הערוצים נגד חוק התקשורת: "מחייבים אותנו למסור חינם תוכן"

ועדת התקשורת של הכנסת המשיכה השבוע (20.5.26) לדון בהצעת חוק התקשורת, והפעם התמקדה באחד הסעיפים הרגישים ביותר מבחינת שוק השידורים: החובה של ספק בעל חשיבות מסחרית להעביר את תכני הערוץ ללא תמורה למפעילי השידור הדיגיטליים. מאחורי הניסוח המשפטי מסתתרת מחלוקת כלכלית כבדה: האם ערוצים בעלי כוח שוק נדרשים לאפשר לציבור גישה רחבה לתכניהם דרך כל מפעיל משמעותי, או שמדובר בפגיעה בקניינם וביכולתם להתפרנס מהתוכן שהם מפיקים ומשדרים.

על-פי התיקון שנדון בוועדה, המועצה החדשה תקבע בכללים, לאחר התייעצות עם הממונה על התחרות, את סכום ההכנסה השנתית שמעליו ייחשב ערוץ או ספק תכנים "בעל חשיבות מסחרית". הגדרה זו תקנה לו זכויות וחובות מיוחדות בתחום ביצוע פעולות בתכנים. הכללים יעמדו בתוקף לחמש שנים, ולאחר מכן ייבחנו מחדש. מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, הסביר כי התיקונים נועדו בין היתר לתת מענה לדרישות רשות האסדרה, ובהן עיגון של חובת בחינה מחדש של הכללים והסכומים בתוך חמש שנים.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

מה כוללת חובת ההעברה

לפי ההצעה, ספק שיוגדר בעל חשיבות מסחרית יחויב לספק את תכני הערוץ ללא תמורה במתכונת של זמן אמת - כלומר שידור חי - וגם בסמוך לשידור לצורך השלמת צפייה. עוד נקבע כי אספקת התכנים למפעילים הדיגיטליים תתבצע לכל הפחות במהלך 90 הדקות שלאחר תחילת השידור, באופן מלא, באיכות המקובלת, וללא קטיעה או עריכה.

הסעיף עורר התנגדות חריפה מצד גופי השידור. עו"ד נגה רובנשטיין, המייצגת את שידורי קשת ורשת, אמרה כי "ההסדר המוצע הינו חוק חדש שיחייב את הערוצים להעביר תכנים חינם לפלטפורמות הדיגיטליות". לדבריה, אין מדובר בתיקון טכני אלא בשינוי מהותי: "לא רק שאני צריכה להעביר להם את התוכן שלי חינם, בהפקעה ובלי שאני רוצה, אלא שהם גם לא ישלמו לי על הנכס המרכזי שלי שהוא התוכן". עו"ד דבורה קמחי, היועצת המשפטית של ערוץ 13, הוסיפה כי ערוצי 12, 13 ו-14 הם בעלי ערך כלכלי גבוה מאוד עבור מפעילי השידור.

מנגד, נציגי המפעילים תמכו בהסדר וטענו כי אין מדובר במהפכה אלא בהתאמה של חובה קיימת לעולם הצפייה הנוכחי. עופר ויסוקר, סמנכ"ל האסדרה בחברת yes, אמר כי "חובת ההעברה כבר קיימת כיום ועושים לה התאמה טכנולוגית, מכיוון שכך צופים היום בטלוויזיה". בהתייחס לטענות על פגיעה בקניין, הוא טען כי החוק כולל גם פגיעות מסוימות בזכויות המפעילים, למשל כאשר נלקחים מהם אפיקים לטובת ערוצי השידור הפתוחים.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

הדיון גלש לשאלה רחבה יותר: מי שולט בשוק

הסעיף על חובת ההעברה אינו עומד לבדו. הוא משתלב בפרק רחב יותר שמבקש להגדיר מי נחשב שחקן בעל כוח משמעותי בשוק התקשורת, ומהן החובות שיוטלו עליו בשל כך. במשרד התקשורת הסבירו כי התכלית היא כלכלית ותחרותית: מי שמחזיק כוח שוק יישא גם בהגבלות. עו"ד זיו גלעדי ממשרד התקשורת הבהיר כי הרעיון העומד מאחורי ההסדר הוא שככל שלגוף יש כוח משמעותי יותר בשוק, ניתן להטיל עליו חובות שנועדו למנוע חסימה של תכנים או פגיעה בתחרות.

אלא שבדיון עלתה מחלוקת עמוקה יותר: האם החובה להעביר תוכן ללא תמורה באמת מגבירה תחרות, או שמא היא מטילה על הערוצים חובה למסור נכס כלכלי מרכזי לגופים מסחריים אחרים. הערוצים רואים בתוכן את לב הפעילות העסקית שלהם; המפעילים רואים בו רכיב חיוני בשירות שהם מספקים לצופים. לכן, גם אם הניסוח המשפטי עוסק ב"זכות לביצוע פעולות בתכנים", בפועל מדובר בוויכוח על חלוקת הערך בשוק השידורים.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

הביקורת על קצב החקיקה

מעבר למחלוקת המסחרית, הדיון לווה בביקורת מצד חברי האופוזיציה ונציגי הייעוץ המשפטי על אופן קידום החוק. ח"כ איתן גינזבורג טען כי הוועדה מקדמת חוק כבד משקל בקצב מהיר מדי, בלי שניתנת לחברי הכנסת תמונה מלאה של מבנה החוק לאחר הפיצולים והשינויים. לדבריו, במקום לראות חוק שלם וקוהרנטי העוסק בשוק התקשורת לשנים קדימה, הוועדה קופצת מסעיף לסעיף ומתקדמת תוך כדי שינויים מהותיים.

ח"כ שלי טל מירון מתחה ביקורת חריפה על עצם הפיצול ועל ההשלכות האפשריות של החוק על העיתונות המשודרת. היא טענה כי ביטול חובות מסוימות, לרבות ההפרדה המבנית בין חברות חדשות לערוצים, עלול לפגוע באתיקה המקצועית ולחזק בעלי הון. מנגד, יו"ר הוועדה, ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, דחתה את הטענה שהוועדה "רצה" עם החוק. לדבריה, כל סעיף נדון במשך שעות ארוכות, וכל מילה נבחנה לעומק. היא אמרה כי בשלב תיקוני הנוסח לא ניתן לפתוח מחדש דיונים מהותיים בכל סעיף, וכי הוועדה מצויה בישורת האחרונה של החקיקה.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

דיסטל: "הצדק נמצא בשני הצדדים"

בסיום הדיון בסעיף הרגיש, דיסטל הודתה כי מדובר במחלוקת מורכבת ולא ניסתה להציג פתרון חד-צדדי. היא אמרה כי "הצדק נמצא בשני הצדדים" וכי בכוונתה לפעול להתכנסות לפתרון. בשל כך ביקשה ממנכ"ל משרד התקשורת להיפגש עם נציגי המפעילים ונציגי הערוצים, בניסיון להגיע להסכמות לפני המשך ההתקדמות בחקיקה.

המשמעות המעשית היא שהסעיף עדיין אינו סגור פוליטית ומקצועית, אף שמשרד התקשורת מבקש לקדם את החוק לקריאה שנייה ושלישית. אם לא תושג פשרה, הוועדה תידרש להכריע בין שתי תפיסות מנוגדות: האחת רואה בתכני הערוצים הגדולים משאב שיש להנגיש לכלל הצופים דרך מגוון מפעילים; האחרת רואה בחובה למסור אותם ללא תמורה התערבות חריגה בשוק ופגיעה ישירה בזכות הקניין של גופי השידור.