוץ המשפטי אינם מסייעים במידה הנדרשת. לדבריה, מאז שלב תיקוני הנוסח בפרק ב' נוצר עימות עם גורמים משפטיים סביב ניהול הוועדה והפיצול, והתחושה שלה היא כי חלקם מתיישרים עם עמדות האופוזיציה. עם זאת, היא הבהירה כי בתוך חדר הוועדה הייעוץ המשפטי מסייע ומעיר הערות חשובות, וכי ההערות המקצועיות מתקבלות לעיתים קרובות.

הייעוץ המשפטי: "אנחנו של הוועדה, לא של האופוזיציה ולא של הקואליציה"

נציגת הייעוץ המשפטי לוועדה דחתה את הטענות כי הייעוץ המשפטי אינו משתף פעולה. היא הבהירה כי הייעוץ המשפטי הוא של הוועדה כולה - לא של האופוזיציה, לא של הקואליציה ולא של יו"ר הוועדה. לדבריה, כאשר חברי האופוזיציה מבקשים עמדה משפטית הם מקבלים מענה, וכאשר יו"ר הוועדה או השר מבקשים סיוע בנוסח, גם לכך ניתן מענה.

עם זאת, הייעוץ המשפטי הבהיר כי סדר היום של הוועדה אינו על דעתו, וכי קצב הדיונים מקשה מאוד על הכנה מקצועית מלאה. לדבריה, מדובר בחוק מורכב בעל השלכות משמעותיות, ובמצב שבו מתקיימים ארבעה ימי דיונים בשבוע, לצד נוסחים חדשים וסעיפים רבים, קשה להדביק את הקצב. נציגי הייעוץ המשפטי הוסיפו כי בנוסח החדש יש שינויים שאינם רק טכניים, אלא גם מהותיים, וכי יש לעבור סעיף סעיף כדי להבין היכן נעשו השינויים.

בדיון עלתה גם סוגיית מעמד הייעוץ המשפטי של הכנסת. בתגובה לטענות כי תקנון הכנסת אינו מזכיר את מעמד היועצים המשפטיים, הוזכר כי חוק הכנסת קובע כי היועץ המשפטי לכנסת מייעץ לכנסת ולוועדותיה בענייני חקיקה ופועל להבטחת תקינות הליכי החקיקה. מכאן, כך נטען, נובעת החובה של הייעוץ המשפטי להצביע על קשיים כאשר הם מתעוררים.

פיצול החוק והמשך הדיונים

מוקד נוסף היה פיצול הצעת החוק. האופוזיציה טענה כי לא מדובר בפיצול רגיל אלא ב"הוצאת" חלקים משמעותיים מתוך החוק, באופן שמותיר חקיקה מחוררת ולא קוהרנטית. גינזבורג טען כי בחוק ההסדרים נהוג לפצל חוקים שלמים, ואילו כאן מפוצלים סעיפים ופרקים מתוך חוק אחד באופן שעלול לפגוע במבנהו. מנגד, השר קרעי טען כי על הפיצול התקיימו דיונים במשך שעות רבות לאורך החודשים האחרונים, וכי ההצבעה על הפיצול צפויה להתקדם.

בהמשך הדיון ביקשה הוועדה לעבור לנושאי תוכני הספורט וזכויות יוצרים. נציגת הייעוץ המשפטי ציינה כי לדיון הוזמנה עורכת דין ייעודית שתסייע בנושאי זכויות יוצרים, וכי ייתכן שיש מקום לדון לפחות בחלק זה בזמן שהיא נוכחת. דיסטל קיבלה את ההצעה באופן חלקי והחליטה להתחיל בהגדרת "זכות לביצוע פעולות בתכנים", הקשורה לחוק זכות יוצרים ולחוק זכויות מבצעים ומשדרים.

מה עומד על הפרק

ליבת הדיון אינה רק שאלת לוח הזמנים של הוועדה. מאחורי העימותים הפרוצדורליים עומדת מחלוקת מהותית על מבנה שוק התקשורת: מי ייחשב שחקן בעל כוח שוק; אילו חובות יוטלו עליו; האם ערוצים מסוימים יחויבו להעביר תכנים ללא תמורה; ומה יהיה מעמדם של ערוצים שאינם מגיעים לרף הכנסות גבוה. רף 600 מיליון השקלים, כפי שהוצג בדיון, הפך לסמל של המחלוקת משום שהוא עשוי להבחין בין ערוצים גדולים מאוד לבין ערוצים שצומחים אך עדיין אינם מגיעים לרף זה.

הוויכוח סביב ערוץ 14 ממחיש את הרגישות הפוליטית של החוק. מצד אחד, השר ויו"ר הוועדה טוענים כי מדובר במהלך מקצועי שנועד לפתוח את שוק התקשורת ולהתאים אותו למציאות החדשה. מצד שני, באופוזיציה טוענים כי שינויי הנוסח נעשים באופן שמעניק יתרון לשחקן מסוים ומחליש את יכולת הכנסת לפקח בזמן אמת על החוק שהיא עצמה מחוקקת.