ההשכלה כבר לא מספיקה: הפערים בשוק העבודה נשארים עמוקים

עשור אחרי שהחל פרסום "מדד הגיוון התעסוקתי", התמונה שעולה מהמהדורה השמינית עגומה למדי: קבוצות מוחלשות בישראל אומנם משתלבות יותר בשוק העבודה, אך ברוב המקרים הן עדיין מרוויחות פחות, מקודמות פחות ומרוכזות בענפים בעלי שכר נמוך.

המדד, שפורסם בידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואוניברסיטת תל אביב, בחן את מצבם של נשים, ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה ובני 45 ומעלה ב-24 ענפי תעסוקה מרכזיים במגזר הציבורי והפרטי.

אחת המסקנות הבולטות היא שהשכלה אקדמית אינה שוברת את תקרת הזכוכית. לפי הדוח, גם עובדים אקדמאים מקבוצות הגיוון ממשיכים לסבול מייצוג חסר ומפערי שכר משמעותיים. נשים ערביות אקדמאיות ונשים יוצאות אתיופיה אקדמאיות בולטות במיוחד בריכוז גבוה במשרות זוטרות ובשכר נמוך.

הענפים היוקרתיים נשארים סגורים

המדד מצביע על דפוס קבוע: ענפי השכר הגבוה - טכנולוגיה, פיננסים ופרסום - הם גם הענפים שבהם שיעור העובדים מקבוצות הגיוון הוא הנמוך ביותר. מנגד, קבוצות אלו מרוכזות דווקא בענפי תחזוקה, קמעונאות ושירותים, שבהם רמות השכר נמוכות משמעותית.

גם בקרב נשים בכלל, הפערים ניכרים כמעט בכל תחום. במגזר הציבורי נשים אומנם נהנות מייצוג יתר, אך שכרן עדיין עומד ברוב הענפים על 65% עד 80% בלבד משכר הגברים. רק בענף החינוך נרשמה קרבה יחסית לשוויון בשכר.

בענפי ההיי-טק המצב חריף במיוחד. נשים בתכנות מחשבים, ייצור מחשבים ומחקר ופיתוח מרוויחות רק כ-60% עד 70% משכר הגברים, גם כאשר מדובר בעובדות אקדמאיות.

המילואימניקים הפכו לקבוצת סיכון תעסוקתית

פרק מיוחד בדוח מוקדש השנה למשרתי המילואים בעקבות מלחמת התקומה. לפי הנתונים, 62% מהפניות שהוגשו לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בשנת 2024 עסקו בפגיעות הקשורות לשירות מילואים.

הפגיעות כללו הורדות שכר, עיכוב בקידום, שלילת תנאים סוציאליים ולעיתים אף התעמרות או מניעת גישה למקום העבודה. חלק מהמעסיקים נימקו זאת בהיעדרויות או ב"שינויים ארגוניים".

לפי עורכי המדד, הממצאים מלמדים כי שוק העבודה הישראלי כמעט שלא השתנה בעשור האחרון. הקבוצות המוחלשות נשארות מוחלשות גם כאשר הן משתלבות בתעסוקה, והיכולת להגיע למשרות בכירות או לשכר גבוה נותרת מוגבלת מאוד.