בני עי"ש מבקשת לשנות שמה - ועדת השמות מתנגדת: "תהיה מפולת"

רוב מקרב תושבי בני עי"ש שהשתתפו במשאל פנימי תמך בשינוי שם היישוב ל"שדות שי", אך ועדת השמות הממשלתית ממשיכה להתנגד למהלך, בטענה כי שינוי שמו של יישוב קיים עלול לפתוח פתח לגל רחב של בקשות דומות ולערער את יציבותה של מפת הארץ. הוויכוח, שנדון (19.5.26) בוועדה המיוחדת לפניות הציבור בכנסת, חידד עימות עקרוני בין רצון המועצה המקומית למתג מחדש יישוב הצפוי להתרחב מאוד, לבין תפיסה שמרנית של שימור שמות היסטוריים.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

השם הוותיק מול היישוב המתחדש

בני עי"ש נקראת על שמו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר, מראשוני ההוגים הדתיים שתמכו בהתיישבות יהודית בארץ ישראל. ראשי התיבות עי"ש נגזרים משמו, ואילו ההצעה החדשה - "שדות שי" - נועדה לשלב בין שמה של שכונת "שדות" החדשה, הנבנית ביישוב, לבין ראשי התיבות שלזינגר יוסף. ברקע המהלך עומדת תוכנית פיתוח רחבת היקף, שבמסגרתה עתיד היישוב לגדול באלפי יחידות דיור ולהפוך בפועל למוקד עירוני גדול בהרבה מכפי שהוא כיום.

במשאל שקיימה המועצה המקומית במשך שלושה ימים השתתפו 1,960 תושבים: 1,084 מהם, שהם 55.31%, תמכו בשינוי השם, ואילו 876, שהם 44.69%, התנגדו. מבחינת ראש המועצה אריה גארלה, התוצאה מלמדת על רצון ציבורי ברור: "היישוב שלנו הולך לגדול ואנחנו רוצים לשנות את השם כך שישקף את ההתפתחות שאנחנו עוברים. השם בני עי"ש נשמע לא טוב באוזן ויש רצון גדול של תושבי היישוב לשנות את השם".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

גם מנכ"ל המועצה, ליאור מדהלה, הסביר כי הבחירה ב"שדות שי" אינה ניתוק מן העבר אלא ניסיון לשמרו בדרך חדשה: "שדות על שם השכונה החדשה והמתפתחת, וש"י משקף ראשי תיבות של שלזינגר יוסף שעל שמו נקרא השם המקורי של היישוב".

בוועדת השמות מזהירים מתקדים

מנגד, חברי ועדת השמות הממשלתית הציגו עמדה כמעט הפוכה. ממלא-מקום יו"ר הוועדה, הפרופסור זאב ספראי, אמר כי הגוף אינו נוטה לשנות שמות של יישובים קיימים, אלא במקרים חריגים במיוחד. לדבריו: "לאורך הדרך למדנו שאנחנו צריכים למעט ככל האפשר בשינוי שמות של יישובים, אלא אם כן יש נסיבות שמצדיקות זאת יחד עם רצון התושבים". עם זאת, ספראי הותיר פתח צר להמשך דיון והבהיר כי הוועדה תהיה מוכנה לשקול שוב את הבקשה.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

ספראי הרחיב בדיון על גישת הוועדה וציין כי בשנים האחרונות היא מתנגדת גם לשמות הנצחה חדשים. לדבריו, "מפת ארץ ישראל לא יכולה להיות בית קברות". הוא הזכיר מקרים קודמים שבהם נדונו שינויי שמות, בהם נצרת עילית שהפכה לנוף הגליל, וכן ניסיונות לשנות את שם המועצה האזורית גליל תחתון. לטענתו, ועדת השמות למדה כי יש למעט ככל האפשר בשינויי שמות כדי שלא להוביל לגל רחב של בקשות דומות.

