הבנקים כבר משתמשים בבינה מלאכותית - אך הממשל עדיין בחיתוליו

הבינה המלאכותית כבר אינה ניסוי צדדי בבנקים, אלא רכיב שהולך ונעשה חלק מתשתית הפעילות עצמה. בתיבה מתוך סקירת מערכת הבנקאות בישראל לשנת 2025, שתפורסם בקרוב, קובע בנק ישראל כי מוקד קבלת ההחלטות בנושא עבר מן היחידות העסקיות אל שולחן ההנהלה ומועצות המנהלים - וכי השנים הקרובות צפויות להביא להתרחבות ניכרת של השימושים בבנקים בישראל.

לפי הנתונים, נכון לינואר 2026 כבר הוטמעו במערכת הבנקאית כ-70 יישומים של בינה מלאכותית יוצרת. רובם המכריע - 63% - משולבים בתהליכים פנימיים של התאגידים הבנקאיים, ובהם שירות פנימי, פיתוח, אבטחת מידע, ביקורת, אשראי, חשבות ושיווק. עוד 20% מן היישומים פועלים מול לקוחות, בעיקר בעולמות המידע והשירות, ו-17% נוספים משמשים כלי עזר לעובדי הבנקים בעבודתם השוטפת. בבנק ישראל רואים בחלוקה הזאת עדות ל"מגמת זהירות", שבמסגרתה הבנקים מרחיבים תחילה שימושים פנימיים לפני מעבר נרחב יותר לממשקים ישירים מול הציבור.

מהבנקאי האנושי אל הסוכן האוטונומי

בסקירה מצביע בנק ישראל על שלושה כיווני התפתחות מרכזיים בעולם הבנקאות. הראשון הוא מעבר ל"בינה מלאכותית סוכנית" - מערכות המסוגלות לבצע תהליכים עסקיים מקצה לקצה באופן עצמאי, בלי מעורבות אנושית שוטפת. לפי המסמך, כבר ב-2025 החלו חברות תשלומים עולמיות להטמיע סוכנים מאומתים, המאפשרים להשלים רכישה, תשלום והתחשבנות בזמן אמת, תוך צמצום הצורך בהזנה ידנית של פרטי אשראי.

הכיוון השני נוגע למאבק בהונאות. בבנק ישראל מציינים כי מוקד הסיכון משתנה: הפורצים אינם מסתפקים עוד בניסיון להשיג סיסמה, אלא מצליחים לא פעם לשכנע את הלקוח עצמו לבצע העברה. לכן, המערכת הפיננסית עוברת ממנגנונים המבוססים על כללים קבועים לניהול סיכונים דינמי, המבצע הערכת סיכון רציפה בזמן אמת. כדוגמה מציין המסמך ניתוח של דפוסי התנהגות - קצב הקלדה, תנועות עכבר ואף זווית החזקת הטלפון - כדי לזהות חריגה מחשידה בעת ביצוע פעולה.

הכיוון השלישי הוא חיתום אשראי. הבנקים בעולם מאמצים בהדרגה מודלים מבוססי בינה מלאכותית כחלק מהליך קבלת החלטות במתן אשראי, במטרה לצמצם עלויות ולהרחיב שירותים. אלא שבתחום הזה, כך מדגיש בנק ישראל, הסיכון גבוה במיוחד: יש לוודא שהמערכות אינן יוצרות הטיות, שהחלטותיהן ניתנות להסבר ושקיים פיקוח אנושי במקרי קצה - במיוחד כאשר נעשה שימוש במודלים מורכבים שקשה להתחקות אחר דרך פעולתם.

באירופה חקיקה מקיפה, בישראל גישה זהירה ומבוססת סיכון

המסמך מציג גם את מפת האסדרה העולמית בתחום. האיחוד האירופי בחר בחקיקה רוחבית ומקיפה, שתיכנס לתוקף מלא עד אוגוסט 2026 ותסווג מערכות פיננסיות מסוימות כבעלות סיכון גבוה. סינגפור פרסמה בינואר 2026 מסגרת ממשל ייעודית לבינה מלאכותית סוכנית, הכוללת "מפסקי חירום" ונקודות שבהן נדרש אישור אנושי. ארה"ב ובריטניה, לעומת זאת, נשענות בשלב זה על הכללים הקיימים בתחומי ניהול סיכוני מודלים והגנת הצרכן, תוך התאמת הנחיות לפי הצורך.

