הצעת החוק של פרוש: אגף דתי ייעודי נפרד במתקני הכליאה הצבאיים

ח"כ מאיר פרוש מבקש להעביר את תנאי הדת של עצורים וכלואים בצה"ל מן המישור הפיקודי והפקודות הפנימיות אל חקיקה ראשית. הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון - הבטחת תנאי דת לעצורים וכלואים), התשפ"ו-2026, מבקשת לקבוע כי עצור או כלוא בבית סוהר צבאי או במחנה מעצר צבאי יהיה זכאי לתנאים הולמים לשמירה על אורח חייו הדתי, וכי לא יימנע ממנו לקיים את מצוות דתו או אמונתו.

ההצעה אינה נולדת בחלל ריק. כבר כיום קיימות בצה"ל חובות הנוגעות לקיום דת במתקני כליאה: פקודת המטכ"ל בדבר פטור מגילוח מטעמי דת חלה גם על כלואים; פקודות הכליאה קובעות כי המפקד יקבע סידורים מתאימים שיאפשרו לכל כלוא דתי לקיים את מצוות דתו; כל כלוא רשאי לבקש ראיון אצל רב צבאי או כהן דת; ורב צבאי או כהן דת אמורים להיות נוכחים בבית הסוהר כאשר הנסיבות מחייבות זאת. נוסף על כך, קיימות הוראות הנוגעות לחופשה במקרה של אבל המחייב ישיבת שבעה, וכן איסור להעסיק כלואים בשבתות ובחגים, למעט עבודות חיוניות לשמירה על מצב תברואתי נאות.

החידוש המרכזי בהצעת החוק הוא הניסיון להפוך את ההסדרים הללו לזכות סטטוטורית מפורשת, עם תקנות שיותקנו בידי שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. לפי ההצעה, התקנות ייקבעו בהלימה להסדרים הקיימים לגבי אסירים בשירות בתי הסוהר, בשינויים הנדרשים בשל צורכי הביטחון במתקני הכליאה הצבאיים. בכך מבקש פרוש לצמצם את מרחב שיקול הדעת הפיקודי וליצור מסגרת אחידה וברורה יותר.

מזון, תפילה ותשמישי קדושה

הצעת החוק מפרטת שורה של זכויות מינימום. בראשן אספקת מזון כשר או מזון התואם את דרישות דתו או אמונתו של העצור או הכלוא (ובמילים אחרות - השגחה בהתאם לזרם ממנו מגיע הכלוא); מתן זמן הולם לתפילה בציבור או ביחידות וגישה למקום תפילה מוסדר; ומתן אפשרות להחזיק ולהשתמש בתשמישי קדושה אישיים, ובהם טלית, תפילין, סידור וספרי קודש.

סעיף נוסף בהצעה קובע כי יש להימנע מחיוב עצור או כלוא לבצע פעולות המנוגדות למצוות דתו או אמונתו בימים ובמועדים הקבועים לכך, וכן לאפשר לו לקיים את אותן מצוות. עוד נקבע כי עצור או כלוא יהיה זכאי לשוחח עם איש דת לפי דתו בתוך 24 שעות לכל המאוחר ממועד הבקשה. הסעיף הזה מרחיב למעשה את ההסדר הקיים, שלפיו כלוא רשאי להתקבל לראיון אצל רב צבאי או כהן דת, ומוסיף לו מסגרת זמן מחייבת.

אחד הסעיפים הבולטים בהצעה מחייב הקמת אגף ייעודי לכלואים ועצורים המצהירים על קיום אורח חיים דתי או אמוני. לפי הנוסח המוצע, באגף זה יתאפשר אורח חיים דתי או אמוני מתאים, ועצור או כלוא שיצהיר על כך יהיה זכאי להשתבץ בו, כפוף לשיקולים תפעוליים וביטחוניים. האגפים הללו אמורים לקום בתוך 30 ימים מיום פרסום החוק, ואילו תקנות ראשונות אמורות להיות מובאות לאישור ועדת החוץ והביטחון בתוך 60 ימים.

מנגנון אכיפה חריג

הצעת החוק אינה מסתפקת בקביעת זכויות כלליות, אלא מוסיפה גם מנגנון אכיפה בבית הדין הצבאי. לפי הנוסח המוצע, אם הופרה זכות מזכויות העצור או הכלוא לפי הסעיף החדש, בית הדין הצבאי יוכל להורות על כל סעד שימצא לנכון כדי להבטיח את קיום הזכות, לרבות הפחתת תקופת המעצר או המאסר.

זהו סעיף משמעותי, משום שהוא הופך פגיעה בתנאי דת מסיבה מנהלית או משמעתית לסוגיה שיכולה להשפיע ישירות על משך הכליאה. במילים אחרות: ההצעה אינה רק הצהרתית, אלא מבקשת להצמיד לזכויות הדתיות מחיר משפטי ממשי במקרה של הפרה.

בדברי ההסבר להצעה נטען כי כיום קיים חסר חקיקתי, וכי הסדרת חופש הדת בבסיסי הכליאה של הצבא נותרת לשיקול דעת פיקודי ולפקודות פנימיות. לפי ההצעה, מצב זה מוביל לפגיעה בחופש הדת של כלואים, ובמיוחד על-רקע עדויות ותלונות על פגיעה בזכויות דתיות בסיסיות של עצורים חרדיים בבסיסי הכליאה הצבאיים. עוד נטען כי בניגוד למערכת הכליאה האזרחית, במתקני הכליאה הצבאיים לא קיימים אגפים דתיים המאפשרים קיום אורח חיים דתי או אמוני מתאים.

מדובר למעשה בהצהרת חוק, משום שגם אם תזכה לתמיכת הממשלה - סיכוי קלוש שיקרה - לא תספיק הכנסת לקדמה לפני התפזרותה.

לא ואקום משפטי - אלא העמקת ההסדרה

עם זאת, חשוב לדייק: ההצעה אינה באה להסדיר תחום שאינו מוסדר כלל. כבר כיום יש בפקודות צה"ל הוראות בדבר קיום מצוות דת, ראיון עם רב צבאי או כהן דת, פטור מגילוח מטעמי דת, חופשת אבל במקרים מסוימים והגבלה על העסקת כלואים בשבתות ובחגים. לכן, השאלה המרכזית אינה האם קיימת חובה כלשהי, אלא האם החובה הקיימת מספקת, עד כמה היא נאכפת, והאם נכון להעביר אותה מחוזרי פיקוד ופקודות פנימיות אל חוק מפורש.

במובן זה, הצעת החוק של פרוש מנסה לשנות את נקודת הכובד: לא עוד פתרונות מקומיים בידי מפקד המתקן, אלא מערך זכויות מחייב, שיחול על כל מתקני הכליאה הצבאיים ויהיה כפוף לביקורת הכנסת ולסעד משפטי. מנגד, צה"ל ומשרד הביטחון עשויים לטעון כי מתקני כליאה צבאיים פועלים בתנאים שונים מאלה של שב"ס, וכי הפרדה אגפית או התאמות דתיות רחבות עלולות להיות מורכבות מבחינה ביטחונית, תפעולית וכוח-אדם.

הצעת החוק מציבה על שולחן הכנסת שאלה רחבה יותר מן הסוגיה הדתית בלבד: עד כמה זכויות בסיסיות של עצורים וכלואים בצה"ל צריכות להישאר בתחום הפקודות הפנימיות, ומתי ראוי להפוך אותן לחובה חקוקה וברורה.