הטבות המס ביו"ש מעוררות סערה - החרדים זועמים על ההחרגה

ועדת הכספים קיימה (19.5.26) דיון נוסף וסוער בהצעת החוק להענקת הטבות מס ליישובים מאוימים ביהודה ושומרון, כאשר במוקד הוויכוח עמדה השאלה אילו יישובים יוגדרו "מאוימים" - ועל בסיס אילו תבחינים. הדיון חשף מחלוקת חריפה בין יוזמי החוק ותומכיו לבין משרד המשפטים, אגף התקציבים וחלק מחברי האופוזיציה, לצד זעם מצד הסיעות החרדיות על כך שחלק מהיישובים החרדיים ביו"ש אינם צפויים להיכלל ברשימת הזכאים.

הצעת החוק, שמקדם ח"כ צבי סוכות, עברה שינוי משמעותי לעומת הנוסח המקורי, לאחר שבדיונים קודמים הועלו קשיים משפטיים ודרישה לקביעת תבחינים ברורים ואחידים. לפי הנוסח החדש, הזכאות תינתן ליישובים הנמצאים במרחק של עד שני קילומטרים מהגדר ולעומק השטח, כאשר אחד התנאים המרכזיים הוא צורך בהסעות תלמידים או תחבורה ציבורית ממוגנת ירי. בנוסף נקבע כי רק יישובים ברמה חברתית-כלכלית מסוימת ייכללו בהסדר.

לפי הנתונים שהוצגו בדיון, העלות התקציבית של ההצעה נאמדת בכ-80 מיליון שקלים, והיא צפויה לחול על כ-60 עד 70 אלף תושבים בכ-38 יישובים שונים.

הוויכוח על "המבחן הביטחוני"

במרכז העימות עמדה השאלה האם עצם הצורך במיגון ירי להסעות תלמידים ותחבורה ציבורית מהווה מדד מספק ל"מאוימות ביטחונית". במשרד המשפטים ובמשרד האוצר טענו כי התבחינים שנבחרו נראים "מלאכותיים" ואינם מבוססים על תשתית מקצועית מספקת.

נציג משרד המשפטים, ישראל מדן, אמר בדיון כי התבחינים "נועדו לשקף מאוימות כלשהי", אך לדבריו לא ברור מדוע דווקא הם נבחרו. הוא תהה מדוע נקבע רף של שני קילומטרים מהגדר ולא חמישה, והעלה שאלות לגבי הדינמיות של הסיווגים הביטחוניים.

האמירות הללו עוררו תגובה חריפה מצד יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, שטען כי עצם הצורך בהסעות ממוגנות ירי הוא עדות ברורה למציאות ביטחונית חריגה: "אין הרבה יותר מאוים מאוטובוס ממוגן כשאתה צריך לשלוח את הילדים כל בוקר לבית ספר". בהמשך אף האשים את נציגי הממשלה ב"חוסר הבנה בחומר" ובניתוק מהמציאות הביטחונית ביו"ש.

גם ח"כ צבי סוכות דחה את הביקורת וטען כי מדובר בתבחינים ענייניים המבוססים על המציאות בשטח. לדבריו, "יישובים שהצירים המובילים אליהם דורשים נסיעה ברכב ממוגן ירי - זה אירוע שהוא בצורה הכי מובהקת שיש מאפיין של מקום מסוכן".

פיקוד המרכז התייצב מאחורי התבחינים

במהלך הדיון העניק פיקוד המרכז גיבוי משמעותי להצעה. סא"ל אליצור טרבלסי, קצין אג"ם בפיקוד המרכז, הסביר כי פקודת מיגון הניוד היא כלי העבודה המרכזי של הצבא להגדרת אזורים מאוימים ביהודה ושומרון.

לדבריו, "ככל שאתה נכנס יותר לעומק, נכנס למרחבים הצפופים יותר של הכפרים, האיום גבוה יותר". הוא הסביר כי הסיווגים מתעדכנים מעת לעת, מבוססים על היסטוריה גזרתית ותבחינים מבצעיים, ומועברים באופן מסודר לרשויות המקומיות.

