הנהגים זועמים: "מי שנשאר בבית הרוויח יותר ממי שעבד תחת טילים"

• משך המבצע הקודם "עם כלביא" - כ-12 ימים
• משך מבצע "שאגת הארי" - כ-40 ימים
• פעילות התחבורה הציבורית בזמן הלחימה - לעיתים 30%-60% בלבד
• מקדמות שהמדינה טוענת שהעבירה למפעילים - כ-80%
• עובדים שמיוצגים בידי "כוח לעובדים" - כ-5,000 נהגים ועובדים בענף

ועדת הכלכלה קיימה לאחרונה דיון מעקב בנושא הפגיעה בשכר נהגי התחבורה הציבורית במהלך מבצע "שאגת הארי", כאשר במרכז הדיון ניצבת טענת הנהגים והארגונים היציגים כי עובדים שהמשיכו להגיע לעבודה תחת ירי ואזעקות נפגעו כלכלית יותר ממי שנותרו בבית וקיבלו דמי אבטלה או חל"ת.

הדיון נערך ביוזמת ח"כ נעמה לזימי, לבקשת איגוד ועדי התחבורה ב"כוח לעובדים", לאחר פניות של ארגוני העובדים וההסתדרות הלאומית. לטענתם, למרות חלוף שבועות מאז סיום הלחימה, אלפי נהגים ומבקרים עדיין לא קיבלו פיצוי מלא על הפגיעה בשכרם. במכתב שנשלח לוועדה נטען כי במהלך המבצע צומצמה פעילות התחבורה הציבורית לעיתים ל-30%-60% בלבד מהפעילות הרגילה, ונהגים רבים הועסקו בהיקפים חלקיים בלבד או נותרו בבית בניגוד לרצונם. עוד נטען כי עובדים רבים נאלצו לפדות ימי חופשה, וחלקם אף נכנסו למינוס ימי חופשה.

הוויכוח על מתווה הפיצוי

נציג ההסתדרות הלאומית, ששי שדה, טען בדיון כי המתווה שעליו הוסכם מול משרד האוצר ומשרד התחבורה דומה לזה שהופעל במבצע "עם כלביא", אך בפועל הכסף עדיין לא הגיע לנהגים.

לדבריו: "כרגע אנחנו לא יודעים איפה זה עומד. הכסף לא עובר לנהגים. מה שעשו בשכר מארס זה לשלם דרך ימי חופשה או הלוואות שכרגע עוד לא פדו".

נציגי משרד האוצר טענו מנגד כי הוצע "מתווה זהה" לזה שהופעל במבצע הקודם, ואף הדגישו כי מדובר ב"מתווה ראוי והוגן". לדבריהם, המדינה כבר העבירה מקדמות לחברות המפעילות ב-1 באפריל, ואף נמנעה מקיזוז קנסות כדי להקל על תזרים המזומנים שלהן ולאפשר תשלום שכר לעובדים.

אלא שנציגי החברות טענו כי קיים הבדל מהותי בין מבצע שנמשך 12 ימים לבין מערכה שנמשכה כ-40 ימים, ולכן העלויות שנגרמו להן גבוהות משמעותית. אגר יעקב, מנכ"לית פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות, אמרה כי החברות עדיין לא קיבלו את מלוא הפיצוי מהמדינה. לדבריה, "הפערים אינם גדולים", אך עד להשלמת ההסכמות מול האוצר לא ניתן להשלים את תשלומי השכר במלואם.

מנגד, משרד התחבורה טען כי כבר שולמו מקדמות בהיקף של כ-80% מהסכום, ואף הוקדמו תשלומים כדי להקל על תזרים המזומנים של המפעילים. ב"כוח לעובדים" טענו כי שני הצדדים מגלגלים אחריות זה על זה, בעוד שעובדי התחבורה הציבורית שהתייצבו לעבודתם הם שנפגעים בפועל. בארגון הודיעו כי הכריזו על סכסוך עבודה והבהירו שלא יאפשרו מעבר של משכורת נוספת ללא הפיצוי.