ישראל, לפי בנק ישראל, נעה בשלב זה במסלול הדומה יותר לגישה האמריקנית והבריטית. אין כיום חקיקה ייעודית מקיפה לבינה מלאכותית במערכת הפיננסית, והפיקוח על הבנקים בוחן באופן מתמשך אם נדרשות התאמות באסדרה הקיימת. ההנחה המובילה היא שיש לקדם שימוש מתקדם בטכנולוגיה - אך תוך שמירה על יציבות מערכתית, הגנת הצרכן וניהול זהיר של הסיכונים.

הבנקים בישראל בתחילת הדרך - אך הקצב גובר

לפי הסקירה, השנים 2025-2024 אופיינו ב"ניצנים ראשונים" של התנסויות והטמעת יישומי בינה מלאכותית בתאגידים הבנקאיים בישראל. הפיקוח חילק את השימושים לשלוש קבוצות: יישומים פנימיים בתוך הבנק; כלי עזר לעובדים; ויישומים המשולבים בממשקים מול הלקוחות, בעיקר בשירות. בתחילת 2026 קבע הפיקוח כי הבשלת השוק מצדיקה מעבר מבחינה של יישומים בודדים לבחינה רוחבית של "ממשל בינה מלאכותית" בכלל המערכת.

בבנק ישראל מעריכים כי במהלך 2026 יוסיף קצב ההטמעה לגדול. בין השימושים הבולטים: מערכות שיחוח כתובות וקוליות מול לקוחות; מענה כללי ומידע שיווקי; שירותים ממוקדים, בעיקר בתחומי שוק ההון; ניתוח נתונים ודוחות כספיים; סיוע באשראי; אבטחת מידע; פיתוח; ושירותי עזר לבנקאים ולעובדי המטה.

הפער המרכזי: היישומים מתרבים מהר יותר ממסגרות הבקרה

כדי לבחון את מוכנות המערכת, הפיקוח על הבנקים ערך סקר הערכה עצמית בקרב התאגידים הבנקאיים. השאלון בחן שבעה תחומים: אסטרטגיה, ממשל, יצירת ערך, מבנה ארגוני, אנשים ותרבות, הנדסה ונתונים. מן הממצאים עולה כי הבנקים כבר החלו לגבש מדיניות ובקרות רוחביות ייעודיות לבינה מלאכותית, אך רמות הבשלות במרבית התחומים עדיין נמוכות יחסית - בהתאם לשלב המוקדם שבו מצויה המערכת.

התרשים בעמוד 7 של המסמך ממחיש את התמונה: הציונים הממוצעים במודולי הבשלות נעים סביב 2.33 עד 2.74 מתוך 5. הציון הנמוך ביותר נרשם בתחום נתוני הבינה המלאכותית, ואחריו הנדסה וממשל; הציונים הגבוהים יותר נרשמו בתחומי אסטרטגיה ויצירת ערך. המשמעות היא שהבנקים כבר מגבשים כיוון עסקי ושימושים מעשיים, אך תשתיות הנתונים, כלי המדידה, ההנדסה והתרבות הארגונית עדיין זקוקים להעמקה.

בנק ישראל אינו מציג את הממצאים כאות אזהרה חריף, אלא כתמונת מצב שמתאימה לשלב ההתפתחות הנוכחי. עם זאת, המסר ברור: ככל שהבנקים ירחיבו את השימוש בבינה מלאכותית, בעיקר בממשקים רגישים יותר מול לקוחות ובהליכי אשראי, כך יידרשו לחזק את מסגרות הבקרה, להעמיק את ניהול הסיכונים ולהבטיח שקצב האימוץ אינו מקדים את רמת המוכנות הארגונית.