עוול תחבורתי במספרים: רפורמת רגב הרחיקה נוסעים מהאוטובוסים

רפורמת "צדק תחבורתי" של שרת התחבורה מירי רגב שווקה כמהלך חברתי שנועד להרחיב הנחות בתחבורה הציבורית, אך מסמך חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוכן לקראת דיון בוועדת הכלכלה (שבינתיים בוטל) מציג תמונה מורכבת בהרבה: מי שנכנס למעגל ההטבות נסע יותר, ומי שנותר מחוץ לו שילם יותר - וצמצם את השימוש בתחבורה הציבורית. לפי הסקירה הכלכלית, מחירי הנסיעה לחלק מהנוסעים עלו עד 33%, ובמקביל נרשמה ירידה חדה בתיקופים בקרב נוסעים שלא קיבלו הנחה.

הרחבת ההנחות לצד התייקרות חדה

רפורמת "צדק תחבורתי" נכנסה לתוקף בשתי פעימות, במרס 2024 ובאפריל 2025. היא הרחיבה את מעגל הזכאים להנחות בתחבורה הציבורית: תושבי אזורים סטטיסטיים בדירוג חברתי-כלכלי 5-1 ובפריפריה זכאים להנחה של 50% ברכישת חופשי-חודשי; חיילים משוחררים זכאים לנסיעה ללא תשלום למשך שנה; צעירים בני 18 עד 26 זכאים להנחה של 33%; נכים וזכאי ביטוח לאומי קיבלו הרחבת הטבות; והמהלך הבולט ביותר - הורדת גיל הזכאות לנסיעה ללא תשלום מ-75 ל-67.

אלא שבמקביל להרחבת ההטבות עלו מחירי הנסיעה בשיעורים ניכרים. מחיר נסיעה בודדת באוטובוסים עלה בשיעור של 3% עד 33%, לפי מרחק הנסיעה. בנסיעות קצרות עד 15 קילומטרים עלה המחיר מ-6 שקלים ל-8 שקלים - התייקרות של 33%. גם מנוי חופשי-חודשי עד 225 קילומטרים התייקר ב-33%, מ-236 שקלים ל-315 שקלים. ברכבת נרשמה התייקרות של 4% עד 21%, בהתאם למרחק הנסיעה.

במסמך הכנסת מודגש כי העלאות המחיר קיזזו חלק מההטבות החדשות. כך למשל, נוסע שבעבר לא היה זכאי להנחה וכעת זכאי להנחה של 50% לפי פרופיל גאוגרפי, נהנה בפועל מהנחה של כ-33% בלבד במנוי חודשי.

הנתון הגדול - מי שלא קיבל הנחה נסע פחות

החלק הדרמטי ביותר במסמך אינו רק גובה ההתייקרות, אלא מה שקרה אחריה. לפי נתוני הכנסת, מספר התיקופים של פרופיל "לא מוגדר" - הפרופיל הקרוב ביותר לנוסעים שאינם נהנים מהנחות הרפורמה - ירד מכ-72 מיליון ברבעון הראשון של 2024 לכ-48 מיליון ברבעון השלישי של 2025. מדובר בירידה מוערכת של כשליש.

צילום: [צילום: לע"מ]

במסמך מוגדר "פרופיל לא מוגדר" כפרופיל שאינו משתייך לאחת מקבוצות הזכאות להנחה ואינו זכאי להנחה, מלבד אפשרות של זכאות לפי אזור גאוגרפי. במילים אחרות, מדובר בקבוצה הקרובה ביותר לנוסעים שמשלמים מחיר מלא או כמעט מלא.

גם ברכבת הקלה בירושלים נרשמה ירידה חדה בתיקופים של פרופיל "לא מוגדר" - מכ-4 מיליון בתחילת 2024 לכ-1.2-1.5 מיליון ברבעון השלישי של 2025, ירידה מוערכת של כ-60%-70%. הנתונים הללו אינם מוצגים בטבלה רשמית אלא נגזרים מן הגרפים שבמסמך, אך הכיוון ברור מאוד: ככל שהרפורמה התקדמה והמחירים עלו, חלק מהנוסעים שאינם נהנים מהנחות פשוט נסעו פחות.

רב-קו זהב זינק והאזרח הרגיל נסוג

בזמן שהלא-זכאים צמצמו שימוש, קבוצות אחרות הגדילו אותו. לפי המסמך, נרשמה עלייה במספר התיקופים של בעלי רב-קו זהב - נוסעים מעל גיל 67 הזכאים לנסיעה ללא תשלום. במקביל נרשמה ירידה במספר התיקופים של "אזרח ותיק", ככל הנראה משום שחלק מהנוסעים עברו לקטגוריית רב-קו זהב בעקבות הורדת גיל הזכאות.

