עתירה נגד תעמולת בחירות ללא זיהוי מפלגתי נדחתה על הסף

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, דחה על הסף (17.5.26) עתירה שהגיש עו"ד שחר בן מאיר נגד מרבית סיעות הכנסת, ובהן הליכוד, יש עתיד, המחנה הממלכתי, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית, עוצמה יהודית וישראל ביתנו. העתירה עסקה בטענה להפעלת חשבונות מבדיים (פיקטיביים) ברשתות החברתיות לצורך תעמולת בחירות ללא הזדהות.

בן מאיר טען בעתירתו כי אין ספק שגם מתמודדים בבחירות מפעילים חשבונות מבדיים מבלי להזדהות כנדרש בחוק הבחירות (דרכי תעמולה). לדבריו, מדובר בהפרת חובת השקיפות הקבועה בדין, שנועדה לאפשר לציבור לדעת מי עומד מאחורי תעמולת בחירות ברשתות החברתיות.

בעתירה ביקש בן מאיר להורות לבעלי תפקידים בכירים בכל אחת מן הסיעות להגיש תצהירים שלפיהם כל מודעת בחירות מטעמם מסומנת כנדרש בחוק, כי אינם מכירים פרסומים ללא זיהוי מטעמם וכי אינם מעורבים בהם. בנוסף ביקש לחייב גם גופים עסקיים העובדים עם הסיעות למסור תצהירים דומים.

סולברג: לא מיצית הליכים

סולברג קבע כי העתירה לוקה בכמה פגמים מהותיים, ובראשם העובדה שבן מאיר כלל לא פנה מראש לסיעות הכנסת לפני הגשת העתירה. לדבריו, חובת הפנייה המוקדמת אינה עניין טכני בלבד אלא חלק מהותי מהליך תקין.

השופט ציטט פסיקה קודמת שלפיה מיצוי הליכים נועד להבטיח "הסדר הטוב; היעילות; החסכון במשאבים; מיקוד המחלוקת וציוני-דרך לפתרונה". הוא תהה מדוע בן מאיר לא פנה תחילה לסיעות, הציג בפניהן את הצעתו וביקש את עמדתן, במיוחד כאשר מדובר בדרישה חדשה להחתמת גורמים שונים על תצהירים.

סולברג דחה גם את הטענה כי בשל תקופת הבחירות לא היה זמן לבצע פנייה מוקדמת. לדבריו, לא הוכח שהמתנה של ימים אחדים הייתה מונעת את בירור העתירה או מחמירה את הבעיה הנטענת.

"החוק כבר קובע את החובה"

לגופו של עניין קבע סולברג כי בן מאיר אומנם העלה סוגיה ציבורית חשובה, אך לא הסביר כיצד הסעד שביקש אכן פותר את הבעיה או מתחייב מהדין. לדבריו, העתירה לא הניחה תשתית עובדתית או משפטית מספקת.

השופט הדגיש כי המחוקק כבר נתן מענה לסוגיית תעמולת הבחירות ללא הזדהות באמצעות סעיף 2א1 לחוק הבחירות, המחייב סימון וזיהוי של תעמולת בחירות. לכן, לדבריו, העתירה מבקשת למעשה רק "הנחיה כללית לשמור על הוראות הדין - וזהו המובן מאליו".

עוד כתב כי אם אכן קיימות כיום הפרות של החוק, לא ברור מדוע תצהירים כלליים של גורמים מסוימים ירתיעו יותר או יספקו פתרון ממשי.

בסיום ההחלטה דחה סולברג את העתירה בשל העדר פנייה מוקדמת, העדר תשתית עובדתית ומשפטית מספקת והעדר עילה משפטית. בן מאיר חויב לשלם 2,000 שקלים הוצאות לאוצר המדינה.