טראמפ מציב לאירן שבוע: אורניום תחילה - כסף אחר כך

הבית הלבן מאותת כי הסכם המסגרת עם אירן קרוב יותר מאי פעם, אך עדיין אינו מוכן לחתימה. לפי תדרוכים (24.5.26) של גורמים אמריקניים שפורסמו ברשת פוקס ניוז, ההבנות בין וושינגטון לטהרן היו נכון להיום "95% מוכנות", אולם הצדדים עדיין מתמקחים על ניסוחים הנוגעים לתוכנית הגרעין של טהרן ולפתיחת מצר הורמוז. לפי אותו תדרוך, הנשיא דונלד טראמפ אינו מתכוון לחתום על ההסכם "היום או מחר", ונוטה לתת לאירן כמה ימים נוספים - חמישה, שישה או שבעה - כדי להגיע להסכמה מלאה.

הקו האמריקני המרכזי, כפי שהוצג בתדרוכים, הוא "בלי אורניום מועשר - אין עסקה". גורם בכיר בממשל טראמפ אמר כי אירן לא תקבל דולר אחד ולא תיהנה מהקלות כלכליות לפני שתתחיל למסור את מלאי האורניום המועשר שברשותה. במילים אחרות, וושינגטון מנסה להפוך את סדר הדברים: לא עוד שחרור כספים תחילה והבטחות גרעיניות אחר כך, אלא פעולה אירנית ממשית תחילה - ורק לאחר מכן הקלות. דיווחים מקבילים של רויטרס ופייננשל טיימס מתארים תמונה דומה של הסכם מתגבש סביב פתיחת מצר הורמוז, הארכת הפסקת אש והסדר מדורג בסוגיית הגרעין, אך מדגישים כי טראמפ אינו ממהר לחתום וכי עדיין נותרו מחלוקות מהותיות.

המסגרת המתגבשת

על-פי הדיווחים, ההסכם המוצע בנוי בשני שלבים. בשלב הראשון אמור מצר הורמוז להיפתח מחדש לתנועת הסחר והאנרגיה, במהלך שנועד להרגיע את שוקי האנרגיה ולספק מרווח נשימה לכלכלה העולמית. במקביל, אירן אמורה להסכים עקרונית לוויתור על האורניום המועשר. בשלב השני, לאחר מסירת החומר הגרעיני או התחלת העברתו בפועל, תוכל טהרן לקבל הקלות כלכליות, לרבות הקלות בעיצומים ואולי גם גישה לחלק מנכסיה החסומים.

בכיר בבית הלבן צוטט באומרו כי "בלי האורניום המועשר אין עסקה", והוסיף כי ארה"ב לא תעשה "עסקה גרועה". לפי התדרוך, אם אירן לא תעמוד בהתחייבויותיה, היא "לא תקבל כלום". אותו גורם גם העריך כי אם וושינגטון תקבל את דרישותיה המרכזיות, מדובר יהיה ב"עסקה היסטורית". עם זאת, הוא הודה כי ההסכם עדיין עלול להתפרק, וכי לעיתים גם תיקוני ניסוח פשוטים דורשים ימים במערכת קבלת ההחלטות האירנית.

הדגש האמריקני על "בלי כסף מראש" נועד להתמודד עם ביקורת פנימית חריפה בארה"ב, בעיקר מצד מתנגדי הסדר עם אירן הטוענים כי כל הקלה כלכלית תחזק את המשטר בטהרן. הפרשן השמרני סקוט ג'נינגס, המקורב לקו הרפובליקני, אמר לאחר שתודרך בידי גורמים בבית הלבן כי אירן לא תקבל כסף "בחינם" ולא תקבל הקלות מראש. לדבריו, כל הקלה תהיה קשורה לצעדים שאירן תבצע בפועל, ובראשם מסירת מלאי הגרעין ופתיחת מצר הורמוז.

טהרן דורשת כסף, וושינגטון מסרבת

מנגד, כלי תקשורת אירניים מציגים את המחלוקת מזווית הפוכה. סוכנות הידיעות תסנים, המזוהה עם גורמים שמרניים באירן, דיווחה כי ההתנגדויות האמריקניות בכמה סעיפים עדיין נמשכות, ובמרכזן סוגיית שחרור הנכסים החסומים של אירן. לפי הדיווח האירני, כל עוד ארה"ב אינה מסכימה לשחרור לפחות חלקי של הכספים, קיימת אפשרות לביטול ההבנות או לדחיית ההכרזה עליהן. דיווח נוסף של אנאדולו, שהתבסס על תסנים, מסר כי אירן דורשת שחרור חלקי של נכסיה החסומים, חלון משא-ומתן של 60 יום בסוגיית הגרעין והסרה של החסימה האמריקנית על נמלים אירניים.

