אחרי חסימת הפלשתינים: ישראל שברה שיא בהבאת עובדים זרים

• עובדים זרים חוקיים - 189,562
• עובדים זרים לא חוקיים - 38,021
• עובדים בענף הבניין - 63,466
• עובדים בענף החקלאות - 40,234
• בקשות מקלט ב-2025 - 9,335
• מסתננים השוהים בארץ - 17,828
• הרחקות מהארץ - 4,727
• קנסות למעסיקים - 6.1 מיליון שקל

ישראל רשמה בשנת 2025 שיא חדש במספר העובדים הזרים השוהים בתחומה, על-רקע המחסור החריף בכוח אדם מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" והאיסור המתמשך על-כניסת עובדים פלשתינים. לפי הדוח השנתי של רשות האוכלוסין וההגירה, בסוף 2025 שהו בישראל 189,562 עובדים זרים חוקיים - עלייה של כ-21% בתוך שנה וכ-70% בתוך שנתיים בלבד. במקביל שהו בארץ גם 38,021 עובדים זרים לא חוקיים, כך שסך העובדים הזרים בישראל הגיע ליותר מ-227 אלף בני אדם. מדובר בשינוי דרמטי בהרכב שוק העבודה הישראלי בתוך זמן קצר יחסית, כאשר ענפים שלמים נשענים כיום במידה גוברת על כוח אדם זר.

המסמך "נתוני זרים בישראל - מהדורה מסכמת לשנת 2025", שהוכן בידי אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה ברשות האוכלוסין וההגירה, מציג תמונת מצב רחבה של שוק העבודה הזר, מבקשי המקלט, המסתננים, ההרחקות והאכיפה נגד מעסיקים. ברשות האוכלוסין מגדירים את 2025 כשנה נוספת שהתאפיינה באי-ודאות גבוהה ובהשפעות מתמשכות של המלחמה, שהשפיעו באופן ישיר על דפוסי ההעסקה, הכניסה לישראל והאכיפה בתחום הזרים.

הבניין והחקלאות שברו שיאים

הענף שבו נרשם הזינוק החריף ביותר הוא ענף הבניין. מספר העובדים הזרים החוקיים בענף עמד בסוף 2023 על 24,763 בלבד, אך בתוך שנתיים הוא זינק ל-63,466 עובדים - יותר מפי 2.5. גם בענף החקלאות נרשמה קפיצה חריגה: מ-17,241 עובדים בסוף 2023 ל-40,234 עובדים בסוף 2025. ברשות האוכלוסין קושרים את הנתונים ישירות למחסור שנוצר בעקבות הפסקת כניסתם של עובדים פלשתינים מאז פרוץ המלחמה, ולמאמצי הממשלה להכניס במהירות עובדים חלופיים.

לצד הזינוק במספר העובדים החוקיים, עלה בחדות גם מספר העובדים הלא חוקיים. בענף הבניין כמעט הוכפל מספרם בתוך שנה אחת והגיע לכ-10,000 עובדים. בענף הסיעוד הביתי שהו בישראל בסוף 2025 כמעט 18 אלף עובדים לא חוקיים, ובחקלאות יותר מ-8,500. עם זאת, למרות העלייה האבסולוטית במספר השוהים הלא חוקיים, שיעורם היחסי מכלל העובדים הזרים דווקא ירד מעט - מ-19% בסוף 2023 ל-17% בסוף 2025 - בעיקר משום שמספר העובדים החוקיים גדל בקצב מהיר הרבה יותר.

בדוח מודגש כי בעשור שקדם למלחמה נרשמה עלייה הדרגתית יחסית במספר העובדים הזרים, אך השנים 2024-2025 שינו לחלוטין את קצב הגידול. אם בשנת 2016 שהו בישראל כ-84 אלף עובדים זרים חוקיים, הרי שבתוך פחות מעשור המספר יותר מהוכפל. העלייה החדה ביותר הייתה בענפים שבהם התלות בכוח אדם ידני גבוהה במיוחד - בנייה, חקלאות וסיעוד.

המדינות שמובילות את שוק העבודה הזר

בענף הסיעוד הביתי, שהוא אחד הענפים הגדולים ביותר בתחום העובדים הזרים, הובילו אזרחי הודו עם יותר מ-27 אלף עובדים, אחריהם הפיליפינים ואוזבקיסטן. עם זאת, ברשות האוכלוסין מציינים כי בקרב עובדים ממדינות מסוימות שיעור השוהים הלא חוקיים גבוה במיוחד. כך למשל, כמעט 37% מהעובדים מהפיליפינים בתחום הסיעוד הוגדרו בסוף 2025 כלא חוקיים. בקרב עובדים מנפאל השיעור הגיע לכ-67%, ואילו בקרב עובדים מרומניה לכמעט 90%.

עוד עולה כי קיים קשר ישיר בין משך השהות בישראל לבין הסיכוי להפוך לשוהה לא חוקי. בקרב עובדים זרים השוהים בישראל עד חמש שנים, שיעור הלא חוקיים נמוך יחסית ונע בין 7% ל-13%. לעומת זאת, בקרב עובדים השוהים בישראל 16 שנים ויותר, שיעור הלא חוקיים כבר מטפס ל-72%. הנתון הזה ממחיש את הקושי של המדינה לאכוף יציאה של עובדים ותיקים ואת התבססותם ארוכת השנים של חלק מהזרים בישראל.

