העליון קבע: המשטרה מוסמכת להקפיא קריפטו בשיתוף פעולה וולונטרי

בית המשפט העליון קיבל את בקשת רשות הערר של מדינת ישראל (יום ג', 19.05.26) במסגרת מאבק משפטי עקרוני נגד ארטיום נדורנקו. בפסק דין תקדימי הפך בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אשר הורה על ביטול צו הקפאה של ארנק מטבעות קריפטוגרפיים מסוג USDT בשווי העולה על 10,000,000 דולר ארה"ב (עת"ח 65435-03-26).

השופט אלכס שטיין פסק כי משטרת ישראל מוסמכת ליזום ולקיים שיתוף פעולה וולונטרי עם מוסדות פיננסיים זרים הפועלים מחוץ לגבולות המדינה. פסק הדין ניתן על-רקע חקירה רחבת היקף של יחידת הסייבר הארצית בלהב 433 ומחלקת פשיעה מקוונת מחוז מרכז, המכונה "העוקץ הרוסי", שעניינה עבירות מרמה, הונאה והלבנת הון נגד אזרחים ויוצאי ברית-המועצות לשעבר.

ההבחנה המושגית בין ביטקוין למטבעות יציבים

השופט שטיין הציג ניתוח מעמיק המבחין בין סוגי המטבעות הדיגיטליים השונים במרחב הממוחשב. השופט הסביר כי מסחר בביטקוין דומה במהותו למסחר ההיסטורי במתכות יקרות כמו כסף וזהב, והגדירו כ"זהב דיגיטלי" הנשען על רשת מבוזרת ופנקסי חשבונות המונעים זיוף באופן עצמאי וללא מעורבות של גורם שלטוני ריכוזי.

מנגד, מטבעות קריפטוגרפיים המשויכים לחברות פיננסיות, דוגמת חברת Tether המנפיקה את הטוקן USDT המקובע לערך הדולר האמריקני, תלויים באמינות החברה המנפיקה. חברות אלו פועלות באופן הדומה לבנקים, וקיים להן תמריץ מסחרי מובהק לשיתוף פעולה עם רשויות אכיפת חוק בינלאומיות כדי להגן על המוניטין של המטבע ולמנוע הפיכתן לעיר מקלט דיגיטלית לעבריינים.

חירות הפעולה של המשטרה והיעדר כפייה

במסגרת הניתוח המשפטי, דחה בית המשפט העליון את קביעת בית המשפט המחוזי לפיה הפעולה היוותה אקט שלטוני כופה ומסווה הדורש הסמכה מפורשת בחקיקה. נקבע כי מאחר שחברת Tether היא תאגיד זר שאינו כפוף לדין הישראלי, למשטרת ישראל אין כל מנוף רגולטורי או כוח משפטי כופה כלפיה, והחברה בחרה להקפיא את הארנק הדיגיטלי ביום 19.5.2025 על בסיס שיקול דעתה העצמאי ומדיניותה המוצהרת.

השופט שטיין החיל את הדוקטרינה שנקבעה בבג"ץ עדאלה, וקבע כי פנייה שאינה כוללת איום בסנקציות באה בגדר "חירות משפטית" של הרשות ואינה מהווה פגיעה בזכויות מוקנות של הפרט. פעילות זו חוסה תחת סמכויותיה הכלליות של משטרת ישראל לעסוק במניעת עבירות ובגילוין, כפי שמורה סעיף 3 לפקודת המשטרה.

תיקון נוסח הצו ודוקטרינת הבטלות היחסית

בית המשפט העליון נדרש לפגם שנפל בנוסח הצו המקורי שניתן במעמד צד אחד בבית משפט השלום בראשון לציון, אשר נוסח באופן גנרי הכולל הוראות המופנות לכאורה לכל תאגיד פיננסי. נקבע כי למרות שהניסוח לא היה מיטבי ועשוי להיראות כחריגה מהסמכות הטריטוריאלית, הפגם אינו מביא לבטלות ההליך מדעיקרא ויש להחיל עליו את עקרונות הבטלות היחסית.

בזמן אמת, הן המשטרה, הן בית משפט השלום והן חברת Tether עצמה, לא ראו בצו הוראה אקסטרה-טריטוריאלית כופרת אלא אסמכתא שיפוטית ישראלית פנימית הדרושה לחברה לשם כלכול צעדיה. לפיכך, נקבע כי המחוזי שגה כשלא איפשר למדינה להציג את צו ההקפאה החדש והמתוקן המופנה למשטרת ישראל בלבד, ומהווה מתווה חוקי לתפיסת המטבעות אם וכאשר יועברו לידיה באופן וולונטרי.

פרטי ההליך המשפטי

ערכאה: בית המשפט העליון
שופט: אלכס שטיין
מבקשת: מדינת ישראל
משיב: ארטיום נדורנקו
מייצגי המבקשת: עו"ד שרית משגב, עו"ד איילת לוי
מייצג המשיב: עו"ד מיכאל עירוני