המדינה מציעה הטבות מס חדשות לחברות מו"פ באנרגיה

המספרים שמאחורי הדוח

• 15-10 שנים - משך אפשרי עד להבשלה מסחרית של טכנולוגיית אנרגיה
• מעל 10 מיליון שקל - הון נדרש בשלבי צמיחה בחברות רבות
• 0.7% - חלק ההשקעות הפרטיות במו"פ אנרגיה מכלל השקעות המו"פ ב-2023
• 310 חברות - חברות מו"פ אנרגיה פעילות בישראל באוגוסט 2024
• 140 חברות - חברות בתחום שהוקמו לאורך השנים ואינן פעילות עוד
• TRL 8-6 - שלב "עמק המוות המסחרי", שבו המוצר מוכח אך הדרך לשוק חסומה

הדוח שמבקש לחלץ את חברות האנרגיה מ"עמק המוות". משרדי הכלכלה והתעשיה, האנרגיה והתשתיות ורשות המיסים מציעים (יום ב', 18.5.26) לבחון הרחבה משמעותית של הטבות המס לחברות מו"פ ישראליות בענף האנרגיה, לאחר שדוח מדיניות בין-משרדי קבע כי דווקא בשלב המכריע - כשהטכנולוגיה כבר הוכחה אך טרם הפכה לעסק רווחי - נוצר כשל מימון שמקשה על חברות להגיע לשוק. הדוח פורסם להערות הציבור עד 18 ביוני.

במרכז הדוח עומדות שתי המלצות עיקריות: התאמת הטבות המס למשקיעים כך שיתאמו גם לחברות אנרגיה עתירות הון, ובחינת מסלול של זיכוי מס הניתן להחזר כספי - למעשה מענק עקיף - גם לחברות שעדיין אינן משלמות מס מפני שהן אינן רווחיות. לצד זאת ממליצים מחברי הדוח לשמר כלים קיימים, ובהם פחת מואץ ופטור מניכוי מס במקור על ריבית למלווים זרים, וכן לבחון צעדים משלימים שאינם בתחום המס, כמו ערבויות מדינה, מתקני ניסוי ממשלתיים ותמיכה בהדגמות מסחריות.

הבעיה: טכנולוגיה מוכחת, אבל בלי אוויר לנשימה

הדוח מתמקד בחברות מו"פ אנרגיה - חברות המפתחות טכנולוגיות לייצור אנרגיה מתחדשת, אגירה, התייעלות אנרגטית, הפחתת פליטות וניהול מתקדם של מערכות אנרגיה. הצורך בהן, לפי המסמך, נובע הן מיעדי ישראל לייצור 30% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2030 ולהפחתת 85% מפליטות גזי החממה עד 2050, והן ממאפייני המשק הישראלי: מדינה שהיא כמעט "אי אנרגטי", עם ביקוש גדל לחשמל, צפיפות גבוהה וקושי להקצות שטחים נרחבים למתקנים סולאריים.

אלא שבניגוד לחברת תוכנה, שעשויה להגיע להבשלה מסחרית בתוך שנים ספורות, טכנולוגיות אנרגיה דורשות השקעה התחלתית גבוהה במיוחד, מתקני בדיקה יקרים, תקינה, חיבור לתשתיות קיימות וזמן פיתוח ארוך. לפי הדוח, בשלב הצמיחה נדרשות לעיתים השקעות של יותר מ-10 מיליון שקל, וזמן ההבשלה של טכנולוגיה עשוי להגיע ל-10 עד 15 שנים - לעומת שנה עד חמש שנים בחברות הזנק טיפוסיות בתחומים אחרים.

הפער הזה מתבטא גם בכסף הזורם לענף. מחברי הדוח מציינים כי ההשקעות הפרטיות בשלבים המוקדמים בחברות מו"פ אנרגיה עמדו ב-2023 על כ-0.7% בלבד מכלל ההשקעות הפרטיות במו"פ. נכון לאוגוסט 2024 פעלו בישראל כ-310 חברות הזנק בתחום האנרגיה, ולצדן כ-140 חברות נוספות שהוקמו לאורך השנים אך חדלו לפעול - כ-31% מכלל החברות שהוקמו בתחום. לפי הדוח, הנתון הזה עשוי להעיד על כשל שוק: מוצרים בעלי היתכנות טכנולוגית אינם מצליחים להגיע לשוק בשל מחסור במימון.

