אחרי תאונה קשה: משרד התחבורה מהדק פיקוח על רכב תפעולי

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מבקש להדק מחדש את הפיקוח על יבוא ושיווק כלי רכב תפעוליים, לאחר שמצא כי כלים שיועדו במקור לשימוש מוגבל באזורים תפעוליים נמכרים בפועל כמעט לכל דורש - לעיתים גם למי שאין בידיו רישיון נהיגה או שטח מתאים להפעלתם.

לפי דוח הערכת השפעות האסדרה של המשרד, כבר בשנת 2019 התקבלו תלונות מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומגורמים נוספים על עלייה משמעותית בשימוש בכלי רכב תפעוליים, במיוחד בקרב צעירים ומבוגרים ללא רישיון נהיגה. במשרד מזהירים כי מדובר בכלים בעלי רמת מיגון נמוכה יחסית, הנעים לאט יותר מכלי רכב רגילים, ולכן עלולים ליצור סכנה בטיחותית כאשר הם משתלבים בכביש רגיל.

מהו בכלל רכב תפעולי

רכב תפעולי הוא כלי רכב קטן ופשוט יחסית, שמיועד במקור לשימוש פנימי באזורים סגורים או מוגדרים. הציבור מכיר אותם בעיקר כ"עגלה חשמלית", "באגי שירות" או כלי דמוי רכב גולף. הם נפוצים בקיבוצים, מושבים, בתי מלון, מפעלים, נמלי תעופה, בתי חולים, מתחמי תיירות ואתרי תעשיה.

חשוב להבדיל: קלנועית רגילה אינה בהכרח רכב תפעולי. קלנועית מיועדת בדרך כלל להסעת אדם עם מגבלת ניידות, במהירויות נמוכות מאוד ובכללים אחרים. רכב תפעולי, לעומת זאת, הוא כלי גדול וחזק יותר, שלעיתים כולל ארגז מטען, מספר מושבים או יכולת נשיאת ציוד. חלקם נראים ממש כמו "גולף קאר" מוגדל.

הבעיה, לפי משרד התחבורה, היא שכלים כאלה החלו בשנים האחרונות לגלוש מהשימוש התפעולי המוגבל שלהם אל הכביש הציבורי - אף שאינם מיועדים לכך.

המדינה מודה: הכלים נמכרו בלי בקרה מספקת

מהדיונים שקיים אגף הרכב ושירותי תחזוקה במשרד התחבורה, יחד עם נציגי הרלב"ד ומשטרת ישראל, עלה כי כלי רכב המיובאים לארץ כרכבים תפעוליים נמכרים ללא בקרה מספקת על זהות הרוכש, גילו, החזקתו ברישיון נהיגה וקיומו של אזור תפעולי מתאים.

במשרד התחבורה מציינים כי רכב תפעולי אמור לפעול רק ב"אזור רכב תפעולי" כהגדרתו בתקנות - למשל מתחם סגור, קיבוץ, מפעל או אזור עבודה מוגדר. למרות זאת, בפועל נמצאו מקרים שבהם כלים כאלה נעו בכבישים רגילים, בשכונות מגורים ובאזורים ציבוריים פתוחים.

בעקבות זאת החליט המשרד לעדכן מחדש את נוהל יבוא הרכב התפעולי, שנועד להסדיר את היבוא, המכירה והשימוש בכלים הללו.

התאונה ששינתה את התמונה

ברקע המהלך עומדת גם תאונה קשה במיוחד. בפסק דין שניתן בינואר 2025 בתביעה נזיקית נגד משרד התחבורה, נדון מקרה שבו נערה בת 15 נפצעה באורח קשה לאחר ששערותיה נתפסו במכלול הנעה של כלי קרטינג שיובא כרכב תפעולי.

בית המשפט קבע כי משרד התחבורה, מתוקף אחריותו לתקינה וליבוא של רכבים כאלה, מחויב להפעיל מנגנוני פיקוח ואכיפה על עמידת הרכבים בדרישות החוק, לרבות מינוי מפקח על רכב תפעולי באזורים שבהם הם מופעלים.

פסק הדין הפך למעשה לנקודת מפנה מבחינת המשרד, שהחליט להחזיר חלק מדרישות הפיקוח שבוטלו בעבר.

מה ישתנה עכשיו

העידכון המוצע לנוהל מחזיר דרישה שהוסרה לפני כמה שנים: תצהירים רשמיים מאומתים בידי עורך דין מצד מוכר הרכב, רוכש הרכב והמפקח על האזור התפעולי.

לפי הטיוטה, היבואן או המשווק יידרש לקבל מהרוכש הצהרה שלפיה הרכב יופעל רק באזור תפעולי מאושר. בנוסף, יידרש אישור ממפקח האזור המאשר כי אכן קיים שטח מתאים להפעלת הכלי.

עוד נקבע כי על היבואנים לשמור את התצהירים במשך שבע שנים לפחות לצורכי בדיקה ואכיפה. במשרד התחבורה מדגישים כי שימוש ברכב תפעולי מחוץ לאזור המאושר מנוגד לתקנות התעבורה.

חזרה לאחור - אחרי הקלות שניתנו

המהלך הנוכחי למעשה מחזיר חלק מההחמרות שבוטלו בעבר. בשנת 2020 בוטלה הדרישה לאימות עורך דין בהצהרות מוכר ורוכש רכב תפעולי. פחות משנה לאחר מכן הוסרה גם חובת ההצהרה של מפקח רכב תפעולי, כדי להקל על המשך היבוא והשיווק.

אלא שכעת משרד התחבורה עצמו מודה כי בפועל נוצר מצב שבו כלי רכב תפעוליים נמכרו לעיתים ללא בדיקה מספקת של תנאי השימוש בהם.

לפי דוח הערכת השפעות האסדרה, המשרד סבור כי ההחמרה החדשה תוסיף אומנם ביורוקרטיה ועלויות מסוימות, אך תשפר משמעותית את הבטיחות ותקטין את השימוש הלא חוקי בכלים הללו.

המבחן האמיתי יהיה באכיפה

בדוח נקבע גם יעד מדיד: ירידה של 50% במספר התאונות שבהן מעורבים רכבים תפעוליים בתוך ארבע שנים.

עם זאת, השאלה הגדולה תהיה עד כמה המהלך ייאכף בפועל. תצהירי עורך דין יכולים ליצור אחריות והרתעה, אך ללא פיקוח בשטח ובדיקות ממשיות, קיים חשש שהכללים החדשים יהפכו לעוד שכבת ניירת בלבד.

במשרד התחבורה מקווים שהשילוב בין החמרת הנהלים, האחריות המשפטית החדשה והלקחים מהתאונות האחרונות - יחזיר את הרכב התפעולי למה שיועד להיות מלכתחילה: כלי עבודה מוגבל לאזור סגור, ולא תחליף זול לרכב פרטי.