הנציב אשר קולה קבע: שופטי העליון חיללו שבת ללא הצדקה

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, קיבל במלואן חמש תלונות נגד הרכב שופטי בית המשפט העליון (במסגרת תיק בג"ץ 78622-03-26). החלטת הנציב חושפת כשלים חמורים בדרך ניהול המשפט ומותחת ביקורת חריפה על החלטת ההרכב לקיים פעילות שיפוטית דחופה ורחבת היקף בעיצומו של יום המנוחה הרשמי של מדינת ישראל.

העתירה המקורית, שעסקה במדיניות אישור הפגנות בזמן מלחמה ובסמיכות למרחבים מוגנים, הובאה בפני הנשיא יצחק עמית, השופט חאלד כבוב והשופט יחיאל מאיר כשר. השופטים הורו לצדדים בהליך להעביר עידכונים ותגובות דחופות במהלך יום השבת, ואף נתנו שלוש החלטות מהותיות (שבת, 04.04.26) אשר עוררו סערה ציבורית נרחבת.

טענות המתלוננים נגד חילול השבת

התלונות הוגשו על-ידי ח"כ ינון אזולאי, הרב אליעזר שמחה וייס, ארגון לביא, פורום השבת הציבורית ועמותת חותם. המתלוננים הלינו על כך שהתנהלות השופטים פגעה קשות בחוק שעות עבודה ומנוחה וביצעה חילול שבת גמור שפגע בדמותה היהודית של המדינה. ח"כ אזולאי טען בתלונתו כי לא הייתה כל דחיפות העולה כדי פיקוח נפש, שכן אי-קבלת ההחלטה בשבת הייתה מובילה לכל היותר לדחיית מועד ההפגנה המתוכננת, ולא לסיכון חיי אדם.

נציגי ארגון לביא הוסיפו כי הגדרת פיקוח נפש מוכרת כמצב חירומי מובהק שבו נדרש מעשה מיידי להצלת חיים. לטענתם, בית המשפט פעל בניגוד מוחלט להערכות המקצועיות של פיקוד העורף והמשטרה. משמעות אי-קבלת ההחלטה בשבת הייתה דחיית ההפגנה עד לקבלת החלטה בעתירה, ולא סיכון חיי אדם. דחיית ההפגנה בכמה ימים הייתה מאזנת כראוי בין חופש ההפגנה לבין האינטרסים הכבדים של שמירת השבת במדינה יהודית, שמירה על אמון הציבור, והבטחת הביטחון ושלום הציבור.

עמדת השופטים וההסברים שנדחו

בתגובתם הרשמית של שופטי ההרכב לנציב, שניתנה (יום א', 03.05.26), ביקשו השופטים לדחות את התלונות על הסף וטענו כי מדובר בליבת שיקול הדעת השיפוטי. השופטים פירטו את השתלשלות העניינים והסבירו כי המדינה לא גיבשה עמדה לפני הדיון שנערך ביום שישי, וכי גורמי פיקוד העורף עמדו על כך שתשובתם תימסר רק בשבת לאחר שאתרי ההפגנות ייבדקו על ידם. ההרכב הדגיש כי שתי ההחלטות הראשונות שניתנו במהלך השבת התקבלו לאחר התייעצות טלפונית בין השופטים, מבלי להביא עובדים לבית המשפט, וכי לגישתם מדובר בסוגיה ביטחונית הקשורה לביטחון המפגינים והשוטרים.

השופטים הוסיפו בתגובתם המשלימה כי הצדדים עצמם הסכימו לקיום דיון דחוף בעיצומה של השבת, וכי הנסיבות המיוחדות של ניהול הפגנות תחת איום טילים מאירן ומלבנון חייבו מתן סעדים מיידיים. השופטים ציינו כי ספק פיקוח נפש להקל, וכי ההחלטה שנקבה במספר משתתפים מינימלי בכיכר הבימה נועדה להכווין את התנהגות כוחות המשטרה והמפגינים בשטח שהחלו להתקהל ממילא. לשיטתם, תקנה 2(א) לתקנות סעד מיידי מעניקה למותב שיקול דעת רחב להכריע האם קיים חשש לנזק רציני שאינו ניתן לתיקון.

קביעות הנציב והפגמים המערכתיים

הנציב אשר קולה דחה את עמדת השופטים באופן נחרץ וקבע (יום ד', 20.05.26) כי נפל פגם חמור בניהול ההליך ובקיום הפעילות השיפוטית האינטנסיבית ביום המנוחה. הנציב הדגיש כי הפרשנות עליה נסמכו השופטים בדיעבד מעוררת קושי רב, שכן הפסיקה מתירה חילול שבת רק במקרים קיצוניים של סכנת חיים מיידית או מניעת נזק בלתי הפיך, כגון קצירת זרע או הריסת בתים מבצעית. במקרה דנן, קבע הנציב, ההחלטה לאפשר התקהלות רחבה יותר מזו שאושרה על-ידי גורמי הביטחון המקצועיים, ובניגוד לעמדתם המפורשת, אינה מתיישבת עם התכלית של הצלת חיים.

בנוסף, מתח הנציב ביקורת על השימוש באמירה הכללית לפיה דלתות בית המשפט נותרות פתוחות, אשר קיבלה בפועל פרשנות פסולה של דלתות פתוחות בשבת. הנציב הבהיר כי הסכמת המדינה או העותרים לקיים דיון בשבת אינה יכולה להכשיר פעילות שיפוטית החורגת מהמסגרת הנורמטיבית, וכי על בית המשפט העליון לשמש מגדלור לציבור ולשמור על ערכיה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. הנציב סיכם וקבע כי שקיפות שיפוטית מחייבת שכל החלטה חריגה מעין זו תנומק באופן מלא וברור כבר בעת קבלתה בזמן אמת, ולא בדיעבד, והמליץ כי במבט צופה פני עתיד ייעשה כל מאמץ למעט בחילול שבת.

פרטי ההליך המשפטי

ערכאה: נציבות תלונות הציבור על שופטים
מספר התיק בנציבות: 277/26, 278/26, 295/26, 315/26, 331/26
נציב: אשר קולה, ס. נשיא, שופט מחוזי (בדימוס)

מתלוננים: ח"כ ינון אזולאי, הרב אליעזר שמחה וייס, ארגון לביא, פורום השבת הציבורית, עמותת חותם

נילונים: הנשיא יצחק עמית, השופט חאלד כבוב, השופט יחיאל מאיר כשר

ההליך השיפוטי המקורי: בג"ץ 78622-03-26
תוצאת הברור: התלונות נמצאו מוצדקות נקבע שנפל פגם בניהול ההליך המשפטי