החור שבין התמיכה המוקדמת להטבות המאוחרות

אחת הנקודות המרכזיות בדוח היא שהמדינה תומכת כיום בחברות בשני קצות הדרך - אך משאירה פער באמצע. בשלבים הראשוניים, רשות החדשנות מציעה מסלולי תמיכה לחברות טכנולוגיה עמוקה, לרבות חברות אנרגיה. בשלבים המאוחרים יותר, כאשר כבר יש הכנסות ולעיתים גם רווחיות, מעניקה מדיניות המס הטבות לפי החוק לעידוד השקעות הון, ובהן מס חברות מופחת ופחת מואץ. הבעיה מתעוררת בשלב שבין לבין: חברה שכבר הוכיחה שהמוצר שלה עובד, אך עדיין זקוקה להשקעות כבדות לצורך הקמת מתקן הדגמה, חיבור לתשתיות, ייצור ראשוני ומעבר למסחור.

בדוח מכנים את השלב הזה "עמק המוות המסחרי". התרשים בעמוד 9 ממחיש את נקודת השפל במימון סביב שלבי TRL 8-6 - לאחר ההוכחה הטכנולוגית ולפני הגעה לשוק. לפי מחברי המסמך, זהו החסם המשמעותי ביותר בענף האנרגיה, משום שהסיכון למשקיעים עדיין גבוה, אך צרכי ההון כבר גדולים בהרבה מאלה של שלב הפיתוח הראשוני.

המלצה ראשונה: להרחיב את הטבות המס למשקיעים

ההמלצה הראשונה מבקשת לשנות את תנאי הזכאות להטבות מס למשקיעים במסגרת החוק לעידוד תעשיה עתירת ידע, המכונה גם "חוק האנג'לים". החוק מאפשר כיום למשקיעים לקבל זיכוי מס בגין השקעה בחברות טכנולוגיה, וכן ליהנות מהטבה במס רווחי הון בעת "חילוף מניות" - מכירת השקעה אחת והזרמת הכסף לחברה זכאית אחרת. הוראת השעה שבמסגרתה פועל החוק צפויה לפקוע בסוף 2026, והדוח מציע לנצל את המועד הזה כדי להתאים אותו טוב יותר לחברות אנרגיה.

לפי המסמך, אחת המגבלות המרכזיות בחוק הקיים היא תקרת גיוס הון של 12 מיליון שקל כתנאי לזכאות. אלא שבחברות מו"פ אנרגיה, בשל העלויות הגבוהות והצורך במתקני בדיקה ובציוד כבד, סכומי הגיוס הראשוניים עשויים להיות גבוהים יותר כבר בשלבים מוקדמים. המשמעות היא שחברות הזקוקות במיוחד לתמריץ עלולות להיפסל ממנו. לכן ממליצים מחברי הדוח להעלות משמעותית את תקרת הגיוס, או לחלופין לקבוע את הזכאות לפי שלב ההתפתחות והרווחיות של החברה - למשל לאפשר לחברות שעדיין אינן רווחיות ליהנות מההטבה גם אם גייסו סכום גבוה יותר.

עוד ממליץ הדוח לשמר את הפטור מניכוי מס במקור על ריבית למלווה זר - הטבה שנועדה להוזיל לחברות טכנולוגיה ישראליות גיוס אשראי ממוסדות פיננסיים מחוץ לישראל. הדגש כאן אינו רק על הון ממשקיעים, אלא גם על היכולת להעמיד מימון חוב לחברות הנזקקות לסכומים גדולים ולפרקי זמן ארוכים.

המלצה שנייה: זיכוי מס שיהפוך למענק

ההמלצה השנייה עוסקת בכלי מס מסוג זיכוי מס הניתן להחזר - מנגנון שבו חברה זכאית להטבת מס, אך אם אין לה רווחים ולכן גם אין לה חבות מס, המדינה משלמת לה את שווי הזיכוי כמענק כספי. בעולם נעשה שימוש בכלי כזה כדי לתמוך בחברות חדשנות בשלבי פיתוח והדגמה, והדוח מציע להתאמו גם לחברות מו"פ אנרגיה בישראל.