הד"ר אבשלום קור, חבר הוועדה, חזר בדיון בכנסת על הקו התקיף הזה ואמר: "אם תהיה כפייה לשינוי השם בני עי"ש, זה יכול להוביל למבול של בקשות לשינוי שמות בכל רחבי ישראל. תהיה מפולת, יהיה דומינו". הוא גם ביקר את עצם עריכת המשאל וטען כי איש בוועדה לא תמך ביציאה למהלך כזה. לדבריו, "אנחנו לא ועדה לשינוי שמות. לא קמנו בשביל לשנות שמות".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

קור הרחיב באריכות גם על דמותו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר, שאותו תיאר כאחת הדמויות המוקדמות והמיוחדות של הרעיון הציוני הדתי. לדבריו, שלזינגר תמך בעלייה לארץ, בעבודת אדמה, בהקמת כוח מגן עברי ובחינוך משולב של תורה ומלאכה עוד עשרות שנים לפני הרצל. קור טען כי במקום למחוק את השם, יש לחזק את ההיכרות הציבורית עם האיש ועם מורשתו.

מיטל איינבינדר, מרכזת ועדת השמות הממשלתית, ניסחה את עמדת הגוף באופן חד במיוחד: "מדיניות הוועדה לשינוי שמות היא לא לשנות את מפת ארץ ישראל. כל בקשה נשקלת ומתקבלת החלטה בהתאם. אזרחי ישראל לא קובעים את מפת הארץ". עם זאת, היא אישרה כי בקשות לשינוי שם אכן נבחנות בהליך סדור מול מזכירות הממשלה וגורמי המקצוע.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

עוד עלה בדיון כי ועדת השמות היא הגוף מקצועי שהוסמך בידי הממשלה לקבוע שמות יישובים, אזורי תעשיה, מחלפים ואתרים ברחבי הארץ. חברי הוועדה הדגישו כי הממשלה יכולה אומנם לעקוף את החלטותיה, אך מדובר במהלך חריג שנעשה לעיתים נדירות בלבד. מדובר בוועדה סטטוטורית, בניגוד לוועדה לפניות הציבור שאינה סטוטורית.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

שקלים דורש דיון מחודש

יו"ר הוועדה המיוחדת לפניות הציבור, ח"כ אושר שקלים, התייצב לצד ראשי המועצה וקרא לוועדת השמות "לצאת מהקיבעון שלה". לדבריו: "ראש המועצה משקף את רצון התושבים שלו, ואם יש בעיה נקודתית עם שינוי השם ואתם מציעים להחליף לשם אחר, אז תתכבד ועדת השמות ותציע שם אחר". שקלים אף תיאר את העימות כמאבק רחב יותר "בין שלטון הפקידים ובין הדרג המבצע".

במהלך הדיון שב שקלים ושאל את נציגי ועדת השמות מהם התבחינים המדויקים וההליך הסדור לשינוי שם יישוב, וטען כי הדיון מתמקד שוב ושוב בהיסטוריה ובחשיבות השימור, אך פחות בשאלת הסמכות וההליך עצמו.

הפרופסור יואל אליצור, חבר ועדת השמות, הציג עמדה מעט מרוככת יותר. אף שהוא הדגיש כי המשאל הצביע על תוצאה צמודה ולא על רוב מובהק, הוא אמר כי לנוכח הדברים שנשמעו בכנסת "יש מקום לדיון מחודש בבקשה לשינוי השם". לדבריו, אם יושג בוועדה רוב של 16 חברים לפחות בעד עצם שינוי השם, תיבחן גם שאלת החלופות האפשריות.

שקלים סיכם את הדיון בקריאה לכנס מחדש את ועדת השמות הממשלתית ולדון שוב בבקשת בני עי"ש. בשלב זה אין הכרעה חדשה, אך הדיון בכנסת מעביר את המחלוקת משאלה מקומית של מיתוג ותדמית לשאלה עקרונית בהרבה: מי מוסמך לעצב את זהותו של יישוב - תושביו ונבחריו, או גוף ממלכתי המבקש לשמור על רציפותה של מפת הארץ. במצב הדברים הנוכחי לא נראה שלתומכים בשינוי השם תהיה הצלחה.