מאגר אשראי לעסקים בתוך שלוש שנים - והבנקים עלולים לאבד כוח

מה החוק משנה בפועל

• מאגר אשראי לעסקים - בנק ישראל יקים מאגר שיאפשר לנותני אשראי לקבל תמונת מידע רחבה יותר על עסקים, כפוף לכללים ולשמירת סודות מסחריים;
• תחרות מול הבנקים - עסקים קטנים ובינוניים יוכלו, לפחות לפי כוונת החוק, לקבל הצעות אשראי מגופים נוספים ולא להיות תלויים רק בבנק הבית;
• לוח זמנים - המאגר אמור לקום בתוך שנתיים וחצי, עם אפשרות הארכה של חצי שנה באישור ועדת הכלכלה;
• עסקים גדולים - המאגר יכלול גם נתונים של עסקים גדולים, בניגוד לדרישת חברות הביטוח להחריגם;
• חיווי אשראי לפרטיים - מידע שלילי בחיווי אשראי יימחק לאחר שנה, אך בדוח האשראי המלא יישמר לשלוש שנים;
• מודרי אשראי - החזרי הלוואות בקרן הייעודית יוחזרו לקרן, והאוצר ימליץ לבחון את הרחבתה.

עסקים קטנים ובינוניים, שנאלצו במשך שנים להסתמך כמעט בלעדית על בנק הבית שלהם, עשויים לקבל בתוך שנים אחדות כלי חדש במאבק על אשראי זול יותר: ועדת הכלכלה אישרה (24.5.26) לקריאה שנייה ושלישית את פרק י"ח שפוצל מחוק התוכנית הכלכלית לשנת 2026, ובו תיקונים נרחבים לחוק נתוני אשראי. התיקון המרכזי הוא הקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים, לצד שינויים במאגר הקיים לאנשים פרטיים.

בוועדה הגדירו את האישור "יום היסטורי", אולם מאחורי הכותרת החגיגית מסתתר מהלך מורכב בהרבה: מצד אחד - פתיחת שוק האשראי העסקי לתחרות רחבה יותר; מצד שני - חששות של נותני אשראי, בעיקר חוץ-בנקאיים, מפני צמצום המידע שיעמוד לרשותם בעת בחינת לווים פרטיים. לפי נוסח הצעת החוק שאושר, החוק יותאם גם ללקוחות שהם תאגידים, תוך הוספת הגנות על סודות מסחריים לצד ההגנות הקיימות על פרטיות יחידים.

המאגר שינסה לשבור את כוח בנק הבית

ההצעה שאושרה נועדה לטפל באחד הכשלים המרכזיים בשוק האשראי לעסקים: לעסק קטן או בינוני יש בדרך כלל בנק אחד שמכיר אותו היטב, מחזיק במידע הפיננסי עליו, ונהנה מיתרון ברור מול מתחרים אפשריים. כאשר גוף חוץ-בנקאי או בנק אחר מבקש להציע לעסק אשראי, הוא אינו מחזיק באותה תמונת מידע - ולכן מתקשה לתמחר את הסיכון ולהתחרות באמת.

נציגת משרד האוצר, טל ישראלי, הציגה בדיונים נתונים הממחישים את הפער: עסקים קטנים ובינוניים תורמים 55% מהתוצר ומעסיקים 59% מהעובדים, אך מקבלים רק 27% מהאשראי העסקי. לדבריה, 83% מהם "שבויים" של בנק הבית בשל מונופול המידע. באוצר מעריכים כי הקמת המאגר תחסוך לעסקים כ-1.5 מיליארד שקל בשנה, בין היתר באמצעות ירידת ריביות ושיפור יכולת המיקוח מול נותני האשראי.

