יותר תאגידים יקבלו חופש פעולה - בתמורה למינהל תקין

רפורמת התאגידים העירוניים

• סיווג א' וב' - 84 תאגידים באפריל 2025, 151 במאי 2026
• דוחות כספיים תקינים - 180 עלו ל-272
• תקנון מוסדר - 239 עלו ל-304
• דירקטוריון בהרכב תקין - 140 עלו ל-222
• מבנה ארגוני מוסדר - 143 עלו ל-204
• שלב ב' - שקיפות, בקרה, מכרזים ודיגיטציה
• היקף השוק - כ-600 תאגידים, מעל 20 מיליארד שקל בשנה

משרד הפנים הודיע (17.5.26) על מעבר לשלב ב' ברפורמה בתאגידים העירוניים, שנועדה להעניק גמישות ניהולית רחבה יותר לתאגידים המתנהלים לפי כללי מינהל תקין - ובמקביל להעמיק את מנגנוני הפיקוח, השקיפות והבקרה. ההכרזה נמסרה בוועידת התאגידים העירוניים באילת, שבה הוצגו גם נתוני הסיכום של השנה הראשונה ליישום המהלך.

הרפורמה, שהושקה באפריל 2025, מבוססת על אסדרה מדורגת: תאגידים עירוניים נבחנים לפי שורה של מדדים בתחומי הניהול התקין, האיתנות הכספית והסדר הארגוני. ככל שתאגיד עומד ברף גבוה יותר, כך הוא נהנה מהאצלת סמכויות ומהפחתת חסמים מול משרד הפנים. מנגד, תאגידים שמצבם חלש יותר נותרים בפיקוח הדוק יותר.

צילום: [צילום: איגוד התאגידים העירוניים]

יותר תאגידים בסיווג גבוה

לפי הנתונים שהציג מנכ"ל משרד הפנים ישראל אוזן, בתוך כשנה עלה מספר התאגידים העירוניים שקיבלו סיווג א' או ב' - הסיווגים המקנים האצלת סמכויות - מ-84 באפריל 2025 ל-151 במאי 2026. בחלוקה פנימית, מספר התאגידים בסיווג א' עלה מ-50 ל-100, ואילו מספר התאגידים בסיווג ב' עלה מ-34 ל-51.

במשרד הפנים מצביעים גם על שיפור במדדים תפעוליים וארגוניים נוספים. מספר התאגידים שהגישו דוחות כספיים תקינים עלה מ-180 ל-272; מספר התאגידים בעלי תקנון מוסדר עלה מ-239 ל-304; מספר התאגידים שבהם הוסדר הרכב הדירקטוריון בהתאם לכללים עלה מ-140 ל-222; ומספר התאגידים בעלי מבנה ארגוני מוסדר עלה מ-143 ל-204.

המשמעות המעשית של הנתונים, מבחינת משרד הפנים, היא שהמודל החדש יצר תמריץ ממשי לתאגידים לשפר את ההתנהלות הפנימית שלהם: תאגיד שמסדיר דוחות, דירקטוריון, תקנון ומבנה ניהולי - זוכה בהמשך הדרך ליותר עצמאות תפעולית. עם זאת, הנתונים שהוצגו הם נתוני המשרד עצמו, ולכן בשלב זה הם מלמדים בעיקר על היקף ההתקדמות לפי מדדי הרפורמה, ולא בהכרח על שיפור שנמדד בפועל באיכות השירות לציבור.

שלב ב': פחות חסמים - יותר שקיפות

השלב השני של הרפורמה יתמקד, לפי משרד הפנים, בארבעה צירים מרכזיים: חיזוק הדירקטוריונים, שיפור הדיווח למועצות הרשויות המקומיות, הידוק המעקב הכספי והרחבת כלי הביקורת של שומרי הסף. לצד זאת, במשרד מתכוונים לקדם תקנות מכרזים חדשות ולהאיץ דיגיטציה של תהליכי עבודה בתאגידים.