"נהגים סיכנו חיים - ונפגעו כלכלית"

החלק המרכזי בדיון עסק בטענה שלפיה נהגים שעבדו בפועל נפגעו יותר כלכלית ממי שלא הגיעו לעבודה. איתי אמיר ממשרד התחבורה הסביר כי המתווה נועד לאפשר תשלום שכר מלא גם לנהגים שלא עבדו, אך בוועדה נטען כי בפועל נהגים רבים שעבדו חלקית - לעיתים ארבע או חמש שעות בלבד - קיבלו שכר נמוך משמעותית משכרם הרגיל, המבוסס במידה רבה על שעות נוספות.

איתי כהן, ראש ענף התחבורה ב"כוח לעובדים", אמר: "לא נקבל מצב שבו דווקא עובדי תחבורה ציבורית שהגיעו לעבודה תחת אש, וחלקם אף נפגעו, עדיין לא קיבלו פיצוי על השכר. הם אף עלולים לקבל שכר נמוך יותר לעומת נהגים שישבו בבית".

כהן הוסיף: "מי שישב בבית יצא לו יותר משתלם ממי שבא לעבודה. אנחנו ראינו נהגים שנפצעו במלחמה הזאת וסיכנו את החיים שלהם. לכן הבהרנו שהפיצוי חייב להיכנס עד שכר חודש מאי ולכלול בתוכו תוספת סיכון. אם נראה שזה לא המצב, ניאלץ לשבות".

נציג ועד נהגי סופרבוס הוסיף כי יש נהגים שהגיעו לעבוד משמרות חלקיות בלבד, אך נפגעו בשכרם למרות הסיכון שלקחו על עצמם. לדבריו, "זה לא מספיק שהוא יוצא מהבית - הוא גם מסכן את החיים שלו".

גם נציג ההסתדרות הכללית, אורי מתוקי, סיפר בדיון כי ביקר נהג שנפצע מפגיעת טיל בקריית שמונה. לדבריו, הנהגים ממשיכים לעבוד גם במקומות שבהם זמן ההגעה למרחב מוגן עומד על שניות בודדות.

במכתב ארגון "כוח לעובדים" לוועדה נטען עוד כי נהגים יצאו לעבוד "תוך סיכון אישי ממשי", וכי יש לכלול במתווה גם "תוספת סיכון" לעובדים שהמשיכו להפעיל את התחבורה הציבורית תחת אש.

ביטן: "הנהגים אינם בני ערובה"

יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, מתח ביקורת על העיכוב המתמשך בגיבוש ההסכם ועל העובדה שהנהגים טרם קיבלו את הפיצוי המלא.

בשלב מסוים אמר ביטן לנציגי החברות: "הנהגים הם לא בני ערובה של החברות מול התחבורה והאוצר". בהמשך הוסיף: "אין היגיון שמי שלא עשה כלום קיבל יותר ממי שעבד".

ביטן הורה למשרדי האוצר והתחבורה להתייחס במשא-ומתן עם המפעילים לטענה המרכזית שעלתה בדיון - נהג שלא עבד בימי המלחמה עשוי היה להרוויח יותר מנהג שהתייצב לעבודה ועבד משמרות חלקיות. בנוסף דרש מהמפעילים להעביר לפחות את הכספים שאינם שנויים במחלוקת, והזהיר כי אם לא יושג הסכם בקרוב - יש לשקול עצירת מקדמות לחברות.

לקראת סיום הדיון קרא ביטן לכל הצדדים לסיים את המשא-ומתן בתוך ימים ספורים ואמר: "תגיעו להסכם ותגמרו את הסיפור הזה".

דרישה למנגנון קבוע למלחמות עתידיות

במהלך הדיון העלו נציגי העובדים דרישה נוספת: לקבוע מנגנון קבוע שיסדיר את שכר נהגי התחבורה הציבורית בכל מצב חירום עתידי, כדי למנוע מצב שבו בכל מלחמה נדרשים העובדים להיאבק מחדש על זכויותיהם.

ביטן השיב כי מאחר שמדובר כיום בהסכמות חוזיות ולא בהסדר חקיקתי, הדבר תלוי בהסכמות בין המדינה, המפעילים וארגוני העובדים, אך ציין כי מבחינתו "אין בעיה שזה יהיה קבוע".

גם במכתבים שהועברו לוועדה קודם לדיון התריעו הארגונים מפני הפגיעה המתמשכת בעובדים ודרשו מתווה רשמי ומחייב שיבטיח תשלום רטרואקטיבי מלא לעובדים שנפגעו.