טרבלסי אף ציין כי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" השימוש בכלי המיגון אפשר לפתוח מחדש מוסדות חינוך ביישובי יהודה ושומרון בתוך שבועיים בלבד.

גם מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ, העניק תמיכה מסויגת למודל שנבחר. לצד הסתייגותו העקרונית מהטבות מס, אמר כי "המודל שגם אנחנו סייענו להגיע אליו, שישובים שהצירים מובילים אליהם דורשים ברכב ממוגן ירי יהיו זכאים, כן מאפשר את מתן ההטבות כפי שנקבע".

עם זאת, אהרונוביץ שב והדגיש כי ברשות המיסים סבורים באופן עקרוני שהטבות מס אינן הכלי היעיל ביותר לעידוד אוכלוסייה או לחיזוק יישובים, מאחר שלדבריו הן מיטיבות בעיקר עם בעלי הכנסות גבוהות.

החרדים זועמים: "לאן הם נעלמו?"

אחד הרגעים הבולטים בדיון הגיע כאשר חברי הכנסת החרדים הביעו זעם על כך שיישובים חרדיים שונים ביהודה ושומרון אינם מופיעים עוד ברשימת הזכאים לפי התבחינים החדשים.

ח"כ ינון אזולאי תהה: "אמרתם פה שביתר עילית, מודיעין עילית, עמנואל, מעלה עמוס נמצאים בפנים. מה קרה פתאום שזה ירד?"

גם יו"ר יהדות התורה, ח"כ משה גפני, דרש הבהרות באשר למעמדם של יישובים חרדיים שונים. במהלך הדיון נשמעו חילופי דברים חריפים סביב השאלה האם התבחינים החדשים נבנו באופן שמוציא בפועל חלק מהיישובים החרדיים ממפת ההטבות.

מנכ"ל מועצת יש"ע, עומר רחמים, טען מנגד כי גם התבחינים החדשים עדיין אינם משקפים נכונה את המציאות הביטחונית בשטח. לדבריו, העובדה שחלק מהיישובים מקבלים מיגון אבן בלבד ולא מיגון ירי נובעת ממחסור תקציבי ולא מהיעדר איום ממשי.

רחמים קרא להרחיב את התבחינים כך שיכללו גם יישובים שבהם התחבורה הציבורית אינה ממוגנת ירי בפועל, אך הייתה אמורה להיות ממוגנת לולא מגבלות תקציב.

מאבק משפטי ופוליטי

יועצת המשפטית של ועדת הכספים, עו"ד שלומית ארליך, הזהירה במהלך הדיון מפני שיח "פרסונלי" על יישובים מסוימים ללא תבחינים ברורים. לדבריה, פסיקת בג"ץ כבר פסלה בעבר מצבים שבהם הוחלט על הטבות נקודתיות ללא אמות מידה סדורות.

ארליך קראה להסיר לחלוטין מהצעת החוק את הסעיף המאפשר לשר האוצר להוסיף יישובים נוספים בצו, והבהירה כי אם המדינה תרצה בעתיד להרחיב את ההטבות - יהיה עליה לקבוע תבחינים כלליים חדשים.

גם חבר הכנסת ולדימיר בליאק מתח ביקורת על מנגנון הסמכויות המוצע וטען כי בפועל משרד הביטחון הוא שיקבע אילו יישובים יקבלו הטבות מס. לדבריו, מדובר ב"חוק חדש לגמרי" לעומת הנוסח שעבר בקריאה הטרומית.

באופוזיציה מחו גם על כך שהנוסח החדש הופץ זמן קצר בלבד לפני הדיון, וטענו כי מדובר בשינוי מהותי של ההצעה המקורית.

מנגד, בקואליציה הבהירו כי מבחינתם יש הצדקה מלאה להענקת ההטבות. יו"ר הוועדה מילביצקי אמר כי תושבי יהודה ושומרון חיים "תחת איום ללא הפוגה", והוסיף: "אם יישובים אחרים שנמצאים קרוב למוקדי עימות מקבלים הטבות מס - האנשים הללו צריכים ליהנות מזה גם כן".