כאן נמצאת נקודת החיכוך המרכזית: וושינגטון רוצה לוודא שהאורניום המועשר יוצא מידי אירן לפני כל תמורה משמעותית; טהרן דורשת לקבל תמורה כלכלית כבר בראשית הדרך, או לפחות התחייבות ברורה לכך. מבחינת טראמפ, זו גם שאלה פוליטית פנימית: כל הסכם שייראה כהזרמת כסף למשטר האירני לפני ויתור גרעיני עלול להיתפס בוושינגטון כוויתור מסוכן. מבחינת אירן, חתימה ללא הקלה כלכלית מיידית עלולה להצטייר ככניעה תחת לחץ.

הורמוז במרכז

מצר הורמוז הוא הסעיף הכלכלי והביטחוני הדחוף ביותר בהסכם. לפי רויטרס, ההצעה שעל הפרק כוללת פתיחה של המצר במסגרת הארכת הפסקת אש ל-60 יום, לצד מהלכים הדרגתיים שיאפשרו חזרה של סחר אנרגיה חופשי יותר. דיווחים אחרים ציינו כי טהרן ממשיכה לטעון לזכויותיה הריבוניות במצר, ואינה מוכנה להציג את פתיחתו ככניעה ללחץ אמריקני.

הנשיא טראמפ עצמו מסר כי אין בכוונתו "למהר לעסקה", וכי החסימה הימית האמריקנית תישאר בתוקף עד חתימה רשמית. לפי רויטרס, טראמפ הבהיר כי עדיין נותרו מחלוקות סביב תוכנית הגרעין, העיצומים ושחרור הכנסות נפט אירניות חסומות.

המסר מטהרן ומביירות

במקביל למשא-ומתן, בכירים בציר האירני ממשיכים לשדר עמידה איתנה. מחסן רזאאי, מבכירי המשטר האירני ויועצו הצבאי של מג'תבא חמינאי, אמר כי אירן תפעל להבטיח את ביטחונה ל-50 השנים הבאות. לדבריו: "מצד אחד ידנו על ההדק למלחמה הרביעית ומצד שני הבכירים מנהלים משא-ומתן". הוא הוסיף כי לאחר המלחמה "ארה"ב לא תחזור להיות ארה"ב הקודמת", וטען כי הרפובליקה האיסלאמית סימנה את שקיעת ארה"ב במזרח התיכון.

גם מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם התייחס הערב להסכם האפשרי. הוא אמר כי אירן תהפוך לכוח בעל מעמד בינלאומי, וטען כי תחת הנהגת מג'תבא חמינאי היא הצליחה "להשפיל את ארה"ב וישראל". קאסם הביע תקווה שההסכם יכלול גם את חיזבאללה ויביא להפסקת הפעולות העוינות נגדו, אך באותה נשימה הבהיר כי הארגון אינו מתכוון להתפרק מנשקו.

האמירה הזו חשובה משום שהיא מדגישה את אחת השאלות שנותרו פתוחות: האם ההסכם המתגבש יעסוק רק באירן, בגרעין ובהורמוז, או שגם שלוחותיה האזוריות של טהרן ינסו להיכנס למסגרת ההבנות. מבחינת ישראל, כל הסדר שאינו כולל מגבלות ממשיות על חיזבאללה ועל מנגנוני הכוח האירניים באזור עלול להיחשב חלקי בלבד.

העמדה הישראלית

ישראל עוקבת אחר המגעים בחשדנות, אף שבירושלים מקפידים להדגיש את התיאום עם וושינגטון. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בשיחתו עם טראמפ כי ישראל תשמור על חופש פעולה נגד איומים בכל הזירות, לרבות לבנון. לפי גורם מדיני, טראמפ שב וגיבה את העיקרון הזה, והבהיר כי לא יחתום על הסכם סופי ללא עמידה בדרישות הנוגעות לפירוק תוכנית הגרעין האירנית ולהוצאת האורניום המועשר משטחה.

החשש הישראלי אינו רק מהנוסח הגרעיני של ההסכם, אלא גם מהאפשרות שאירן תקבל הקלה כלכלית משמעותית שתאפשר לה לשקם את מערכי הטילים, המל"טים והשלוחות האזוריות. מנגד, גורמים בממשל האמריקני טוענים כי יכולתה של אירן להקרין כוח נפגעה בחודשים האחרונים, וכי הבסיס התעשייתי שלה לבניית טילים בליסטיים "נהרס באופן מהותי".

ההסכם עם אירן קרוב, אך לא סגור. הבית הלבן מציג אותו כהסדר קשוח המבוסס על כלל פשוט - אורניום תחילה, כסף אחר כך. בטהרן, לעומת זאת, מנסים להציג את המגעים כהסכם הדדי שאינו משקף כניעה ללחץ אמריקני. בין שתי הגרסאות האלה יוכרע בימים הקרובים אם מדובר בפריצת דרך היסטורית - או בעוד מתווה שנפל על המוקש האירני הישן: דרישה לתמורה לפני ויתור ממשי.