מחקר: שדה תעופה בעמק יזרעאל עלול להסב נזק של עד 696 מיליארד שקל

מחקר כלכלי חדש, שלדברי מחבריו הוא ראשון מסוגו בהיקפו, קובע כי הקמת שדה תעופה בינלאומי בעמק יזרעאל עלולה להסב למשק הישראלי נזק מצטבר של 194.6 עד 696.3 מיליארד שקל. המחקר נערך בידי חברת תבור כלכלה ופיננסים יחד עם הפרופסור ניר בקר, ובהשתתפות מומחים נוספים מתחומי הכלכלה והסביבה, עבור מטה המאבק נגד הקמת שדה תעופה בעמק.

המחברים אינם מסתפקים בהערכת עלות ההקמה הישירה של השדה, אלא מבקשים לתמחר שורה רחבה של נזקים שלטענתם לא קיבלו עד היום משקל כלכלי מלא: פגיעה בחקלאות, ירידת ערך נכסים, נזקי רעש וזיהום אוויר, פגיעה במערכת האקולוגית, הגברת סיכוני הצפות, עיכובים בשל שדה משותף לצבא ולאזרחות - ובעיקר, פגיעה אפשרית בביטחון המזון הלאומי. לפי הדוח, ללא רכיב ביטחון המזון עומד הנזק הכולל על 100.6 עד 158.8 מיליארד שקל; בצירוף רכיב זה, הסכום מטפס כאמור עד קרוב ל-700 מיליארד שקל.

העלות הישירה: כמעט 26 מיליארד שקל

אחד מעמודי התווך של המחקר הוא עידכון חוות דעת קודמות, ובראשן חוות הדעת של שטיינמץ עמינח משנת 2019. לאחר הצמדה למחירי סוף 2025, מעריכים מחברי הדוח כי עלויות ההקמה, הפיצוי, ההתאמות התשתיתיות והפיתוח האזורי הכרוכות בחלופת רמת דוד מסתכמות בכ-25.99 מיליארד שקל. הסכום כולל, בין השאר, עבודות ביסוס יקרות בקרקע העמק, פינוי והעתקת מתקנים צבאיים, סגירת תשתיות ומאגרי מים פתוחים בשל סיכון ציפורים, פיצוי על ירידת ערך יחידות דיור קיימות ועתידיות, וכן מיגון מבני ציבור מפני רעש.

לכך מצטרף רכיב נוסף, המבוסס על חוות דעת BDO, שלפיו הקמת שדה תעופה ברמת דוד לא תיתן מענה ארוך טווח לצורכי המשק, ולכן תוביל בסופו של דבר להקמת שדה משלים נוסף. לפי המחקר, עצם הפיצול לשני שדות במקום הקמת נמל תעופה מרכזי אחד כרוך בהפסד כלכלי של כ-18.32 מיליארד שקל, בשל כפל עלויות הקמה ואובדן יעילות תפעולית.

עוד טוענים המחברים כי הפעלה משותפת של שדה אזרחי וצבאי ברמת דוד תייצר עלות עודפת של 1.95 עד 5.86 מיליארד שקל, בשל עיכובים אפשריים בהמראות ובנחיתות של טיסות חיל-האוויר. רכיב זה מבוסס בדוח על הערכה בדבר השפעת התיאום המבצעי בין פעילות אזרחית וצבאית ועל תוספת שעות טיסה צפויה.

בריאות, אוויר ורעש: עשרות מיליארדים

לפי המחקר, אחד הסעיפים הכבדים ביותר נוגע לנזקי בריאות. עלות הפגיעה מרעש מטוסים נאמדת ב-17.28 עד 33.91 מיליארד שקל, ואילו עלות נזקי זיהום האוויר נאמדת ב-20.79 עד 38.78 מיליארד שקל, בהתאם להיקף פעילות השדה ולקיבולת הנוסעים. מחברי הדוח מדגישים כי עמק יזרעאל רגיש במיוחד לזיהומים בשל תנאיו הטופוגרפיים, שלטענתם יוצרים מעין "אמבטיה" שבה רעש ומזהמים עלולים להצטבר ולהחמיר את הפגיעה באוכלוסייה.

הדוח נשען בהקשר זה גם על חוות דעת רפואיות וסביבתיות קודמות, שלפיהן חשיפה ממושכת לרעש עלולה להיות קשורה להפרעות שינה, פגיעה בריכוז, תחלואה לבבית ופגיעה קוגניטיבית בילדים. בדוח לא מוצגת תחזית תחלואה פרטנית לכל יישוב, אלא אומדן כלכלי המבקש לשקלל את עלות הפגיעה הבריאותית האפשרית בהיקפים רחבים.