במילים אחרות, לאחר שבשלב הראשון ביקש המשרד לדרג את התאגידים ולתגמל את המתנהלים כראוי, שלב ב' מבקש לעצב מחדש את אופן העבודה השוטף שלהם - כך שהעצמאות שתינתן להם תלווה במנגנוני פיקוח ברורים יותר. זהו לב המהלך: פחות אישורים מוקדמים למי שעומד בכללים, אך יותר חובת שקיפות, תיעוד ודיווח.

כ-600 תאגידים, פעילות של יותר מ-20 מיליארד שקל

בישראל פועלים כיום כ-600 תאגידים עירוניים, ובהם חברות כלכליות, עמותות תרבות וספורט וגופים נוספים המשמשים זרוע ביצוע של הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות. לפי משרד הפנים, היקף פעילותם השנתי נאמד ביותר מ-20 מיליארד שקל, והם מעסיקים עשרות אלפי עובדים. הרפורמה עצמה חלה על כ-370 תאגידים המצויים בשליטת הרשויות המקומיות.

במשרד הפנים רואים בתאגידים העירוניים מנוע ביצוע חשוב של השלטון המקומי - בין היתר בתחומי פיתוח כלכלי, תשתיות, תרבות, ספורט וניהול נכסים. דווקא בשל היקף הפעילות הרחב הזה, השאלה המרכזית אינה רק כמה חופש פעולה יינתן להם, אלא גם עד כמה יובטח שהגמישות לא תבוא על חשבון בקרה ציבורית הדוקה.

מנכ"ל משרד הפנים ישראל אוזן אמר: "התאגידים העירוניים משמשים מנועי ביצוע מרכזיים של הרשויות המקומיות ועוגן משמעותי בפיתוח הכלכלי המקומי. כאשר הם מנוהלים באופן מקצועי, תקין ושקוף, הם מאפשרים לרשות לקדם מיזמים, לחזק תשתיות ולשפר את השירות לתושבים".

יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס בירך על המעבר לשלב ב' ואמר כי הנתונים "מוכיחים בצורה ברורה: כשנותנים אמון בתאגידים שמתנהלים במקצועיות, בשקיפות ובאחריות, הם יודעים לספק תוצאות". לדבריו, האסדרה המדורגת "מפחיתה חסמים ומעניקה יותר גמישות ניהולית למי שפועל לפי כללי מינהל תקין".

גם יו"ר איגוד התאגידים העירוניים ברשויות המקומיות, יצחק בורבא, אמר כי מדובר במהלך שעליו "עמלנו במשך שנים", והוסיף כי לאחר השקת שלב א' בשנה שעברה, "כעת הגענו לשלב ב', ואני שמח שעוד ועוד תאגידים מצטרפים".

מנהלת המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים, ענת חנה לנקסנר, הדגישה כי השלב החדש נועד "לחזק את כלי הבקרה והדיווח, ולקדם תהליכי טיוב ודיגיטציה שיאפשרו ניהול יעיל, שקוף ואפקטיבי יותר".

המדד הממשי יגיע רק בהמשך

הנתונים שהציג משרד הפנים מצביעים על שינוי ניכר בהתנהלות הפורמלית של התאגידים העירוניים: יותר דוחות תקינים, יותר תקנונים מוסדרים, יותר דירקטוריונים שפועלים לפי הכללים ויותר תאגידים שמקבלים סיווג גבוה. זהו בסיס חשוב, אך עדיין לא מבחן התוצאה המלא.

המבחן הבא של הרפורמה יהיה מעשי יותר: האם הגמישות שתינתן לתאגידים תתרגם לקיצור הליכים, לשיפור ביצועי הרשויות המקומיות ולשירות טוב יותר לתושבים - ובו בזמן תישמר בקרה מספקת על גופים שמנהלים יחד פעילות בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים בשנה.