המשמעות רחבה יותר מהטבה לקשישים. הנתונים מצביעים על כך שכאשר המדינה מעניקה הנחה עמוקה או נסיעה ללא תשלום, השימוש בתחבורה הציבורית גדל. מנגד, כאשר המחיר עולה בעשרות אחוזים, חלק מהנוסעים מגיבים בצמצום נסיעות.

צילום: [צילום: דוברות משרד התחבורה]

המספר הכולל מטשטש את הסיפור

ברבעון השלישי של 2025 נרשמו כ-195.6 מיליון תיקופים בשירותי אוטובוסים בקווים קבועים - עלייה קלה של 1.2% לעומת הרבעון השני של 2024. לכאורה, הנתון הכולל אינו מצביע על פגיעה משמעותית בשימוש בתחבורה הציבורית. אלא שכאשר מפרקים את הנתונים לפי קבוצות נוסעים, מתקבלת תמונה אחרת לגמרי: קבוצות שקיבלו הטבות הרחיבו שימוש, בעוד קבוצות שלא קיבלו הנחה צמצמו אותו באופן חד.

ברבעון השני של 2025 נרשמה ירידה כוללת של כ-13% בתיקופים לעומת הרבעון הקודם. במסמך הכנסת נכתב כי ייתכן שמבצע "עם כלביא" ביוני 2025 השפיע על היקף הנסועה. עם זאת, גם לאחר שמביאים בחשבון את הרקע הביטחוני, המגמה הכללית נותרת ברורה: ירידה בתיקופים של נוסעים שלא קיבלו הנחה, לצד עלייה בקרב חלק מהזכאים להטבות.

רפורמה של מנצחים ומפסידים

הבעיה המרכזית ברפורמת "צדק תחבורתי" אינה עצם מתן ההנחות. הרחבת ההטבות לקבוצות מוחלשות, לצעירים, לחיילים משוחררים ולבני 67 ומעלה היא מהלך שניתן להצדיק מבחינה חברתית. הבעיה היא שהמהלך לווה בהתייקרות חדה לקבוצות אחרות, בלי לשמור על התחבורה הציבורית כאפשרות משתלמת לכלל הציבור.

כך נוצרה בפועל מערכת דו-מסלולית: מי שנכנס למעגל הזכאות נהנה מנסיעה משתלמת יותר ולעיתים חינם; מי שנותר מחוץ למעגל הזה שילם יותר - ובחלק מהמקרים פשוט הפסיק להשתמש באוטובוסים באותה תדירות.

מבחינה פוליטית, זו הבעיה הגדולה של מירי רגב. הרפורמה הצליחה לייצר כותרות חברתיות והטבות לקבוצות יעד ברורות, אך נתוני השימוש מצביעים על תוצאה מורכבת בהרבה: התחבורה הציבורית לא התחזקה באופן אחיד, אלא הפכה למערכת שמתגמלת קבוצות מסוימות ומכבידה על אחרות.

מנגנון ההתייקרות עדיין לא הסתיים

לפי המסמך, מחירי התחבורה הציבורית מפוקחים ומתעדכנים אחת לשנה לפי מדדי תשומות באוטובוסים - שכר, דלק, ביטוח והוצאות נוספות. מאז 2023 נוספה גם תוספת קבועה של 4% מעבר להצמדה לתשומות. עידכון המחירים נדחה כמה פעמים, ולפי המסמך הוא אמור להתבצע ב-25 ביוני 2026 לפי חישוב עליית המדדים בתקופה יוני 2025 עד יוני 2026. כלומר, גם לאחר גל ההתייקרויות שכבר התרחש, נוסעים שאינם זכאים להנחה עלולים להתמודד עם עליות נוספות.

הנתונים חלקיים

נתוני האמת עגומים בהרבה. ל-News1 נודע כי משרד התחבורה מסרב למסור למרכז המחקר והמידע של הכנסת את הנתונים המלאים, כנראה מחשש לחשיפת גודל הכישלון. בהיעדר מסד נתונים לא יכול הממ"מ לבצע ניתוח מלא של הנתונים, שמסתמנים כלא מחמיאים בלשון המעטה לשרה רגב.

רפורמת "צדק תחבורתי" הצליחה להרחיב הנחות ולחזק קבוצות זכאיות, אך נתוני הכנסת מצביעים גם על מחיר ברור: נוסעים שנותרו מחוץ למעגל ההטבות שילמו יותר - וצמצמו את השימוש בתחבורה הציבורית. כאשר הפרופיל הקרוב ביותר לנוסעים ללא הנחה יורד בכשליש בתיקופי האוטובוסים, קשה להציג את הרפורמה כהצלחה תחבורתית כוללת.