ברקע עומדת רפורמת "עמוד שני" של ארגון המדינות המפותחות, שמחייבת קבוצות רב-לאומיות גדולות במס מזערי של 15%. במסגרת ההסדר הבינלאומי, מדינות רשאיות להעניק זיכויי מס הניתנים להחזר בתנאים מסוימים. בישראל קודם בשנת 2026 חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, שממסד את המסלול הזה כחלק ממערכת המס המקומית.

אלא שלפי הדוח, התבחינים שנקבעו כיום אינם מתאימים לחברות האנרגיה שהמסמך מבקש לסייע להן. ההטבה הקיימת מכוונת לחברות גדולות יחסית - עם יותר מ-200 עובדים והכנסות שנתיות של יותר מ-100 מיליון שקל - בעוד שחברות מו"פ אנרגיה בשלבי הדגמה מסחרית מתאפיינות דווקא בהוצאות הוניות גבוהות, מספר עובדים מצומצם וכמעט ללא הכנסות. לכן ממליצים המחברים לבחון מסלול שיתמקד בחברות צמיחה בעלות הוצאות הוניות משמעותיות, גם אם הן עדיין רחוקות מהיקפי פעילות גדולים.

העולם כבר שם - ישראל מחפשת התאמה

בסקירה הבינלאומית שנערכה במסגרת העבודה נמצא כי מדינות שונות משלבות בין מענקים ישירים, ערבויות, תמיכה בהקמת מתקני הדגמה ותמריצי מס. בארה"ב ובקנדה בולטים תמריצים למשקיעים, שמטרתם להפחית את העלות המעשית של השקעות הון ולהאיץ פריסה של טכנולוגיות מתקדמות. במדינות אירופה נעשה שימוש נרחב יותר בזיכויי מס הניתנים להחזר, המאפשרים להעביר תמיכה ממשלתית גם לחברות שטרם הגיעו לרווחיות.

המחברים אינם מציגים את כלי המס כתחליף למענקים או להשקעה ממשלתית ישירה, אלא כנדבך נוסף במעטפת התמיכה. במילים אחרות: המדינה לא מתבקשת לבחור בין מענקים לבין תמריצי מס, אלא לבנות רצף מימון והפחתת סיכון שילווה את החברות משלב המחקר ועד הכניסה לשוק.

לא רק מיסים: בלי תשתיות ניסוי, ההטבות לא יספיקו

הדוח עצמו מבהיר כי תמריצי מס לבדם לא יפתרו את הבעיה. חברות אנרגיה אינן מפתחות רק תוכנה; לעיתים הן זקוקות לחיבור לרשת החשמל, למתקני בדיקה בזרם חזק, להתקנות במבני ציבור ולהדגמה בתנאי אמת. לכן ממליצים המחברים לבחון גם הקמת קרן ממשלתית ייעודית או שימוש בכספי "קרן העושר", מתן ערבויות מדינה גמישות יותר, סבסוד התקנת טכנולוגיות חדשניות במבני ציבור והקמת אתר ניסויים מתקדם לתשתיות אנרגיה.

זו גם הנקודה הביקורתית ביותר במסמך: אם המדינה תסתפק בהרחבת הטבות מס, אך לא תאפשר לחברות להוכיח את עצמן בשטח, החסם המרכזי יישאר בעינו. מוצר אנרגיה לא הופך למסחרי רק מפני שמשקיע קיבל תמריץ; הוא זקוק גם לאתר בדיקה, ללקוח ראשון, לאישור להתחבר לתשתית וליכולת להציג ביצועים בתנאי אמת. במובן הזה, ההמלצות הפיסקליות הן התחלה חשובה - אך לא תחליף למדיניות ממשלתית כוללת בענף.

הדוח מצביע על חולשה מוכרת אך לא תמיד מטופלת: ישראל מצטיינת בייצור רעיונות וטכנולוגיות, אך מתקשה לא פעם להעביר אותם את הדרך היקרה והארוכה אל השוק. אם ההמלצות יאומצו, הן עשויות לסייע לחברות מו"פ באנרגיה לצלוח את השלב שבו חדשנות מבטיחה הופכת לעסק - ולפעמים, פשוט נופלת באמצע הדרך.