הקואליציה מקדמת שינוי בתקצוב התאגיד - הייעוץ המשפטי מזהיר מפגיעה בעצמאותו

הקואליציה החלה לקדם (19.5.26) שינוי דרמטי במנגנון התקצוב של תאגיד השידור הציבורי, שבמסגרתו הממשלה תקבע מדי שנה את תקציב התאגיד במסגרת חוק התקציב. יוזמי החוק טוענים כי אין הצדקה לכך שכמעט מיליארד שקלים מכספי הציבור יועברו מדי שנה במסלול אוטומטי שאינו כפוף לפיקוח ממשלתי שוטף, בעוד המתנגדים מזהירים מפגיעה בעצמאות השידור הציבורי ובחופש העיתונות.

ועדת הכספים, בראשות ח"כ חנוך מילביצקי, החלה בהקראת סעיפי הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון, הקובעת כי הסכום המרכזי שמממן כיום את תאגיד השידור לא יהיה עוד מעוגן ישירות בחוק, אלא ייקבע מדי שנה בהחלטת ממשלה במסגרת תקציב המדינה.

כיום מנגנון התקצוב של התאגיד בנוי כך שחלק הארי של התקציב מועבר אוטומטית לפי נוסחה קבועה בחוק. ההסדר נקבע בעת הקמת התאגיד מתוך מטרה למנוע תלות פוליטית בגורמי שלטון, אולם בקואליציה טוענים כי המנגנון הפך עם השנים לחריג ובלתי מפוקח ביחס לגופים ציבוריים אחרים.

קרעי: "פיקוח ציבורי על כסף ציבורי"

שר התקשורת שלמה קרעי, שנחשב למוביל הקו התקיף נגד התאגיד, הבהיר בדיון כי משרדו תומך באופן מלא בחוק. "יש מיליארד שקל בשנה שמגיע מהציבור והתוכן לא מייצג את העם", אמר. לדבריו, "תקציב ציבורי צריך להיות מפוקח על-ידי הממשלה והכנסת וזה מה שאנחנו רוצים שיהיה גם בתאגיד".

קרעי הוסיף כי מטרת המהלך היא למנוע מצב שבו, לדבריו, כספי ציבור מממנים "תעמולה נגד חלק מהציבור". עוד תקף את מערך הייעוץ המשפטי לממשלה וטען כי הוא מונע ממשרד התקשורת ייצוג משפטי בדיונים פנימיים, ולכן נאלצים לקדם הצעות חוק פרטיות.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

גם במהלך הדיון עלו ניסיונות לבחון מנגנוני ביניים. ח"כ ינון אזולאי העלה אפשרות לקבוע בחוק סכום מינימום קבוע שלא ניתן יהיה לפגוע בו, לצד אפשרות להתאמות ממשלתיות ביתר התקציב.

הייעוץ המשפטי מזהיר

מנגד, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, אביטל סומפולינסקי, הזהירה כי משמעות החוק היא פגיעה בעצמאות השידור הציבורי. לדבריה, תאגיד השידור הפך בתוך פחות מעשור לגוף תקשורת מרכזי, עצמאי ובלתי תלוי, וכי שליטה ממשלתית בתקציב עלולה להשפיע גם על התוכן המשודר.

"שליטה בתקציב היא הדרך הישירה ביותר לשלוט בתוכן", אמרה. לטענתה, תאגיד שיהיה תלוי בהחלטות הממשלה לצורך תקצובו "יהיה מהוסס ומורתע".

גם היועץ המשפטי לוועדת הכלכלה, עו"ד איתי עצמון, קבע בחוות דעת שהופצה לחברי הכנסת כי ההצעה "אינה צולחת את המבחנים החוקתיים". לדבריו, העברת השליטה בתקציב מהמנגנון האוטומטי לידי הממשלה והכנסת עלולה ליצור "אפקט מצנן" ולפגוע ביכולת התאגיד לשדר תכנים ביקורתיים כלפי השלטון.

בחוות הדעת נסקר הרקע להקמת התאגיד והודגש כי מנגנון התקצוב הקיים נקבע במכוון כדי למנוע מצב שבו הנהלת השידור הציבורי תידרש לנהל משא-ומתן פוליטי שנתי על תקציבה.

באופן חריג - גם האוצר הסתייג

נציגת אגף התקציבים במשרד האוצר, אביגיל ונקרט, הצטרפה אף היא לקו הביקורתי והזהירה כי אף שמדובר במנגנון תקציבי חריג, קיימת "הצדקה מיוחדת" לשמר אותו בשל החשיבות של עצמאות השידור הציבורי.

לדבריה, הכנסת תקציב התאגיד לתוך תקציב המדינה תהפוך אותו לחלק ממגבלת ההוצאה ותיצור תלות בממשלה ובכנסת. גם היועצת המשפטית של משרד התקשורת, ברוריה מנדלסון, ציינה כי עמדת הייעוץ המשפטי במשרד תואמת את עמדת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה.

ארגוני התקשורת והיוצרים חוששים

מנכ"ל אקו"ם, ערן אוחנה, הזהיר כי שינוי מודל התקצוב עלול להביא לפגיעה בפרנסת אלפי יוצרים, במיוחד לאחר הפגיעה הקשה בעולם התרבות מאז 7 באוקטובר.

מיכל גרא מרגליות, מנכ"ל ארגון העיתונאים בישראל, טענה כי מדובר במהלך שעלול להביא להכפפת התקשורת לשיקולים פוליטיים ולבעלי הון. לדבריה, התאגיד מאפשר כיום שידור תחקירים ותכנים שכלי תקשורת מסחריים מתקשים לעיתים לפרסם.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

גם מנכ"ל התאגיד, גולן יוכפז, התריע כי שינוי מנגנון התקצוב עלול להוביל לצמצום בכוח האדם ובהפקות.

ההצבעה נדחתה

במהלך הדיון עלתה אפשרות לקיים כבר היום הצבעה על הכנת החוק לקריאה ראשונה, אולם חברי האופוזיציה מחו בטענה שסדר היום לא כלל הודעה על הצבעה. לאחר ויכוח הודיע יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, כי לפי הנחיית היועצת המשפטית לכנסת לא תיערך הצבעה בדיון הנוכחי.

מילביצקי ציין עוד כי בכוונתו לאמץ את המלצת נשיא מועצת העיתונות והתקשורת, חנן מלצר, ולקבוע שהחוק ייכנס לתוקף רק לאחר הבחירות לכנסת.

הדיון הבא בוועדת הכספים צפוי לכלול את המשך הקראת סעיפי החוק ואת ההצבעה על הכנתו לקריאה ראשונה.