גיוס פרטי מואץ בעקבות המלחמה

אחד השינויים המרכזיים שעליהם מצביע הדוח הוא המעבר לגיוס מואץ של עובדים זרים במסלולים פרטיים. בעקבות המחסור החריף בעובדים, הממשלה אפשרה הרחבה מהירה של גיוס עובדים גם מחוץ להסכמים הבילטראליים הרגילים. בסוף 2025 כבר הגיעו 14.4% מהעובדים הזרים לישראל במסגרת גיוס פרטי שנפתח בעקבות המלחמה, לעומת פחות מ-10% בלבד שנה קודם לכן.

במקביל, 43.2% מהעובדים הגיעו במסגרת הסכמים בילטראליים בין ישראל למדינות המוצא - מנגנון שנועד לצמצם גביית דמי תיווך אסורים ולפקח טוב יותר על תנאי ההעסקה. בנוסף פועל בענף הבניין מסלול של "חברות ביצוע זרות", שבו העובדים מועסקים ישירות בידי חברות בנייה זרות שקיבלו אישור לפעול בישראל.

הנתונים מלמדים כי הממשלה בחרה לפתוח במהירות את שערי שוק העבודה לעובדים זרים כדי למנוע שיתוק של ענפי המשק, גם במחיר של הרחבת מסלולי גיוס פרטיים שבעבר נעשה בהם שימוש מוגבל יותר.

שיא בבקשות המקלט

לצד הזינוק במספר העובדים הזרים, שנת 2025 התאפיינה גם בעלייה חריגה במספר בקשות המקלט המדיני. במהלך השנה הוגשו בישראל 9,335 בקשות מקלט - עלייה של 53% לעומת 2024 והנתון הגבוה ביותר בארבע השנים האחרונות.

העלייה הבולטת ביותר נרשמה בקרב אזרחי סרי לנקה, עם 2,815 בקשות לעומת 508 בלבד שנה קודם לכן. גם בקרב אזרחי הודו ותאילנד נרשמה קפיצה משמעותית. ברשות האוכלוסין מסבירים כי רבים ממגישי הבקשות היו עובדים זרים בעת הגשתן, וכי בקשות המקלט של אזרחי סרי לנקה והודו היוו יחד 41% מכלל הבקשות החדשות בשנת 2025.

במקביל זינק גם מספר בקשות המקלט של אזרחי אריתריאה - מ-81 בקשות בלבד בשנת 2024 ל-879 בשנת 2025. לפי הדוח, רוב הבקשות הללו הוגשו בידי בני הדור השני של אזרחי אריתריאה שהסתננו לישראל לפני כ-15 עד 20 שנה. חלקם נולדו בישראל, אחרים הגיעו כקטינים עם משפחותיהם, ובמהלך השנים הוריהם קיבלו מעמד חוקי בארץ.

מנגד, נרשמה ירידה במספר בקשות המקלט שהוגשו בידי אזרחי רוסיה, בלארוס וסין - לאחר שבשנים הקודמות נרשמו עליות חדות בעקבות המלחמה באוקראינה והמצב באזור.

פחות מסתננים, יותר הרחקות

בניגוד לעלייה במספר העובדים הזרים, מספר המסתננים השוהים בישראל המשיך לרדת. בסוף 2025 עמד מספרם על 17,828 - ירידה של כ-10% לעומת השנה הקודמת וירידה של כ-68% לעומת השיא שנרשם בשנת 2012. ברשות האוכלוסין מייחסים את הירידה בעיקר לעידוד יציאה מרצון ולמתן מעמד זמני לחלק מאזרחי סודן מטעמים הומניטריים.

במהלך 2025 עזבו מרצון 2,815 מסתננים ממדינות אפריקה, רובם אזרחי אריתריאה. במקביל אותרו בישראל רק עשרה מסתננים שחצו את הגבול מירדן ונשארו בארץ - ירידה חדה לעומת השנים הקודמות. הדוח מציין כי בשנים 2019-2025 אותרו 267 מסתננים שנכנסו דרך גבול ירדן, כאשר חלק ניכר מהם הגיעו מטורקיה ומאתיופיה.

לצד הירידה במספר המסתננים, נרשמה דווקא עלייה בפעילות האכיפה. בשנת 2025 הורחקו מישראל 4,727 זרים לא חוקיים - עלייה של 22% לעומת השנה הקודמת. ברשות האוכלוסין קושרים זאת לחידוש פעילות האכיפה לאחר צמצומה בתקופת המלחמה, וגם להשתתפותם של מאות פעילי "משטי מחאה", שכ-650 מהם קיבלו צווי הרחקה.

האכיפה נגד המעסיקים התרחבה

הדוח מצביע גם על עלייה משמעותית בפעילות האכיפה נגד מעסיקי עובדים זרים. במהלך 2025 נפתחו 515 תיקי חקירה נגד מעסיקים - עלייה של כמעט 40% בתוך שנה. בנוסף הוטלו 574 קנסות מנהליים בסכום כולל של כ-6.1 מיליון שקל, והוגשו 47 כתבי אישום פליליים.

ברשות האוכלוסין מסבירים כי העלייה באכיפה נובעת בין היתר מחזרה לפעילות מלאה לאחר תקופת המלחמה, שבמהלכה חלק ממערכי האכיפה פעלו באופן מצומצם יותר. הנתונים משקפים גם את הקושי של המדינה לפקח על שוק עבודה זר שהתרחב במהירות חסרת תקדים בתוך זמן קצר.