הממונה על מאגר נתוני אשראי בבנק ישראל, אייל חדד, אמר לאחר ההצבעה כי מדובר במהלך משמעותי לתחרות המימונית בישראל. לדבריו, המאגר הקיים לאנשים פרטיים כבר חסך מאות מיליוני שקלים לציבור, וכעת מבקש בנק ישראל להסיר חסם דומה גם בשוק העסקי. חדד אמר: "בנק ישראל משקיע משאבים אדירים כדי שהחוק שאושר יתורגם בהקדם האפשרי לחיסכון של מיליארדי שקלים לעסקים הקטנים והבינוניים".

לא רק עסקים קטנים - גם הגדולים בפנים

אחת המחלוקות בדיונים נגעה לשאלה אם המאגר החדש יחול גם על עסקים גדולים ועל עסקות אשראי בהיקפים גבוהים במיוחד. איגוד חברות הביטוח ביקש להחריג מהמאגר עסקות של עשרות, מאות מיליוני שקלים ואף מיליארדים, בטענה שלווים גדולים אינם זקוקים למאגר כזה, וכי ממילא נותני האשראי מבצעים בעניינם בדיקות עומק.

עו"ד ירון אליאס, היועץ המשפטי של איגוד חברות הביטוח, טען בדיון כי לקוח הנוטל אשראי של חצי מיליארד שקל אינו רוצה להיכלל במאגר מטעמי סודיות, וכי המאגר לא נועד עבור השוק הזה. מנגד, באוצר התנגדו להחרגה. טל ישראלי טענה כי כדי לבנות מודל אשראי יציב ושלם, המאגר חייב לכלול את נתוני כלל העסקים במשק - קטנים וגדולים כאחד.

ביטן קיבל את עמדת האוצר ודחה את דרישת חברות הביטוח. עמדתו הייתה פשוטה: אם עסקים קטנים ולווים חלשים חשופים למאגר, אין הצדקה להעניק דווקא ללווים הגדולים מסלול מוגן יותר. לדבריו: "אם הלווים הקטנים והעסקים הקטנים חשופים במאגר, אז גם הגדולים יכולים".

שלוש שנים להקמה - ודיווח שנתי לכנסת

אחת הביקורות המרכזיות בדיונים נגעה ללוח הזמנים. יו"ר פורום מחוללי תחרות, רועי פולקמן, טען כי התיקון היה תקוע בממשלה במשך שלוש שנים, וכי אין הצדקה להמתין עוד שנתיים או יותר ליישומו. לדבריו, בנק ישראל צריך להתחייב להקמה בתוך חצי שנה עד שמונה חודשים.

בסופו של דבר נקבעה פשרה: המאגר יוקם בתוך שנתיים וחצי, והנגיד יוכל להאריך את התקופה בשישה חודשים נוספים בלבד, בצו ובאישור ועדת הכלכלה. במקביל, הנגיד יחויב לדווח לוועדה אחת לשנה על התקדמות התהליך עד להקמת המאגר. זהו סעיף פיקוח חשוב, משום שהחוק עצמו אינו מבטיח שהשפעתו תורגש במהירות בשוק האשראי.

הקלה לציבור הפרטי: ה"כתם" יתקצר

המהלך הדרמטי השני שאושר נוגע לאנשים פרטיים. כיום מידע שלילי במאגר נתוני האשראי נשמר לשלוש שנים. במהלך הדיונים העלו עו"ד בקי קשת ומנכ"ל נקודת מפנה רן מלמד טענות שלפיהן המאגר עלול לפגוע במיוחד באוכלוסיות מוחלשות ובמי שנקלעו למשבר זמני. ביטן ביקש לבחון במיוחד כמה זמן נדרש לאדם להתאושש מ"כתם" כמו צ'ק שחזר או הוראת קבע שלא כובדה.

בעקבות הדיון אושר תיקון שלפיו מידע שלילי המשמש לחיווי אשראי יימחק לאחר שנה, במקום שלוש שנים. עם זאת, בדוח האשראי המלא המידע ימשיך להישמר במשך שלוש שנים. כלומר, ההקלה מתמקדת בעיקר בחיווי המהיר שנותן תשובה אם ניתן להעמיד אשראי, ולא במחיקת המידע מכלל המערכת.

