אחרי נתניהו וגלנט: דיווח על צווי מעצר סודיים נוספים נגד בכירים ישראלים

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא צווי מעצר סודיים נגד כמה ישראלים - כך פורסם (17.5.26) בהארץ. לפי מקור דיפלומטי שצוטט בדיווח, מדובר בשלושה פוליטיקאים ישראלים ושני אנשי צבא. זהותם לא פורסמה, ולא ידוע מתי הוצאו הצווים. בבית הדין הפלילי מכחישים את הדיווח.

עד כה היה ידוע רק על שני צווי המעצר הפומביים שהוציא בית הדין בנובמבר 2024 נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. בהחלטה אז נטען כי קיים "יסוד סביר" לכך שהשניים אחראים לכאורה לפשעי מלחמה ולפשעים נגד האנושות במהלך הלחימה ברצועת עזה.

הפרופסור אליאב ליבליך, מומחה למשפט בינלאומי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, הסביר כי אמנת רומא אינה מחייבת את בית הדין לפרסם צווי מעצר. לדבריו: "השיקולים לפרסום הצווים בציבור, כפי שנעשה במקרים של פוטין, נתניהו וגלנט - הוא הרתעה. השיקולים לסודיות - הגדלת הסיכוי לכך שהאדם יגיע למקום שבו הוא ייעצר".

לדבריו, פרסום הצווים נגד נתניהו וגלנט הוביל הן לצמצום ביקוריהם במדינות שעלולות לעצור אותם והן למתקפה חריפה נגד בית הדין. "זה הטה את הכף לטובת מדיניות של אי-פרסום צווים", אמר.

ברקע הדברים עומד גם דיווח של "וול סטריט ג'ורנל" ממאי אשתקד, שלפיו התובע הראשי דאז בבית הדין, כרים חאן, שקל להוציא צווי מעצר נגד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר. לפי הדיווח, נבחנה מעורבותם בקידום ההתיישבות ביהודה ושומרון והשלכותיה לפי אמנת ז'נבה.

מאז הושעה חאן זמנית מתפקידו בעקבות תלונה שהוגשה נגדו בגין תקיפה מינית לכאורה של אחת מעובדות בית הדין - טענות שהוא מכחיש.

לאורך המלחמה הודיעו שמונה מדינות, בהן קנדה, אוסטרליה, ספרד והולנד, על צעדים נגד סמוטריץ' ובן-גביר. לפי הדיווחים, הולנד אף פעלה להכנסת השרים למאגר המגביל את כניסתם למדינות החתומות על אמנת שנגן.