הצפות, חקלאות והמערכת האקולוגית

רכיב מרכזי נוסף בדוח הוא הפגיעה האפשרית במערכת המים של העמק. לפי המחברים, שטחי החקלאות, מאגרי המים והמערך ההידרולוגי בעמק יזרעאל ממלאים תפקיד מהותי בוויסות הצפות במורד נחל הקישון ובאזור מפרץ חיפה. על-פי האומדן, הקמת השדה עלולה להגדיל את תוחלת הנזק השנתי משיטפונות והצפות ב-360 עד 709 מיליון שקל, ובערך נוכחי ל-20 שנה - ב-5.36 עד 10.55 מיליארד שקל.

הפגיעה בחקלאות עצמה נאמדת בדוח ב-1.6 עד 16.1 מיליארד שקל. המחברים מסתמכים בין השאר על עמדת משרד החקלאות משנת 2021, שלפיה אזור המגבלות סביב התוכנית משתרע על שטחים חקלאיים נרחבים וכולל גידולים ומשקי בעלי חיים שיש להם משקל של ממש בתוצרת המקומית. הדוח מוסיף כי תסקיר ההשפעה על הסביבה הרחיב בהמשך את טווח המגבלות לשטח העולה על 340 אלף דונם - נתון שלטענת מחבריו מעיד כי אומדנים קודמים היו שמרניים מדי.

הנזק הסביבתי-אקולוגי הישיר מוערך ב-10.35 מיליארד שקל. הסכום כולל, לפי הדוח, פגיעה במינים בסכנת הכחדה, קיטוע מסדרון אקולוגי, פגיעה בשירותי האבקה, אובדן קרקע פורייה, פגיעה בוויסות מי נגר והצפות, וכן נזק לערכי נוף ותרבות. לצד זאת נאמדת עלות ניהול סיכוני הבטיחות התעופתיים, בעיקר בשל ריבוי ציפורים וחיות בר במרחב, בכ-180 מיליון שקל.

הסעיף הכבד ביותר: ביטחון המזון

החידוש הבולט ביותר במחקר הוא ניסיון לתמחר את הפגיעה האפשרית בביטחון המזון של ישראל. לפי הדוח, הרס חלק מהמרחב החקלאי בעמק יזרעאל, לצד מגבלות שיחולו על עיבוד הקרקע בטווח רחב, עלול להחליש את היכולת הלאומית להבטיח אספקת מזון טרי בשגרה ובחירום. רכיב זה לבדו נאמד ב-94.02 מיליארד שקל בתרחיש המינימלי ועד 537.53 מיליארד שקל בתרחיש המחמיר.

החישוב כולל כמה שכבות: עלויות בריאותיות הקשורות לפגיעה בביטחון התזונתי, פרמיית סיכון כלכלית, עלויות אסטרטגיות בעת חירום ועלויות חברתיות נלוות. עם זאת, זהו גם החלק המורכב והשנוי יותר במחלוקת מבחינה מתודולוגית, שכן הוא מבקש לאמוד עלות מקרו-כלכלית רחבה של תרחישים עתידיים ולא רק נזק מיידי וישיר. מחברי הדוח מודעים לכך, ומציגים את הרכיב בנפרד מן התחשיב הבסיסי של 100.6 עד 158.8 מיליארד שקל.

הוויכוח התכנוני נמשך

המחקר מתפרסם על-רקע המשך קידומן של חלופות שונות לשדה תעופה משלים לנתב"ג. הממשלה אישרה בפברואר 2026 לקדם שדה משלים בדרום במרחב צקלג, לצד המשך קידום החלופה בצפון. במקביל, הצעת החוק להקמת שדה תעופה בנבטים התקדמה בכנסת, אך המהלך נתקל בהתנגדות משרד הביטחון.

בדוח נטען כי ההחלטה להותיר את רמת דוד כחלופה מתקדמת מבחינה תכנונית, בשעה שנבטים וצקלג מצויות בשלבים אחרים של קידום, מעמיקה את החשש מפני קיבוע בפועל של חלופת עמק יזרעאל. המחברים מסכמים כי "הקמת שדה תעופה אזרחי בינלאומי בעמק יזרעאל מהווה החלטה בעייתית קודם כל מבחינה כלכלית", וקוראים לשקלל את מלוא הנזקים בטרם קבלת החלטה סופית.

מנגד, יש להדגיש כי מדובר במחקר שהוזמן בידי מטה המאבק נגד הקמת השדה בעמק, וכי מסקנותיו מצטרפות לוויכוח ציבורי, מקצועי ותכנוני מתמשך. משקלן של ההערכות, ובעיקר של הרכיבים הרחבים הנוגעים לביטחון מזון ולנזקים עקיפים, צפוי להיבחן מול עמדות המדינה, מוסדות התכנון וגורמי המקצוע מטעמה.