ביטן הסביר את ההיגיון החברתי מאחורי המהלך: "ברגע שמישהו נדחה על-ידי המערכת הבנקאית הרגילה, הוא הולך לשוק האפור ומשלם ריביות רצחניות של 3% ו-4% בחודש. אני רוצה למנוע את זה ולתת לאנשים אפשרות להשתקם מהר".

חברות האשראי מזהירות: ההקלה עלולה להתהפך על הלווים

כאן נמצאת נקודת החולשה המרכזית של המהלך. איגוד חברות האשראי בלשכת המסחר התנגד לקיצור תקופת המידע השלילי משנה לשלוש שנים לשנה בלבד. במכתב משלים שהוגש לוועדה טען האיגוד כי התכלית השיקומית ראויה, אך האיזון שנבחר אינו נכון. לטענתו, הסתרת מידע שלילי עלולה לגרום לנותני אשראי להקשיח את בדיקות החיתום, להעלות ריביות או להימנע ממתן אשראי במקרים מסוימים.

במכתב נוסף נטען כי קיצור התקופה עלול לפגוע דווקא בנותני אשראי קטנים, משום שיש להם פחות מידע עצמאי על הלקוח מאשר לבנקים, הרואים את פעילות העו"ש שלו. לפי עמדת האיגוד, המהלך עלול לפגוע בתחרות שאותה החוק מבקש לקדם, ולגרום לכך שיותר גופים יבקשו דוח אשראי מלא ויקר יותר במקום להסתפק בחיווי אשראי מהיר.

זו ביקורת שאי אפשר לבטל בקלות. אם המטרה היא שיקום לווים חלשים, ייתכן שהדרך המדויקת יותר היא לחזק מסלולי ליווי, קרנות ייעודיות ומנגנוני תיקון דירוג, ולא להסתפק בקיצור תקופת המידע בחיווי. מצד שני, גם השארת כתם למשך שלוש שנים על אירוע נקודתי עלולה לדחוף אזרחים לשוק אפור - והוועדה בחרה במובהק לתת משקל גבוה יותר לאפשרות השיקום.

קרן למודרי אשראי - הכסף יוחזר פנימה

נושא נוסף שעלה בדיונים הוא הקרן למודרי אשראי, שהוקמה בעקבות התחייבות שנתן בעבר שר האוצר משה כחלון ליו"ר ועדת הכלכלה דאז איתן כבל. מלמד וקשת ביקשו לשפר את פעילות הקרן ואף להכפיל את סכומה, שעמד על 50 מיליון שקל.

טל ישראלי אמרה מטעם האוצר כי התוכנית מציגה תוצאות טובות ויכולת החזר טובה של האוכלוסייה המקבלת ליווי. לדבריה, האוצר בוחן את הרחבת הליווי על בסיס הנתונים שנאספים. ביטן דרש שהחזרי הלוואות יוזרמו חזרה לקרן כדי לאפשר את המשך פעילותה, וכן ביקש להצמיד את כספי הקרן למדד. בדיון האחרון ציינה ישראלי כי הכסף מהחזר ההלוואות יוחזר לקרן, וכי אגף התקציבים ימליץ על הרחבתה בעתיד.

אישור התיקון הוא מהלך חשוב, אבל לא קסם מיידי. אם המאגר יוקם בזמן, יוזן במידע איכותי וייפתח לשימוש יעיל של נותני אשראי חוץ-בנקאיים, הוא עשוי באמת לשפר את כוח המיקוח של עסקים קטנים ובינוניים. אם היישום יתעכב, או אם נותני אשראי יגלגלו את אי-הוודאות לריביות גבוהות יותר, הציבור יקבל עוד חוק עם כותרת גדולה ותוצאה חלקית בלבד.

האבחנה החשובה היא זו: בשוק האשראי, מידע הוא כוח. השאלה שהחוק החדש מבקש להכריע היא מי יחזיק בכוח הזה - הבנקים לבדם, או גם העסקים והמתחרים המבקשים להציע להם אשראי טוב יותר.